מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 265 - 276 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
גלויה עם תצלום של דוד בן-גוריון (בהוצאת משה חלוץ), ממוענת אל פנחס לוביאניקר (לָבוֹן), "בנין הכנסת, רח' הגנרל אלנבי, תל-אביב" – ברכה לרגל ראש השנה תש"י, חתומה בחתימת ידו של בן-גוריון. תל-אביב, ספטמבר 1949.
גלויה עם תצלום דיוקן של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, נשלחה אל חבר הכנסת פנחס לבון לרגל ראש השנה תש"י. בגב הגלויה מודפסת ברכה: "ממשלת ישראל שולחת לך ולבני-ביתך ברכת שנה טובה. יהי רצון ותהיה השנה הבאה שנת בנין-וביטחון, עליה וביצרון, והשלום ישתרר סביבנו ובעולם כולו", חתומה בחתימת-ידו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון "בשם ממשלת ישראל".
על הגלויה חותמת-דיו רשמית של הכנסת בתל-אביב ובול מסדרת "מועדים לשמחה ה'תש"י" (בעיצוב האחים שמיר).
14X9 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
גלויה עם תצלום דיוקן של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, נשלחה אל חבר הכנסת פנחס לבון לרגל ראש השנה תש"י. בגב הגלויה מודפסת ברכה: "ממשלת ישראל שולחת לך ולבני-ביתך ברכת שנה טובה. יהי רצון ותהיה השנה הבאה שנת בנין-וביטחון, עליה וביצרון, והשלום ישתרר סביבנו ובעולם כולו", חתומה בחתימת-ידו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון "בשם ממשלת ישראל".
על הגלויה חותמת-דיו רשמית של הכנסת בתל-אביב ובול מסדרת "מועדים לשמחה ה'תש"י" (בעיצוב האחים שמיר).
14X9 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב מאת דוד בן-גוריון אל עזריאל קרליבך. מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של בן-גוריון. שדה-בוקר, 15 במאי 1954.
במכתב, הממוען אל עורך עיתון "מעריב" עזריאל קרליבך, מתייחס בן-גוריון למאמר שפרסם קרליבך אודות פרשת "אלטלנה" ומבקש להבהיר לו את הנסיבות שהובילו להשתלשלות האירועים הטרגית. בן-גוריון מציג את סעיפי ההסדר בין האצ"ל לבין הוועד הפועל הציוני והממשלה הזמנית לגבי פירוקו של האצ"ל והשתלבותו ביחידות צה"ל: "לאחר קום הממשלה הזמנית והחלטתה על הקמת צה"ל ב-26 במאי, חתם מפקד אצ"ל [מנחם בגין] ביום 1.6.48 על התחייבות האומרת; 1) חברי מחתרת האצ"ל יתגייסו לצה"ל. 2) הנשק והציוד המלחמתי שבידי אצ"ל יימסרו לצה"ל. 3) האצ"ל ומפקדיו חדלים לפעול ולהתקיים כחטיבה צבאית. 4) כל פעולות רכישה נפרדות של נשק וציוד מלחמתי תופסקנה ע"י האצ"ל".
עזריאל קרליבך (1908-1956), מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית, היה עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומייסדו ועורכו הראשון של העיתון "מעריב". במאמריו נקט קרליבך קו ביקורתי כלפי שלטון מפא"י וראשה דוד בן-גוריון. יום לאחר הטבעת ''אלטלנה'' פרסם קרליבך מאמר מערכת חריף ב"ידיעות מעריב" בשם "ידינו שפכו" שאותו סיכם במילים "כולנו נוצחנו עתה, כולנו הפסדנו, ולא ניטהר אלא במעיינות אהבת ישראל".
[1] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים זעירים וקרע חסר קטן בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת דיו (מספר סידורי).
-------------------------------------
הספינה "אלטלנה", אשר נקראה על שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי, נרכשה בארה"ב בקיץ 1947 על ידי "הועד העברי לשחרור האומה". תחילה יועדה להבאת מעפילים לארץ ישראל, אולם בהמשך הוחלט להוביל בה גם נשק ותחמושת עבור האצ"ל. ביוני 1948 הפליגה הספינה לחופי ישראל, כשעל סיפונה כ-900 עולים וציוד צבאי רב, אלא שבינתיים הוקם צה"ל, והאצ"ל פורק.
עוד טרם הגעת הספינה לחופי ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בין הנהגת האצ"ל לנציגי ממשלת ישראל. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, דרש שחמישית מהנשק תועבר ליחידות האצ"ל בירושלים – העיר היחידה שבה הוסיף הארגון לפעול עצמאית, ושהיתר יפוזר בין יחידות יוצאי הארגון ברחבי הארץ. בן-גוריון, לעומתו, דרש שהנשק יעבר כולו לידי צה"ל, מיד וללא תנאים מוקדמים. עם הגעת "אלטלנה" לחוף כפר ויתקין, ב-20 ביוני 1948, כותר האזור על ידי כוחות צה"ל ולמפקדי הספינה נמסר אולטימטום בן עשר דקות – להסגיר את כל נשקם לצבא או לשאת בתוצאות. מיד לאחר פקיעת האולטימטום פרצו חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, ובעקבותיהם נמלטה "אלטלנה" והפליגה דרומה לכיוון תל-אביב.
הספינה הגיעה לנמל תל-אביב סמוך לחצות ביום 22 ביוני. לאחר ישיבת ממשלה קצרה, הורה דוד בן-גוריון לעשות את כל הצעדים הנדרשים "למען הבא את האונייה לכניעה ללא תנאי", ובשעות הצהריים של אותו היום חודשו הקרבות ביתר שאת. הספינה הופגזה, עלתה באש ונכנעה. "פרשת אלטלנה" הסעירה את הציבור בארץ ועוררה פולמוס רב. שנים לאחר הפרשה, עוד קיימות מחלוקות וגרסאות שונות של השתלשלות האירועים המדויקת.
במכתב, הממוען אל עורך עיתון "מעריב" עזריאל קרליבך, מתייחס בן-גוריון למאמר שפרסם קרליבך אודות פרשת "אלטלנה" ומבקש להבהיר לו את הנסיבות שהובילו להשתלשלות האירועים הטרגית. בן-גוריון מציג את סעיפי ההסדר בין האצ"ל לבין הוועד הפועל הציוני והממשלה הזמנית לגבי פירוקו של האצ"ל והשתלבותו ביחידות צה"ל: "לאחר קום הממשלה הזמנית והחלטתה על הקמת צה"ל ב-26 במאי, חתם מפקד אצ"ל [מנחם בגין] ביום 1.6.48 על התחייבות האומרת; 1) חברי מחתרת האצ"ל יתגייסו לצה"ל. 2) הנשק והציוד המלחמתי שבידי אצ"ל יימסרו לצה"ל. 3) האצ"ל ומפקדיו חדלים לפעול ולהתקיים כחטיבה צבאית. 4) כל פעולות רכישה נפרדות של נשק וציוד מלחמתי תופסקנה ע"י האצ"ל".
עזריאל קרליבך (1908-1956), מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית, היה עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומייסדו ועורכו הראשון של העיתון "מעריב". במאמריו נקט קרליבך קו ביקורתי כלפי שלטון מפא"י וראשה דוד בן-גוריון. יום לאחר הטבעת ''אלטלנה'' פרסם קרליבך מאמר מערכת חריף ב"ידיעות מעריב" בשם "ידינו שפכו" שאותו סיכם במילים "כולנו נוצחנו עתה, כולנו הפסדנו, ולא ניטהר אלא במעיינות אהבת ישראל".
[1] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים זעירים וקרע חסר קטן בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת דיו (מספר סידורי).
-------------------------------------
הספינה "אלטלנה", אשר נקראה על שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי, נרכשה בארה"ב בקיץ 1947 על ידי "הועד העברי לשחרור האומה". תחילה יועדה להבאת מעפילים לארץ ישראל, אולם בהמשך הוחלט להוביל בה גם נשק ותחמושת עבור האצ"ל. ביוני 1948 הפליגה הספינה לחופי ישראל, כשעל סיפונה כ-900 עולים וציוד צבאי רב, אלא שבינתיים הוקם צה"ל, והאצ"ל פורק.
עוד טרם הגעת הספינה לחופי ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בין הנהגת האצ"ל לנציגי ממשלת ישראל. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, דרש שחמישית מהנשק תועבר ליחידות האצ"ל בירושלים – העיר היחידה שבה הוסיף הארגון לפעול עצמאית, ושהיתר יפוזר בין יחידות יוצאי הארגון ברחבי הארץ. בן-גוריון, לעומתו, דרש שהנשק יעבר כולו לידי צה"ל, מיד וללא תנאים מוקדמים. עם הגעת "אלטלנה" לחוף כפר ויתקין, ב-20 ביוני 1948, כותר האזור על ידי כוחות צה"ל ולמפקדי הספינה נמסר אולטימטום בן עשר דקות – להסגיר את כל נשקם לצבא או לשאת בתוצאות. מיד לאחר פקיעת האולטימטום פרצו חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, ובעקבותיהם נמלטה "אלטלנה" והפליגה דרומה לכיוון תל-אביב.
הספינה הגיעה לנמל תל-אביב סמוך לחצות ביום 22 ביוני. לאחר ישיבת ממשלה קצרה, הורה דוד בן-גוריון לעשות את כל הצעדים הנדרשים "למען הבא את האונייה לכניעה ללא תנאי", ובשעות הצהריים של אותו היום חודשו הקרבות ביתר שאת. הספינה הופגזה, עלתה באש ונכנעה. "פרשת אלטלנה" הסעירה את הציבור בארץ ועוררה פולמוס רב. שנים לאחר הפרשה, עוד קיימות מחלוקות וגרסאות שונות של השתלשלות האירועים המדויקת.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון, עם התייחסות מעניינת להחלפת אותיות בשם האל. שדה בוקר, 1964.
כפי הנראה שלח בן גוריון את המכתב בתשובה לשאלה מה הן אמונותיו הדתיות. בן גוריון כותב: "למר ש. בן-נאה – שלום וברכה. אם אמונתי מעוררת סקרנותם של תלמידיך יקראו ספרי – וידעו. בתורה כתוב אלהים ואיני גורס הכתיב אלקים. זה עיקום השם. בברכה, ד. בן-גוריון".
[1] דף, 21 ס"מ בקירוב. סימני קיפול. קמטים קלים. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרע חסר בשוליים הימניים (ללא נזק לכיתוב).
כפי הנראה שלח בן גוריון את המכתב בתשובה לשאלה מה הן אמונותיו הדתיות. בן גוריון כותב: "למר ש. בן-נאה – שלום וברכה. אם אמונתי מעוררת סקרנותם של תלמידיך יקראו ספרי – וידעו. בתורה כתוב אלהים ואיני גורס הכתיב אלקים. זה עיקום השם. בברכה, ד. בן-גוריון".
[1] דף, 21 ס"מ בקירוב. סימני קיפול. קמטים קלים. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרע חסר בשוליים הימניים (ללא נזק לכיתוב).
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
תפריט לארוחת ערב חגיגית במלון המלך דוד, שנערכה לרגל הנחת אבן הפינה לבניין הכנסת. ירושלים, 1958. עברית וצרפתית. חתום בחתימת-ידו של דוד בן גוריון.
התפריט מודפס בעברית ובצרפתית, עם סמל מדינת ישראל במרכז והכיתוב: "ארוחת ערב חגיגית מטעם יושב-ראש הכנסת והסגנים לכבוד בית רוטשילד, ביום הנחת אבן הפינה לבנין הכנסת, במלון המלך דוד בירושלים". בצדו החיצוני של התפריט, מעל לאיור של מלון המלך דוד, מופיעה חתימת-ידו של דוד בן-גוריון.
בצוואתו של ג'יימס דה רוטשילד, בנו של "הנדיב הידוע" אדמונד רוטשילד, נמצאה ההוראה למסור מיליון ורבע ליש"ט לטובת בניין חדש לכנסת ישראל. שנה אחר כך, ביום 14 באוקטובר 1958, הניחה אלמנתו דורותי את אבן הפינה לבניין.
[1] דף מקופל, 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
התפריט מודפס בעברית ובצרפתית, עם סמל מדינת ישראל במרכז והכיתוב: "ארוחת ערב חגיגית מטעם יושב-ראש הכנסת והסגנים לכבוד בית רוטשילד, ביום הנחת אבן הפינה לבנין הכנסת, במלון המלך דוד בירושלים". בצדו החיצוני של התפריט, מעל לאיור של מלון המלך דוד, מופיעה חתימת-ידו של דוד בן-גוריון.
בצוואתו של ג'יימס דה רוטשילד, בנו של "הנדיב הידוע" אדמונד רוטשילד, נמצאה ההוראה למסור מיליון ורבע ליש"ט לטובת בניין חדש לכנסת ישראל. שנה אחר כך, ביום 14 באוקטובר 1958, הניחה אלמנתו דורותי את אבן הפינה לבניין.
[1] דף מקופל, 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב מאת חיים ארלוזורוב. שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של "אחדות העבודה, ירחון מפלגת פועלי ארץ ישראל". חתום בחתימת-ידו של ארלוזורוב. תל-אביב, 3 במרץ 1930.
המכתב פונה אל-א. ליסיצקי (הסופר אפרים ליסיצקי?) בבקשה לתרום מכתביו עבור מדור הספרות של הירחון "אחדות העבודה". חתום בשוליים התחתונים "חיים ארלוזורוב".
[1] דף, 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים וקמטים. קרעים ספורים בשוליים.
המכתב פונה אל-א. ליסיצקי (הסופר אפרים ליסיצקי?) בבקשה לתרום מכתביו עבור מדור הספרות של הירחון "אחדות העבודה". חתום בשוליים התחתונים "חיים ארלוזורוב".
[1] דף, 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים וקמטים. קרעים ספורים בשוליים.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב מעניין מאת משה שרת, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל" וחתום בחתימת-ידו ("מ. שרתוק"). ירושלים, אוגוסט 1938.
המכתב ממוען אל מנכ"ל "בנק אלרן", הרמן אלרן, והוא מתייחס, מבלי לנקוב בשם הארגון, לפעולות שביצע האצ"ל כנגד האוכלוסייה הערבית בארץ: "ההשערה כי הערבים זורקים פצצות בכוונה תחילה על מנת להפיל חללים לעשרות בקרב בני עדתם כדי שיהיה להם פתחון פה על מנת להתנפל על יסוד זה על יהודים – נראית לנו כאן כדחוקה מאוד [...] על כל פנים סברות כאלו, כשהן באות מצדנו, מוכרחות לְהֵרָאוֹת לכל אדם בלתי משוחד העומד מן הצד כהרבה פחות מתקבלות על הדעת מההנחה של הערבים שמעשים אלה נעשו על ידי יהודים [...] עלינו גם להיזהר מלהשמיע דברים הנראים כחפוי במזיד על אפשרות העשות מעשים כאלו על ידי יהודים. חפוי כזה לא יועיל להרים את שמנו בדעת הקהל הבלתי יהודית [...] הטענה שלא יעלה על הדעת שיהודי יחדור לפנות ערביות כגון אלו שבהן נתפוצצו פצצות ממין ידוע בחיפה ובירושלים, הופרכה במידה רבה על ידי מקרה פציעתו של יהודי אחד בשם ראס" [כפי הנראה מתייחס שרת לחבר האצ"ל יעקב רז, שניסה ביולי 1938 להפעיל מוקש בשוק בעיר העתיקה בירושלים, נתפס ונטל את חייו כדי לא למסור את שם הארגון לאנגלים].
[2] דף, 26 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים. קרעים קלים בשוליים.
המכתב ממוען אל מנכ"ל "בנק אלרן", הרמן אלרן, והוא מתייחס, מבלי לנקוב בשם הארגון, לפעולות שביצע האצ"ל כנגד האוכלוסייה הערבית בארץ: "ההשערה כי הערבים זורקים פצצות בכוונה תחילה על מנת להפיל חללים לעשרות בקרב בני עדתם כדי שיהיה להם פתחון פה על מנת להתנפל על יסוד זה על יהודים – נראית לנו כאן כדחוקה מאוד [...] על כל פנים סברות כאלו, כשהן באות מצדנו, מוכרחות לְהֵרָאוֹת לכל אדם בלתי משוחד העומד מן הצד כהרבה פחות מתקבלות על הדעת מההנחה של הערבים שמעשים אלה נעשו על ידי יהודים [...] עלינו גם להיזהר מלהשמיע דברים הנראים כחפוי במזיד על אפשרות העשות מעשים כאלו על ידי יהודים. חפוי כזה לא יועיל להרים את שמנו בדעת הקהל הבלתי יהודית [...] הטענה שלא יעלה על הדעת שיהודי יחדור לפנות ערביות כגון אלו שבהן נתפוצצו פצצות ממין ידוע בחיפה ובירושלים, הופרכה במידה רבה על ידי מקרה פציעתו של יהודי אחד בשם ראס" [כפי הנראה מתייחס שרת לחבר האצ"ל יעקב רז, שניסה ביולי 1938 להפעיל מוקש בשוק בעיר העתיקה בירושלים, נתפס ונטל את חייו כדי לא למסור את שם הארגון לאנגלים].
[2] דף, 26 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
במחתרת, כתבים, מאת מנחם בגין. הוצאת "הדר", תל-אביב, תשי"ט-תשכ"א (1959-1961). כרכים א'-ד'.
חיבורו של מנחם בגין, "במחתרת", העוסק במאבק האצ"ל בבריטים בסמוך להקמת מדינת ישראל. בעמוד השער של הכרך הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של בגין: "לאשר אכסלרוד, בנו של ידיד נעורים, מוקדש ספר זה, להיכנסו בעול המצוות, בברכת הגאולה השלמה ובאהבה, מ. בגין. חשון תשכ"א [1960]".
כרך א': 295 עמ'; כרך ב': 359 עמ'; כרך ג': 304 עמ'; כרך ד': 332, [4] עמ', 21 ס"מ. מצב כללי טוב.
חיבורו של מנחם בגין, "במחתרת", העוסק במאבק האצ"ל בבריטים בסמוך להקמת מדינת ישראל. בעמוד השער של הכרך הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של בגין: "לאשר אכסלרוד, בנו של ידיד נעורים, מוקדש ספר זה, להיכנסו בעול המצוות, בברכת הגאולה השלמה ובאהבה, מ. בגין. חשון תשכ"א [1960]".
כרך א': 295 עמ'; כרך ב': 359 עמ'; כרך ג': 304 עמ'; כרך ד': 332, [4] עמ', 21 ס"מ. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
צילום כתב-יד של נאום שנשא מנחם בגין במסיבה ממלכתית שהתקיימה באלכסנדריה, מצרים, ב-2 באפריל 1979, כשבוע לאחר טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים. אנגלית.
בעמוד הראשון של צילום כתב היד, מופיעה חתימת ידו של מנחם בגין, "מ. בגין", בדיו כחולה, בעברית ובאנגלית.
[4] דף 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים ופגמים קלים.
מצורף מכתב ממכון ז'בוטינסקי המעיד על העברת צילום כתב היד החתום בידי בגין לבעליו הקודמים.
בעמוד הראשון של צילום כתב היד, מופיעה חתימת ידו של מנחם בגין, "מ. בגין", בדיו כחולה, בעברית ובאנגלית.
[4] דף 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים ופגמים קלים.
מצורף מכתב ממכון ז'בוטינסקי המעיד על העברת צילום כתב היד החתום בידי בגין לבעליו הקודמים.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מעטפה רשמית שהונפקה לרגל הקמת ממשלת ישראל ה-18 בראשותו של מנחם בגין, ב-20 ביוני 1977. חתומה בעט בידי בגין ותשעה מחברי ממשלתו. ירושלים, 1977.
בחזית המעטפה תמונת דיוקן של מנחם בגין, תמונה של משכן הכנסת ותמונה של מגדל דוד, ותחתן הכיתוב "מנחם בגין ראש ממשלת ישראל". המעטפה חתומה בידי ראש הממשלה מנחם בגין, שר החוץ משה דיין, שר הביטחון עזר ויצמן, שר החקלאות אריאל שרון, שר האוצר שמחה ארליך, שר הפנים יוסף בורג, שר הקליטה דוד לוי, שר התעשייה, המסחר והתיירות יגאל הורביץ, שר הדתות אהרן אבוחצירא, ושר הבינוי והשיכון גדעון פת.
המעטפה נושאת שתי חותמות דואר ירושלים מיום הקמת הממשלה, ד תמוז תשל"ז (20.6.1977), ובול לציון "הקונגרס ה-4 הבין-לאומי של מגדלי הדרים באזור הים התיכון", 1956 (בעיצוב האחים מקסים וגבריאל שמיר).
10X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים.
בחזית המעטפה תמונת דיוקן של מנחם בגין, תמונה של משכן הכנסת ותמונה של מגדל דוד, ותחתן הכיתוב "מנחם בגין ראש ממשלת ישראל". המעטפה חתומה בידי ראש הממשלה מנחם בגין, שר החוץ משה דיין, שר הביטחון עזר ויצמן, שר החקלאות אריאל שרון, שר האוצר שמחה ארליך, שר הפנים יוסף בורג, שר הקליטה דוד לוי, שר התעשייה, המסחר והתיירות יגאל הורביץ, שר הדתות אהרן אבוחצירא, ושר הבינוי והשיכון גדעון פת.
המעטפה נושאת שתי חותמות דואר ירושלים מיום הקמת הממשלה, ד תמוז תשל"ז (20.6.1977), ובול לציון "הקונגרס ה-4 הבין-לאומי של מגדלי הדרים באזור הים התיכון", 1956 (בעיצוב האחים מקסים וגבריאל שמיר).
10X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
כ-55 מכתבים שנשלחו אל יצחק ג'יבלי מאת חבריו ומפקדיו ביחידות צה"ל – רחבעם זאבי ("גנדי"), אהרן אשל ("ארול"), אברהם ארנן, אהרן דוידי, מאיר עמית ואחרים. ישראל, שנות ה-50 עד שנות ה-70.
יצחק ג'יבלי (1930-2008) היה מלוחמי "יחידה 101" ומבוגרי מחזור הלוחמים הראשון של סיירת מטכ"ל. כדי למנוע בלבול בינו ובין קצין המודיעין בנימין ג'יבלי, כונו השניים "ג'יבלי הגדול" ו"ג'יבלי הקטן". בשנת 1954, במהלך פעולת תגמול תחת פיקודו של מאיר הר ציון, נפצע "ג'יבלי הקטן" באורח קשה והורה לחבריו להותירו מאחור. ג'יבלי עצמו נתפס בידי חיילים ירדנים ונשבה למשך ארבעה חודשים. על אומץ ליבו בפעולה זכה ב"עיטור העוז".
לפנינו אוסף מכתבים שנשלחו אל ג'יבלי מאת חבריו ביחידות השונות (מרבית המכתבים נשלחו מאת רחבעם זאבי). בין המכתבים: · מכתב שהועבר, כנראה, אל ג'יבלי בתקופת נפילתו בשבי – דרישת שלום מאת אשתו ובנו של רחבעם זאבי, יעל ויפתח. · "מגילה" שנשלחה אל ג'יבלי בליל הסדר 1975 – דרישות שלום, שורות-שיר וקטעי הומור מאת חבריו ליחידות צה"ל (כל קטע כתוב בידי חבר אחר – אברהם ארנן, גדעון מחניימי, דויד שרפן, ואחרים). · מכתב מאת אהרן אשל ("ארול"), המודיע על נפילתו של מפקד סיירת מטכ"ל עוזי יאירי במהלך מבצע ההשתלטות על מלון סבוי. · מכתב מעניין מאת רחבעם זאבי, בנושא ההסדר עם מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים. · ועוד.
כן כולל האוסף מכתב אל רחבעם זאבי, עם הודעה שמסר ג'יבלי מהשבי באמצעות הצלב האדום: דרישת שלום, עדכון קצר על מצבו ובקשה לקבל עותק של התנ"ך.
מצורפים: תעודת השחרור של ג'יבלי; תעודת עיתונאי ב"במחנה" על שם ג'יבלי; רישיון שהייה מחוץ למחנה על שם ג'יבלי; הודעה מלשכת הרמטכ"ל לרחבעם זאבי, מחודש יולי 1954 – "לטיפולך, אביו של ג'יבלי" (כנראה – בקשה למסור הודעה אישית על נפילת ג'יבלי בשבי); תריסר תצלומים (בהם תצלומים של ג'יבלי בחברת יוני נתניהו, אריאל שרון, אהוד ברק ואחרים).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
יצחק ג'יבלי (1930-2008) היה מלוחמי "יחידה 101" ומבוגרי מחזור הלוחמים הראשון של סיירת מטכ"ל. כדי למנוע בלבול בינו ובין קצין המודיעין בנימין ג'יבלי, כונו השניים "ג'יבלי הגדול" ו"ג'יבלי הקטן". בשנת 1954, במהלך פעולת תגמול תחת פיקודו של מאיר הר ציון, נפצע "ג'יבלי הקטן" באורח קשה והורה לחבריו להותירו מאחור. ג'יבלי עצמו נתפס בידי חיילים ירדנים ונשבה למשך ארבעה חודשים. על אומץ ליבו בפעולה זכה ב"עיטור העוז".
לפנינו אוסף מכתבים שנשלחו אל ג'יבלי מאת חבריו ביחידות השונות (מרבית המכתבים נשלחו מאת רחבעם זאבי). בין המכתבים: · מכתב שהועבר, כנראה, אל ג'יבלי בתקופת נפילתו בשבי – דרישת שלום מאת אשתו ובנו של רחבעם זאבי, יעל ויפתח. · "מגילה" שנשלחה אל ג'יבלי בליל הסדר 1975 – דרישות שלום, שורות-שיר וקטעי הומור מאת חבריו ליחידות צה"ל (כל קטע כתוב בידי חבר אחר – אברהם ארנן, גדעון מחניימי, דויד שרפן, ואחרים). · מכתב מאת אהרן אשל ("ארול"), המודיע על נפילתו של מפקד סיירת מטכ"ל עוזי יאירי במהלך מבצע ההשתלטות על מלון סבוי. · מכתב מעניין מאת רחבעם זאבי, בנושא ההסדר עם מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים. · ועוד.
כן כולל האוסף מכתב אל רחבעם זאבי, עם הודעה שמסר ג'יבלי מהשבי באמצעות הצלב האדום: דרישת שלום, עדכון קצר על מצבו ובקשה לקבל עותק של התנ"ך.
מצורפים: תעודת השחרור של ג'יבלי; תעודת עיתונאי ב"במחנה" על שם ג'יבלי; רישיון שהייה מחוץ למחנה על שם ג'יבלי; הודעה מלשכת הרמטכ"ל לרחבעם זאבי, מחודש יולי 1954 – "לטיפולך, אביו של ג'יבלי" (כנראה – בקשה למסור הודעה אישית על נפילת ג'יבלי בשבי); תריסר תצלומים (בהם תצלומים של ג'יבלי בחברת יוני נתניהו, אריאל שרון, אהוד ברק ואחרים).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של המאפיונר היהודי-אמריקני מאיר לנסקי. ממוען ל"יושקה" [יוסף שיינר]. [ארה"ב], 11 באוקטובר 1974. אנגלית.
המכתב כתוב בלשון דיבור, באנגלית בלתי מהוקצעת, והוא מתעד את קשריו של לנסקי בישראל בתקופה שבה התנהל נגדו משפט בארה"ב. לאורך המכתב, מרמז לנסקי על זיכויו הצפוי במשפט, ועל כוונתו לנסות להגר לישראל לאחר הזיכוי. לנסקי כותב: "יושקה היקר: הממשלה נכשלה בנסיון להישמע בתיק 'בזיון בית המשפט' שלי, שמסיים את כל התיקים. בעתיד הקרוב אני אגיש בקשה לדרכון. אחר כך אני אחליט לאן ללכת [...], יורם [שפטל] שלח מאמר על זה שאני בא כתייר. אתה יכול להיות בטוח שאם מישהו שחושב שאני אוכל לבוא או להיות בישראל בלי שיזכירו אותי בעיתונים הוא חולה בראש. אני שולח את המאמר להראות לך את הצדק בדמוקרטיה הגדולה שלנו [...], תעדכן אותי בבקשה איך יורם 'זז', וגם מה דעתך, האם זה שווה נסיון". חתום בשוליים: "Shalom, Meyer".
מאיר לנסקי (Meyer Lansky, 1902-1983) היה מאפיונר יהודי-אמריקני, מראשי הפשע המאורגן בניו-יורק. לנסקי נחשב לאחד מ"אבות-הטיפוס" של דמות הגנגסטר האמריקני, לצד דמויות כמו אל קאפון, לאקי לוצ'יאני או באגסי סיגל, שהיו שותפיו. קומתו הנמוכה, כמו גם סגנונו המחושב, קנו לו מוניטין שונה משל מאפיונרים אחרים, והוא זכה לכינויים יוצאי הדופן "רואה החשבון של המאפיה" ו"שר האוצר".
בתחילת שנות ה-70 פנה לנסקי לשר הפנים הישראלי, יוסף בורג, בבקשה לקבל אזרחות ישראלית בשעה שהתנהל נגדו משפט מס בארה"ב. בין הבודדים שפעלו לסייע לו היה עורך הדין יורם שפטל, שעשה ככול יכולתו לאפשר את הגירתו של לנסקי ארצה. לאחר דיון משפטי בן כמה חודשים, ולאחר שנחשף שר הפנים לראיות שאספה הבולשת הפדרלית נגד לנסקי, הוחלט לדחות את בקשתו והוא נאלץ לשוב לארה"ב. לנסקי הועמד לדין והורשע, אך הצליח להפוך את ההחלטה בערעור. לאחר זיכויו נותר בארה"ב. דמותו הייחודית הונצחה באינספור סרטים, סדרות טלוויזיה וספרים – "הסנדק", "באגסי", "אימפריית הפשע" ויצירות רבות נוספות.
נמען המכתב, יוסף שיינר, היה שומר ראשו של דוד בן-גוריון, ושימש כשומר ראשו של לנסקי בביקוריו בארץ. השניים נעשו חברים קרובים, ולאחר שגורש לנסקי מישראל, הוסיפו להתכתב.
[1] דף (עמוד אחד כתוב), 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, סימני קיפול ונקבי תיוק.
המכתב כתוב בלשון דיבור, באנגלית בלתי מהוקצעת, והוא מתעד את קשריו של לנסקי בישראל בתקופה שבה התנהל נגדו משפט בארה"ב. לאורך המכתב, מרמז לנסקי על זיכויו הצפוי במשפט, ועל כוונתו לנסות להגר לישראל לאחר הזיכוי. לנסקי כותב: "יושקה היקר: הממשלה נכשלה בנסיון להישמע בתיק 'בזיון בית המשפט' שלי, שמסיים את כל התיקים. בעתיד הקרוב אני אגיש בקשה לדרכון. אחר כך אני אחליט לאן ללכת [...], יורם [שפטל] שלח מאמר על זה שאני בא כתייר. אתה יכול להיות בטוח שאם מישהו שחושב שאני אוכל לבוא או להיות בישראל בלי שיזכירו אותי בעיתונים הוא חולה בראש. אני שולח את המאמר להראות לך את הצדק בדמוקרטיה הגדולה שלנו [...], תעדכן אותי בבקשה איך יורם 'זז', וגם מה דעתך, האם זה שווה נסיון". חתום בשוליים: "Shalom, Meyer".
מאיר לנסקי (Meyer Lansky, 1902-1983) היה מאפיונר יהודי-אמריקני, מראשי הפשע המאורגן בניו-יורק. לנסקי נחשב לאחד מ"אבות-הטיפוס" של דמות הגנגסטר האמריקני, לצד דמויות כמו אל קאפון, לאקי לוצ'יאני או באגסי סיגל, שהיו שותפיו. קומתו הנמוכה, כמו גם סגנונו המחושב, קנו לו מוניטין שונה משל מאפיונרים אחרים, והוא זכה לכינויים יוצאי הדופן "רואה החשבון של המאפיה" ו"שר האוצר".
בתחילת שנות ה-70 פנה לנסקי לשר הפנים הישראלי, יוסף בורג, בבקשה לקבל אזרחות ישראלית בשעה שהתנהל נגדו משפט מס בארה"ב. בין הבודדים שפעלו לסייע לו היה עורך הדין יורם שפטל, שעשה ככול יכולתו לאפשר את הגירתו של לנסקי ארצה. לאחר דיון משפטי בן כמה חודשים, ולאחר שנחשף שר הפנים לראיות שאספה הבולשת הפדרלית נגד לנסקי, הוחלט לדחות את בקשתו והוא נאלץ לשוב לארה"ב. לנסקי הועמד לדין והורשע, אך הצליח להפוך את ההחלטה בערעור. לאחר זיכויו נותר בארה"ב. דמותו הייחודית הונצחה באינספור סרטים, סדרות טלוויזיה וספרים – "הסנדק", "באגסי", "אימפריית הפשע" ויצירות רבות נוספות.
נמען המכתב, יוסף שיינר, היה שומר ראשו של דוד בן-גוריון, ושימש כשומר ראשו של לנסקי בביקוריו בארץ. השניים נעשו חברים קרובים, ולאחר שגורש לנסקי מישראל, הוסיפו להתכתב.
[1] דף (עמוד אחד כתוב), 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
ספר האורחים של "אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב", עם מאות הקדשות וחתימות. שנות ה-20 עד שנות ה-80 בקירוב. עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, גרמנית, יוונית ושפות נוספות.
ספר אורחים מפואר, עם דפים מעוטרים במגני דוד צבעוניים, ששימש את "אגודת הכורמים" – אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון – במשך למעלה מחצי מאה. בספר מאות חתימות והקדשות בכתב-יד, חלקן היתוליות ומחורזות, שנרשמו בידי אישים שביקרו ביקבים משנות ה-20 ועד שנות ה-80 בקירוב – מנהיגים ציוניים, ראשי ממשלות, דיפלומטים ושגרירים, סופרים ומשוררים, בדרנים ואנשי תיאטרון, לוחמים וקציני צבא, אמנים ורבנים – מישראל ומרחבי העולם.
בין החותמים בספר האורחים:
· ציירים, סופרים, משוררים, בדרנים ואנשי תיאטרון, ובהם: מארק שאגאל שחתם בשמו ובשם אשתו: "Marc Chagall, משה שאגאל, בעללע שאגאל" (1931); אורי צבי גרינברג שחתם "מראשון לציון עד קצה הגבול – א"י!"; ראובן רובין; הרמן שטרוק (1930); מרסל מרסו, שהוסיף לצד חתימתו ציור; חיים חפר ודן בן-אמוץ שביקרו יחד ביקבים באוגוסט 1959 והוסיפו פזמונים היתוליים לצד חתימותיהם (פזמונו של חפר: "אשרי הראש / המלא תירוש / על כן – תעלי ותפרחי / חברת 'כרמל מזרחי'..."; פזמונו של בן-אמוץ: "למה? למה? למה? / למה אתם מוכרים את היין שלכם? למה אינכם שותים אותו לבד"); שייקה אופיר ואנשי תרבות נוספים.
· מנהיגים, אנשי ציבור ואנשי צבא, ובהם: הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ (1932); דוד בן-גוריון, החותם "ז' אדר תשל"ב, לזכר עבודתי ביקב בשנת 1907" (תחת חתימתו מופיעה חתימת הביוגרף שלו, מיכאל בר זוהר); משה דיין (1962); לוי אשכול; דוד אלעזר (דדו); אריאל שרון; רחבעם זאבי, החותם "'כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון!'... – מדוע לא נזכה לזאת עודנו בחיים?" (1972); מנהיגים זרים, שגרירים ופוליטיקאים שהגיעו לארץ מרחבי העולם (בורמה, יפן, גרמניה, ארה"ב, שוודיה ועוד).
· רבני קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם ורבנים ישראלים שביקרו ביקבים כדי לבחון את כשרותם, ובהם: הרב הראשי של רומניה משה רוזן; הרב הראשי של בריטניה ישראל ברודי; הרב הספרדי הראשי של בריטניה שלמה גאון; הרב איסר יהודה אונטרמן (המאשר "בה' בקרתי את יקב ראשל"ץ ונהנתי לראות את הסדורים הטובים שראשיתם נעוץ בהתחלת המפעל ע"י הנדיב הידוע לפני 75 שנה... ברם ביחוד התענינתי בענין הכשרות של היין ושמחתי מאוד לראות כי הפקוח על פרטיה נתון בידים אמינות..."); הרב עובדיה יוסף (שכתב שלושה אישורים ארוכים, עם ברכות לאנשי האגודה. באחד האישורים נכתב "יין ישמח לבב אנוש ומשמח אלקים ואנשים... יצו ה' את הברכה באסמיכם ובכל משלח ידכם... תזכו לקיים את המצות התלויות בארץ ולישב את ארצנו הקדושה בשמחה וחדוה בברכה והצלחה וכל טוב"); מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורא (שכתב "שבעתי רצון מאד מיקבי ראשון לציון המהוללים ומכל הסדרים וההשגחה... ראשון לציון הנה הנם וה' יעזור אשר במהרה – לירושלים מבשר יתן"); ואחרים.
· מאות חתימות נוספות, בשפות שונות, חלקן לא פוענחו.
החתימות המוקדמות ביותר בספר (משנות ה-20), מופיעות על דפי שורות פשוטים (מודבקים לדפי הספר), והן מתעדות ביקורים של תיירים יהודים מרחבי העולם – פולין, צרפת, לטביה, יוון, הודו ומקומות נוספים. בנוסף, הודבקו בספר שלוש פתקאות מוקדמות יותר בכתב-יד (סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20).
