מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 265 - 276 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ליקוטים בקבלה, אגדה, פילוסופיה והלכה. [איטליה, המאה ה-16].
כתוב במספר כתיבות, בכתיבה איטלקית. בחלק מהדפים סימן מים המתאים לנייר שיוצר בשנות ה-20 של המאה ה-16.
פירוט התוכן:
דפים [1]-[2] ו-[7]-[8]: ליקוטים בעניני הימים הנוראים - מספר "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה, הזוהר, משנה תורה להרמב"ם, "מאמר הפילוסוף", ועוד.
דפים [3]-[6]: קטעים מתוך פירוש "אבן עזרא" על התורה, מאמצע פרשת שמיני עד אמצע פרשת נשא.
דפים [9]-[10]: "אילו הם התקנות של רבינו גרשום מאור הגולה זצ"ל", לאחריהן 10 הסימנים הראשונים של ספר "פסקי ר' מנחם מרקנטי" לפי סדר כתבי-היד [ראה מאמרו של פרופ' שמחה עמנואל, פסקי ר' מנחם מרקנטי, שנתון המשפט העברי כה (תשס"ח), עמ' 141]. לאחר מכן כמה קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, הלכות איסורי ביאה.
דפים [11]-[17]: פירוט שמות המסכתות בששה סדרי משנה ושמות הפרקים שבכל מסכת. לאחר מכן מופיעים קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, רבינו בחיי, פירוש הרד"ק לספר שמואל, ועוד.
בעמוד האחרון חותמת ורישום צנזורה (באיטלקית) משנת 1687.
[18] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים. כריכת קרטון חדשה.
כתוב במספר כתיבות, בכתיבה איטלקית. בחלק מהדפים סימן מים המתאים לנייר שיוצר בשנות ה-20 של המאה ה-16.
פירוט התוכן:
דפים [1]-[2] ו-[7]-[8]: ליקוטים בעניני הימים הנוראים - מספר "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה, הזוהר, משנה תורה להרמב"ם, "מאמר הפילוסוף", ועוד.
דפים [3]-[6]: קטעים מתוך פירוש "אבן עזרא" על התורה, מאמצע פרשת שמיני עד אמצע פרשת נשא.
דפים [9]-[10]: "אילו הם התקנות של רבינו גרשום מאור הגולה זצ"ל", לאחריהן 10 הסימנים הראשונים של ספר "פסקי ר' מנחם מרקנטי" לפי סדר כתבי-היד [ראה מאמרו של פרופ' שמחה עמנואל, פסקי ר' מנחם מרקנטי, שנתון המשפט העברי כה (תשס"ח), עמ' 141]. לאחר מכן כמה קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, הלכות איסורי ביאה.
דפים [11]-[17]: פירוט שמות המסכתות בששה סדרי משנה ושמות הפרקים שבכל מסכת. לאחר מכן מופיעים קטעים מועתקים ממשנה תורה להרמב"ם, רבינו בחיי, פירוש הרד"ק לספר שמואל, ועוד.
בעמוד האחרון חותמת ורישום צנזורה (באיטלקית) משנת 1687.
[18] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים. כריכת קרטון חדשה.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העשוי משני חלקי כתבי-יד שנכתבו על ידי שני כותבים, בכתיבה איטלקית עתיקה. [איטליה, המאה ה-15/16].
1. שבעה דפים בכתב-יד, מספר "פסקי ריא"ז" לרבי ישעיה די טראני האחרון. לפנינו הטקסט מתחילת מסכת ברכות עד אמצע פרק שני.
2. תשעה דפים בכתב-יד, מספר "העגולות הרעיוניות" לחכם הערבי אלבטליוסי, בתרגום רבי משה אבן תבון [יצא לאור ע"י פרופ' דוד קאופמן בבודפשט 1880], מתחילתו עד אמצע השער הרביעי.
רישום בעלות בראש העמוד הראשון: "קנין כספי יח"ו" [כפי הנראה רבי חיים יחיאל ויטירבו (תקכ"ו-תר"ב), מרבני אנקונה, בעל "יחיו דגן", "ויחי עוד", "ויחי ויתן"].
[7]; [9] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בודדים. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. כתמים קשים במקומות בודדים, באחד מהם עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון חדשה.
1. שבעה דפים בכתב-יד, מספר "פסקי ריא"ז" לרבי ישעיה די טראני האחרון. לפנינו הטקסט מתחילת מסכת ברכות עד אמצע פרק שני.
2. תשעה דפים בכתב-יד, מספר "העגולות הרעיוניות" לחכם הערבי אלבטליוסי, בתרגום רבי משה אבן תבון [יצא לאור ע"י פרופ' דוד קאופמן בבודפשט 1880], מתחילתו עד אמצע השער הרביעי.
רישום בעלות בראש העמוד הראשון: "קנין כספי יח"ו" [כפי הנראה רבי חיים יחיאל ויטירבו (תקכ"ו-תר"ב), מרבני אנקונה, בעל "יחיו דגן", "ויחי עוד", "ויחי ויתן"].
[7]; [9] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בודדים. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. כתמים קשים במקומות בודדים, באחד מהם עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון חדשה.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים כתובים - כ-60 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר" - דרושים על התורה.
בראש העמוד הראשון, הכותרת: "בעזה"י יתרו", ובתחתית העמוד: "לפ' משפטים". בראש העמוד השני, הכותרת: "בעזה"י לפ' משפטים", ובאמצע העמוד: "לפ' תרומה".
חידושים אלה כתב רבינו ה"חתם סופר" בשנת תקס"ה ונדפסו בספר "חתם סופר על התורה", חלק ב' - ספר שמות. בדף שלפנינו דרושים על הפסוקים: "כל אשר דבר ה' נעשה", "ושמעתי כי חנון אני", "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך", "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך".
[1] דף (2 עמודים כתובים - כ-60 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי.
בראש העמוד הראשון, הכותרת: "בעזה"י יתרו", ובתחתית העמוד: "לפ' משפטים". בראש העמוד השני, הכותרת: "בעזה"י לפ' משפטים", ובאמצע העמוד: "לפ' תרומה".
חידושים אלה כתב רבינו ה"חתם סופר" בשנת תקס"ה ונדפסו בספר "חתם סופר על התורה", חלק ב' - ספר שמות. בדף שלפנינו דרושים על הפסוקים: "כל אשר דבר ה' נעשה", "ושמעתי כי חנון אני", "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך", "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך".
[1] דף (2 עמודים כתובים - כ-60 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ארבעה דפים בכתב-יד (7 עמ' כתובים), חידושים על שו"ע אבן העזר הלכות גיטין - מתוך מהדורה מוקדמת של החיבור "תורת גיטין" לרבי יעקב לוברבום מליסא, בעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת". [ליסא, תק"ע 1810].
חידושים שלא נדפסו וחידושים שנדפסו בנוסח שונה בספר "תורת גיטין". כפי הנראה, הקטעים שלפנינו הם מתוך מהדורה מוקדמת של החיבור "תורת גיטין".
בדף הראשון מופיע מבוא לסוגיה (חסר בתחילתו), שכותרתו: "סוגי'[א] דשליש". בסופה נכתב: "ועתה נבוא לבאר דברי הש"ע בע"ה", ומיד לאחר מכן מופיעים החידושים על סימן קמא בשולחן ערוך אבן העזר. בהשוואה לספר "תורת גיטין" הנדפס התברר כי החידושים על השו"ע המופיעים כאן נדפסו בשינויים רבים או בנוסח שונה מן המופיע בכתב-היד שלפנינו. במקום אחד מופיע לפנינו קטע ארוך, אשר המחבר החליט להשמיטו והדפיס במקומו קטע קצר בלבד.
למיטב בדיקתנו, הפתיחה ("סוגיא דשליש") לא נדפסה כלל. בתוך החידושים על השו"ע מציין המחבר לפתיחה מספר פעמים ("וכמש"ל בפי' הסוגיא...", "וכמש"ל בסוגיא").
בעמוד האחרון מופיע קולופון המעתיק משנת תק"ע: "נשלמה הכתיבה ביום א' ער"ח תמוז תק"ע, בעזר הנותן ליעף כח / הכותב ומשמש ר' נח, מליסא".
