מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של המאפיונר היהודי-אמריקני מאיר לנסקי. ממוען ל"יושקה" [יוסף שיינר]. [ארה"ב], 11 באוקטובר 1974. אנגלית.
המכתב כתוב בלשון דיבור, באנגלית בלתי מהוקצעת, והוא מתעד את קשריו של לנסקי בישראל בתקופה שבה התנהל נגדו משפט בארה"ב. לאורך המכתב, מרמז לנסקי על זיכויו הצפוי במשפט, ועל כוונתו לנסות להגר לישראל לאחר הזיכוי. לנסקי כותב: "יושקה היקר: הממשלה נכשלה בנסיון להישמע בתיק 'בזיון בית המשפט' שלי, שמסיים את כל התיקים. בעתיד הקרוב אני אגיש בקשה לדרכון. אחר כך אני אחליט לאן ללכת [...], יורם [שפטל] שלח מאמר על זה שאני בא כתייר. אתה יכול להיות בטוח שאם מישהו שחושב שאני אוכל לבוא או להיות בישראל בלי שיזכירו אותי בעיתונים הוא חולה בראש. אני שולח את המאמר להראות לך את הצדק בדמוקרטיה הגדולה שלנו [...], תעדכן אותי בבקשה איך יורם 'זז', וגם מה דעתך, האם זה שווה נסיון". חתום בשוליים: "Shalom, Meyer".
מאיר לנסקי (Meyer Lansky, 1902-1983) היה מאפיונר יהודי-אמריקני, מראשי הפשע המאורגן בניו-יורק. לנסקי נחשב לאחד מ"אבות-הטיפוס" של דמות הגנגסטר האמריקני, לצד דמויות כמו אל קאפון, לאקי לוצ'יאני או באגסי סיגל, שהיו שותפיו. קומתו הנמוכה, כמו גם סגנונו המחושב, קנו לו מוניטין שונה משל מאפיונרים אחרים, והוא זכה לכינויים יוצאי הדופן "רואה החשבון של המאפיה" ו"שר האוצר".
בתחילת שנות ה-70 פנה לנסקי לשר הפנים הישראלי, יוסף בורג, בבקשה לקבל אזרחות ישראלית בשעה שהתנהל נגדו משפט מס בארה"ב. בין הבודדים שפעלו לסייע לו היה עורך הדין יורם שפטל, שעשה ככול יכולתו לאפשר את הגירתו של לנסקי ארצה. לאחר דיון משפטי בן כמה חודשים, ולאחר שנחשף שר הפנים לראיות שאספה הבולשת הפדרלית נגד לנסקי, הוחלט לדחות את בקשתו והוא נאלץ לשוב לארה"ב. לנסקי הועמד לדין והורשע, אך הצליח להפוך את ההחלטה בערעור. לאחר זיכויו נותר בארה"ב. דמותו הייחודית הונצחה באינספור סרטים, סדרות טלוויזיה וספרים – "הסנדק", "באגסי", "אימפריית הפשע" ויצירות רבות נוספות.
נמען המכתב, יוסף שיינר, היה שומר ראשו של דוד בן-גוריון, ושימש כשומר ראשו של לנסקי בביקוריו בארץ. השניים נעשו חברים קרובים, ולאחר שגורש לנסקי מישראל, הוסיפו להתכתב.
[1] דף (עמוד אחד כתוב), 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, סימני קיפול ונקבי תיוק.