הספר כרוך בכריכה מהודרת, מחופה עור, עם הטבעות מוזהבות – מגן דוד והכתובת "אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב" בעברית ובצרפתית. הכריכה נעשתה בבית המלאכה של אלחנן חפץ בירושלים.
[168] עמ' עם חתימות והקדשות (על דפי הספר או על דפים מודבקים), 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים בחלק מדפי הספר. קרעים קלים וקמטים בדפי השורות המודבקים. שפשופים ופגמים קלים בכריכה (בעיקר בשוליים).
ספר אורחים מפואר, עם דפים מעוטרים במגני דוד צבעוניים, ששימש את "אגודת הכורמים" – אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון – במשך למעלה מחצי מאה. בספר מאות חתימות והקדשות בכתב-יד, חלקן היתוליות ומחורזות, שנרשמו בידי אישים שביקרו ביקבים משנות ה-20 ועד שנות ה-80 בקירוב – מנהיגים ציוניים, ראשי ממשלות, דיפלומטים ושגרירים, סופרים ומשוררים, בדרנים ואנשי תיאטרון, לוחמים וקציני צבא, אמנים ורבנים – מישראל ומרחבי העולם.
בין החותמים בספר האורחים:
· ציירים, סופרים, משוררים, בדרנים ואנשי תיאטרון, ובהם: מארק שאגאל שחתם בשמו ובשם אשתו: "Marc Chagall, משה שאגאל, בעללע שאגאל" (1931); אורי צבי גרינברג שחתם "מראשון לציון עד קצה הגבול – א"י!"; ראובן רובין; הרמן שטרוק (1930); מרסל מרסו, שהוסיף לצד חתימתו ציור; חיים חפר ודן בן-אמוץ שביקרו יחד ביקבים באוגוסט 1959 והוסיפו פזמונים היתוליים לצד חתימותיהם (פזמונו של חפר: "אשרי הראש / המלא תירוש / על כן – תעלי ותפרחי / חברת 'כרמל מזרחי'..."; פזמונו של בן-אמוץ: "למה? למה? למה? / למה אתם מוכרים את היין שלכם? למה אינכם שותים אותו לבד"); שייקה אופיר ואנשי תרבות נוספים.
· מנהיגים, אנשי ציבור ואנשי צבא, ובהם: הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ (1932); דוד בן-גוריון, החותם "ז' אדר תשל"ב, לזכר עבודתי ביקב בשנת 1907" (תחת חתימתו מופיעה חתימת הביוגרף שלו, מיכאל בר זוהר); משה דיין (1962); לוי אשכול; דוד אלעזר (דדו); אריאל שרון; רחבעם זאבי, החותם "'כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון!'... – מדוע לא נזכה לזאת עודנו בחיים?" (1972); מנהיגים זרים, שגרירים ופוליטיקאים שהגיעו לארץ מרחבי העולם (בורמה, יפן, גרמניה, ארה"ב, שוודיה ועוד).
· רבני קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם ורבנים ישראלים שביקרו ביקבים כדי לבחון את כשרותם, ובהם: הרב הראשי של רומניה משה רוזן; הרב הראשי של בריטניה ישראל ברודי; הרב הספרדי הראשי של בריטניה שלמה גאון; הרב איסר יהודה אונטרמן (המאשר "בה' בקרתי את יקב ראשל"ץ ונהנתי לראות את הסדורים הטובים שראשיתם נעוץ בהתחלת המפעל ע"י הנדיב הידוע לפני 75 שנה... ברם ביחוד התענינתי בענין הכשרות של היין ושמחתי מאוד לראות כי הפקוח על פרטיה נתון בידים אמינות..."); הרב עובדיה יוסף (שכתב שלושה אישורים ארוכים, עם ברכות לאנשי האגודה. באחד האישורים נכתב "יין ישמח לבב אנוש ומשמח אלקים ואנשים... יצו ה' את הברכה באסמיכם ובכל משלח ידכם... תזכו לקיים את המצות התלויות בארץ ולישב את ארצנו הקדושה בשמחה וחדוה בברכה והצלחה וכל טוב"); מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורא (שכתב "שבעתי רצון מאד מיקבי ראשון לציון המהוללים ומכל הסדרים וההשגחה... ראשון לציון הנה הנם וה' יעזור אשר במהרה – לירושלים מבשר יתן"); ואחרים.
· מאות חתימות נוספות, בשפות שונות, חלקן לא פוענחו.
החתימות המוקדמות ביותר בספר (משנות ה-20), מופיעות על דפי שורות פשוטים (מודבקים לדפי הספר), והן מתעדות ביקורים של תיירים יהודים מרחבי העולם – פולין, צרפת, לטביה, יוון, הודו ומקומות נוספים. בנוסף, הודבקו בספר שלוש פתקאות מוקדמות יותר בכתב-יד (סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20).
הספר כרוך בכריכה מהודרת, מחופה עור, עם הטבעות מוזהבות – מגן דוד והכתובת "אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב" בעברית ובצרפתית. הכריכה נעשתה בבית המלאכה של אלחנן חפץ בירושלים.
[168] עמ' עם חתימות והקדשות (על דפי הספר או על דפים מודבקים), 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים בחלק מדפי הספר. קרעים קלים וקמטים בדפי השורות המודבקים. שפשופים ופגמים קלים בכריכה (בעיקר בשוליים).
קטגוריה
חתימות
קָטָלוֹג