מקולופון זה עולה כי שמו של הכותב היה "ר' נח מליסא" (המילה "נח" סומנה בגרשיים להדגשת החרוז, אך אולי יש בכך לסמן כי אלו ראשי התיבות של שמו?). מן המילים "הכותב ומשמש" ניתן לשער כי היה אחד ממשמשיו (או סופרו) של המחבר - הגאון רבי יעקב לוברבום, ומסתבר שהיה זה בשעה שחיבר את החיבור "תורת גיטין" [מאותה תקופה ידוע על רב בשם "רבי נח מליסא" בעל ספר "תולדות נח", מחשובי הלומדים בעיר ליסא בתקופת שהותו של רבי עקיבא איגר בעיר, אשר עמד עמו במשא ומתן של הלכה. בסביבות שנת תק"ע כבר כיהן כאב"ד העיר לובראנץ, לאחר ששימש כרב במספר עיירות אחרות].
המחבר: הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא (תק"ל-תקצ"ב), מגדולי הפוסקים ומגדולי רבני דורו. ידיד נאמן לבעל קצות החושן ולרבינו עקיבא איגר. כיהן גם כראש ישיבה בליסא, ורבים מגאוני פולין ופרוסיה היו מתלמידיו. כתב חיבורים נודעים: "נתיבות המשפט", "חוות דעת", "בית יעקב", "תורת גיטין", "מקור חיים", "דרך החיים" ועוד חיבורים. חיבוריו התקבלו להלכה ולמעשה, זכו למהדורות רבות, ונלמדים עד היום בכל בתי המדרשות והישיבות.
2 דפים כפולים (7 עמ' כתובים). כ-20 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
חידושים שלא נדפסו וחידושים שנדפסו בנוסח שונה בספר "תורת גיטין". כפי הנראה, הקטעים שלפנינו הם מתוך מהדורה מוקדמת של החיבור "תורת גיטין".
בדף הראשון מופיע מבוא לסוגיה (חסר בתחילתו), שכותרתו: "סוגי'[א] דשליש". בסופה נכתב: "ועתה נבוא לבאר דברי הש"ע בע"ה", ומיד לאחר מכן מופיעים החידושים על סימן קמא בשולחן ערוך אבן העזר. בהשוואה לספר "תורת גיטין" הנדפס התברר כי החידושים על השו"ע המופיעים כאן נדפסו בשינויים רבים או בנוסח שונה מן המופיע בכתב-היד שלפנינו. במקום אחד מופיע לפנינו קטע ארוך, אשר המחבר החליט להשמיטו והדפיס במקומו קטע קצר בלבד.
למיטב בדיקתנו, הפתיחה ("סוגיא דשליש") לא נדפסה כלל. בתוך החידושים על השו"ע מציין המחבר לפתיחה מספר פעמים ("וכמש"ל בפי' הסוגיא...", "וכמש"ל בסוגיא").
בעמוד האחרון מופיע קולופון המעתיק משנת תק"ע: "נשלמה הכתיבה ביום א' ער"ח תמוז תק"ע, בעזר הנותן ליעף כח / הכותב ומשמש ר' נח, מליסא".
מקולופון זה עולה כי שמו של הכותב היה "ר' נח מליסא" (המילה "נח" סומנה בגרשיים להדגשת החרוז, אך אולי יש בכך לסמן כי אלו ראשי התיבות של שמו?). מן המילים "הכותב ומשמש" ניתן לשער כי היה אחד ממשמשיו (או סופרו) של המחבר - הגאון רבי יעקב לוברבום, ומסתבר שהיה זה בשעה שחיבר את החיבור "תורת גיטין" [מאותה תקופה ידוע על רב בשם "רבי נח מליסא" בעל ספר "תולדות נח", מחשובי הלומדים בעיר ליסא בתקופת שהותו של רבי עקיבא איגר בעיר, אשר עמד עמו במשא ומתן של הלכה. בסביבות שנת תק"ע כבר כיהן כאב"ד העיר לובראנץ, לאחר ששימש כרב במספר עיירות אחרות].
