שני דפים (3 עמ') בכתיבה אוטוגרפית, קטע מטיוטת מכתב מאת רבי יוסף פיאמיטא רבה של אנקונה, אל רבה הספרדי של אמשטרדם רבי שלמה אאיליון. [אנקונה, שבט תע"ד 1714].
קטע ממכתב פולמוסי נגד השבתאי נחמיה חיון וספריו. כתיבה איטלקית, בכתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם תיקונים והוספות בין השורות. ללא חתימה.
הרקע למכתב: בשנת תע"ג הדפיס השבתאי נחמיה חייא חיון בברלין חיבור שבתאי קדום בשם "מהימנותא דכלא" וסביבו שני פירושים שחיבר, האחד בשם "עז לאלהים" והשני בשם "בית קודש הקדשים". בספרו זה בא להוכיח כביכול את היסודות השבתאים מלשונות הזהר והאר"י. בראש הספר נדפסו מספר הסכמות מזויפות מאת גדולי הרבנים, אותן זייף חיון בעצמו. בין הסכמות אלה מופיעה גם הסכמת רבי יוסף פיאמיטא מאנקונה. בסוף אותה שנה הגיע חיון לאמשטרדם להפיץ את דעותיו וכתביו השבתאים. ראשי הקהילה האשכנזית שבאמשטרדם, ה"חכם צבי" ורבי משה חגיז, עמדו מיד על הדעות הפסולות שבספרו, החרימו את כתביו וגירשוהו מבית הכנסת. לעומתם, בית הדין הספרדי-פורטוגזי שבאמשטרדם בראשות רבי שלמה אאיליון הכשירו אותו ואת כתביו לבוא בקהל. הדבר עורר פולמוס עז באמשטרדם ובארצות אחרות, בהן איטליה. בפולמוס שהתפתח נדפסו ספרים וקונטרסים בעד ונגד נחמיה חיון וספריו. בטיוטת המכתב שלפנינו מספר רבי יוסף פיאמיטא לרבי שלמה אאיליון על האיש חיון והשתלשלות הפולמוס, וכן סותר בו את דעותיו של חיון במילים חריפות. המכתב נדפס בשלמותו, על-פי העתקה, בכתב העת 'ספונות' (י, עמ' תקעג-תקפח), אך בקטע שלפנינו, שהוא כאמור טיוטה בכתב-יד המחבר, קיימים מספר שינויים.
החכם המקובל רבי יוסף פיאמיטה (ידוע גם בשם המשפחה: להבה – תרגום שם המשפחה האיטלקי לעברית; תט"ו?-תפ"א), רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. מחבר ספר התפילות "אור בוקר" (ונציה תס"ט). מובא פעמים רבות בחיבורי החיד"א, המכנהו "הרב המקובל עיר וקדיש", והמביא ממנו שמועות (לדוגמה, בשו"ת חיים שאל, חלק ב, סימן יא: "ושמענו שהרב הכולל ח"ק [חסידא קדישא] כמהר"ר יוסף פייאמיטה ז"ל תיקן בקהל עדתו שיאמרו הלל כשניצולו מצרתם..."). רבי יוסף היה רבו וחותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה", ומילא את מקומו ברבנות אנקונה לאחר פטירתו. השאיר אחריו ספרי שו"ת ודרשות בכתב-יד.
[1] דף מקופל, [3] עמודים כתובים. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ונקבים עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול.