מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית

מכתב מאת דוד בן-גוריון, חתום בחתימת-ידו – ממוען לעורך "מעריב" עזריאל קרליבך – שדה בוקר, 1954 – פרשת "אלטלנה"

פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב מאת דוד בן-גוריון אל עזריאל קרליבך. מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של בן-גוריון. שדה-בוקר, 15 במאי 1954.
במכתב, הממוען אל עורך עיתון "מעריב" עזריאל קרליבך, מתייחס בן-גוריון למאמר שפרסם קרליבך אודות פרשת "אלטלנה" ומבקש להבהיר לו את הנסיבות שהובילו להשתלשלות האירועים הטרגית. בן-גוריון מציג את סעיפי ההסדר בין האצ"ל לבין הוועד הפועל הציוני והממשלה הזמנית לגבי פירוקו של האצ"ל והשתלבותו ביחידות צה"ל: "לאחר קום הממשלה הזמנית והחלטתה על הקמת צה"ל ב-26 במאי, חתם מפקד אצ"ל [מנחם בגין] ביום 1.6.48 על התחייבות האומרת; 1) חברי מחתרת האצ"ל יתגייסו לצה"ל. 2) הנשק והציוד המלחמתי שבידי אצ"ל יימסרו לצה"ל. 3) האצ"ל ומפקדיו חדלים לפעול ולהתקיים כחטיבה צבאית. 4) כל פעולות רכישה נפרדות של נשק וציוד מלחמתי תופסקנה ע"י האצ"ל".
עזריאל קרליבך (1908-1956), מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית, היה עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומייסדו ועורכו הראשון של העיתון "מעריב". במאמריו נקט קרליבך קו ביקורתי כלפי שלטון מפא"י וראשה דוד בן-גוריון. יום לאחר הטבעת ''אלטלנה'' פרסם קרליבך מאמר מערכת חריף ב"ידיעות מעריב" בשם "ידינו שפכו" שאותו סיכם במילים "כולנו נוצחנו עתה, כולנו הפסדנו, ולא ניטהר אלא במעיינות אהבת ישראל".
[1] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים זעירים וקרע חסר קטן בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת דיו (מספר סידורי).
-------------------------------------
הספינה "אלטלנה", אשר נקראה על שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי, נרכשה בארה"ב בקיץ 1947 על ידי "הועד העברי לשחרור האומה". תחילה יועדה להבאת מעפילים לארץ ישראל, אולם בהמשך הוחלט להוביל בה גם נשק ותחמושת עבור האצ"ל. ביוני 1948 הפליגה הספינה לחופי ישראל, כשעל סיפונה כ-900 עולים וציוד צבאי רב, אלא שבינתיים הוקם צה"ל, והאצ"ל פורק.
עוד טרם הגעת הספינה לחופי ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בין הנהגת האצ"ל לנציגי ממשלת ישראל. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, דרש שחמישית מהנשק תועבר ליחידות האצ"ל בירושלים – העיר היחידה שבה הוסיף הארגון לפעול עצמאית, ושהיתר יפוזר בין יחידות יוצאי הארגון ברחבי הארץ. בן-גוריון, לעומתו, דרש שהנשק יעבר כולו לידי צה"ל, מיד וללא תנאים מוקדמים. עם הגעת "אלטלנה" לחוף כפר ויתקין, ב-20 ביוני 1948, כותר האזור על ידי כוחות צה"ל ולמפקדי הספינה נמסר אולטימטום בן עשר דקות – להסגיר את כל נשקם לצבא או לשאת בתוצאות. מיד לאחר פקיעת האולטימטום פרצו חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, ובעקבותיהם נמלטה "אלטלנה" והפליגה דרומה לכיוון תל-אביב.
הספינה הגיעה לנמל תל-אביב סמוך לחצות ביום 22 ביוני. לאחר ישיבת ממשלה קצרה, הורה דוד בן-גוריון לעשות את כל הצעדים הנדרשים "למען הבא את האונייה לכניעה ללא תנאי", ובשעות הצהריים של אותו היום חודשו הקרבות ביתר שאת. הספינה הופגזה, עלתה באש ונכנעה. "פרשת אלטלנה" הסעירה את הציבור בארץ ועוררה פולמוס רב. שנים לאחר הפרשה, עוד קיימות מחלוקות וגרסאות שונות של השתלשלות האירועים המדויקת.
חתימות
חתימות