המחבר: הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא (תק"ל-תקצ"ב), מגדולי הפוסקים ומגדולי רבני דורו. ידיד נאמן לבעל קצות החושן ולרבינו עקיבא איגר. כיהן גם כראש ישיבה בליסא, ורבים מגאוני פולין ופרוסיה היו מתלמידיו. כתב חיבורים נודעים: "נתיבות המשפט", "חוות דעת", "בית יעקב", "תורת גיטין", "מקור חיים", "דרך החיים" ועוד חיבורים. חיבוריו התקבלו להלכה ולמעשה, זכו למהדורות רבות, ונלמדים עד היום בכל בתי המדרשות והישיבות.
2 דפים כפולים (7 עמ' כתובים). כ-20 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושים על מסכתות בבא-בתרא, חולין ושבועות, בכתב-ידו וחתימותיו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג. חלק גדול מכתב-היד כולל חידושים ששמע מרבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד". "קטן דאריף" [=גאטנדורף Gattendorf, אוסטריה, ראשית שנות התק"ס].
בדף השער נכתב: "זה הפינקוס [!] שייך להבחור מרדכי פישל פאללאק בן כהר"ר אליעזר זוסמאן נירו [!] י"ו החונה בישוב קטן דאריף". מתחת המילה "פאללאק" נכתב בין השורות "סופר". מעל המילים "קטן דאריף", נוסף בכתיבה שונה: "כשמו כן הוא" (הכוונה כנראה לומר שהיישוב אכן קטן במידתו).
בדף יז/2 חתימה נוספת של הכותב רבי פישל סופר: "זאת כתבתי לכבוד התורה הק' מרדכי פישל מק"ק וואוידיסליב בק"ק נאי סגאליציע[?] הבירה מק"ק פולין".
כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי המחבר בימי נעוריו. חלקו הראשון של כתב-היד (דפים א-יח), הם חידושי המחבר על שלשת הפרקים הראשונים של מסכת בבא-בתרא, וחלקו השני (דפים ל-מז) הם חידושי המחבר על מסכתות חולין ושבועות.
את החלק השני כתב בתקופה שלמד בישיבתו של הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", בשנות התק"ס הראשונות. בחלק השני מופיעים עשרות חידושים ששמע הכותב מרבי דוד דייטש. בתחילת החלק השני נכתב בכותרת: "מה ששמעתי מאדמ"ו מו"ה דוד דייטש במס' חולין" (דף ל/1), וכן כותרת נוספת "מסכת שבועות דף ג' בשם אדמ"ו הגאון מופת הדור מהר"ד" (מב/1). כשמציין הכותב קושיות ותירוצים מרבי דוד, הוא כותב "ומקשה אדמ"ו", "ותירץ אדמ"ו". חלק מאותם חידושים של רבי דוד על מסכת שבועות, נדפסו בספרו "אהל דוד" על מסכת שבועות (פרשבורג תקצ"ה; ראה חומר מצורף). אך חלק מהחידושים המובאים כאן בשמו של רבי דוד לא נדפסו שם. כמו כן, כל החידושים בשמו של רבי דוד על מסכת חולין, אף הם לא נדפסו בספרו על חולין (אונגוואר תרכ"ז).
בחלק זה מובאים גם חידושים שאמר רבי דוד בשם רבותיו, ה"נודע ביהודה" ומהר"ם ברבי (לעתים הוא מכונה בכתה"י "מרם ברבי" או "מה"ב"), וכן חידוש בשם רבי אברהם ברודא (לא/1). כמו כן, מוזכרים חידושים מרבני ותלמידי הישיבה, כרבי דוד מטרסדורף ורבי ליבוש מוואדיסלוב.
כתב-היד עבר בירושה אצל בני משפחת המחבר, אשר הוסיפו בו את חתימותיהם ורישומיהם.
על העמוד שמאחורי השער מודבקת פיסת נייר ישנה, ועליה נכתב: "אני הכותב משה אברהם בן לאאמ"ר גאון ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד דק' האלאש וגליל יע"א. אני כתבתי... במוצאי שבת קודש פרשת תרומה בז' אדר שנת תרמ"א לפ"ק".
בדף ו/1: "יהודא סופר בן לאאמו"ר זוסמאן אליעזר סופר". בדף ח/1 נכתב בכתיבה שונה רעיון נאה בשם ה"חתם סופר". כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הנכד רבי יהודה סופר.
בדף המגן הקדמי: "שנת ת"ש לפ"ק בעה"י שייך להק' יוסף שמואל סופר מק"ק טעט יע"א".
הגאון הצדיק רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג (תקמ"ו?-תר"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שלז-שמ), נולד בוואדיסלב שבפולין לאביו רבי אליעזר זוסמן סופר סת"ם. בערך בסביבות שנות התק"נ עקר אביו עם משפחתו מפולין להונגריה, והתיישב בכפר קטן בשם גאטנדורף, סמוך לפרשבורג. כפי שאנו רואים בראש כתב-היד שלפנינו כונה בילדותו "פולק", על שם מוצאו הפולני. בהמשך נקרא על שם המקצוע של אביו - "סופר". בערך בשנת תקנ"ח, בהיותו בגיל 12, שלחו אביו למטרסדורף ללמוד אצל ה"חתם סופר", ומאז לא משה ידו מיד רבו במשך 42 שנה. רבי פישל סופר היה מגדולי תלמידיו, מהחשובים שבהם ומהמקורבים ביותר. הוא היה קשור לרבו החת"ס בקשר נפשי עז, ומדי יום ביומו היה עולה לבית רבו הקדוש לראות ולהיראות. לפי המסופר, היה נוהג רבי פישל סופר לומר כי ההבטה בפני רבו מצילה אותו מהחטא. מנגד, רבו החת"ס אמר שביום שאינו רואה את פני תלמידו זה "הוא מרגיש העדר מדרגתו". על אף שהוצעו לפניו משרות רבנות חשובות, הוא סירב לקבלם בעצת רבו, ישב כל ימיו בפרשבורג ועסק בהרבצת תורה. רבי פישל היה אמן פדגוג בלימוד גמרא והכשיר רבים מבחורי הישיבה בפרשבורג להיות ראויים לרמה הלימודית הגבוהה שנהגה בישיבה. החת"ס שלח אליו את בניו ה"כתב סופר" וה"מכתב סופר" שילמדו אצלו. בהקדמה לספר "דרשות חתם סופר" מובא כי בשנים תק"פ ותקפ"א לא כתב החתם סופר את חידושי האגדה שלו, ותלמידו רבי פישל סופר כתב באותם ימים את מה ששמע מפי רבו. רבו סמך על רשימותיו אלו ואף הגיהם והוסיף עליהם בשולי הגליון בכתב-יד קדשו. כאמור, רוב ימיו הסתופף בצל רבו המובהק החת"ס, למעט "זמן" אחד שבו שלח אותו רבו ללמוד בישיבה של ידידו הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", שכיהן אז ברבנות סערדעהלי. כפי הנראה, היה זה בשנות התק"ס הראשונות. על כך מספר רבי מרדכי פישל בצוואתו: "נפל חלקי להיות מיושבי ביהמ"ד בבית מדרשו של אמו"ר רבן של ישראל מאור הגולה [החת"ס] זצוק"ל, לא חדלתי ללמוד אצלו כל ימי חיי עד יום הסתלקותו, חוץ מזמן אחד שהלכתי עפ"י פקודתו ועצתו לישיבת הגאון רבינו דוד דייטש זצ"ל". כאמור, בכתב-היד שלפנינו כתובים החידושים ששמע רבי מרדכי פישל מרבי דוד באותו "זמן", על המסכתות חולין ושבועות, בתוספת חידושיו שלו.
רבי משה אברהם סופר (תרכ"ו?-תרצ"ח, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרא), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". תלמיד חכם מופלג. התגורר בפאפא, בהאלאש ובטשארנא.
רבי יהודה סופר (תרכ"ח-תרע"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקעב), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". כיהן כאב"ד בערים קאדלבורג ונאדי-סענט-מיקלאש, ומשנת תרס"ה כיהן כאב"ד אראד. הוציא לאור את ספרו של אביו "מדרש מספר" (פאקש תרע"ב), עם הרחבה והוספות משלו בשם "מטה יהודה".
הבחור יוסף שמואל סופר (נרצח בתקופת השואה, בשנת תש"ד), היה בנו של רבי יצחק צבי סופר משופרון, בן רבי אברהם יעקב אב"ד טעט, בן רבי ישראל מרדכי אפרים פישל אב"ד שארוואר, בן רבי אליעזר זוסמן אב"ד האלאש ופאקש, בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו.
[1], א-מט, נב-סא, [1] דף (חלק מהדפים ריקים. 56 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי חלק מהדפים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה.
בדף השער נכתב: "זה הפינקוס [!] שייך להבחור מרדכי פישל פאללאק בן כהר"ר אליעזר זוסמאן נירו [!] י"ו החונה בישוב קטן דאריף". מתחת המילה "פאללאק" נכתב בין השורות "סופר". מעל המילים "קטן דאריף", נוסף בכתיבה שונה: "כשמו כן הוא" (הכוונה כנראה לומר שהיישוב אכן קטן במידתו).
בדף יז/2 חתימה נוספת של הכותב רבי פישל סופר: "זאת כתבתי לכבוד התורה הק' מרדכי פישל מק"ק וואוידיסליב בק"ק נאי סגאליציע[?] הבירה מק"ק פולין".
כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי המחבר בימי נעוריו. חלקו הראשון של כתב-היד (דפים א-יח), הם חידושי המחבר על שלשת הפרקים הראשונים של מסכת בבא-בתרא, וחלקו השני (דפים ל-מז) הם חידושי המחבר על מסכתות חולין ושבועות.
את החלק השני כתב בתקופה שלמד בישיבתו של הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", בשנות התק"ס הראשונות. בחלק השני מופיעים עשרות חידושים ששמע הכותב מרבי דוד דייטש. בתחילת החלק השני נכתב בכותרת: "מה ששמעתי מאדמ"ו מו"ה דוד דייטש במס' חולין" (דף ל/1), וכן כותרת נוספת "מסכת שבועות דף ג' בשם אדמ"ו הגאון מופת הדור מהר"ד" (מב/1). כשמציין הכותב קושיות ותירוצים מרבי דוד, הוא כותב "ומקשה אדמ"ו", "ותירץ אדמ"ו". חלק מאותם חידושים של רבי דוד על מסכת שבועות, נדפסו בספרו "אהל דוד" על מסכת שבועות (פרשבורג תקצ"ה; ראה חומר מצורף). אך חלק מהחידושים המובאים כאן בשמו של רבי דוד לא נדפסו שם. כמו כן, כל החידושים בשמו של רבי דוד על מסכת חולין, אף הם לא נדפסו בספרו על חולין (אונגוואר תרכ"ז).
בחלק זה מובאים גם חידושים שאמר רבי דוד בשם רבותיו, ה"נודע ביהודה" ומהר"ם ברבי (לעתים הוא מכונה בכתה"י "מרם ברבי" או "מה"ב"), וכן חידוש בשם רבי אברהם ברודא (לא/1). כמו כן, מוזכרים חידושים מרבני ותלמידי הישיבה, כרבי דוד מטרסדורף ורבי ליבוש מוואדיסלוב.
כתב-היד עבר בירושה אצל בני משפחת המחבר, אשר הוסיפו בו את חתימותיהם ורישומיהם.
על העמוד שמאחורי השער מודבקת פיסת נייר ישנה, ועליה נכתב: "אני הכותב משה אברהם בן לאאמ"ר גאון ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד דק' האלאש וגליל יע"א. אני כתבתי... במוצאי שבת קודש פרשת תרומה בז' אדר שנת תרמ"א לפ"ק".
בדף ו/1: "יהודא סופר בן לאאמו"ר זוסמאן אליעזר סופר". בדף ח/1 נכתב בכתיבה שונה רעיון נאה בשם ה"חתם סופר". כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הנכד רבי יהודה סופר.
בדף המגן הקדמי: "שנת ת"ש לפ"ק בעה"י שייך להק' יוסף שמואל סופר מק"ק טעט יע"א".
הגאון הצדיק רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג (תקמ"ו?-תר"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שלז-שמ), נולד בוואדיסלב שבפולין לאביו רבי אליעזר זוסמן סופר סת"ם. בערך בסביבות שנות התק"נ עקר אביו עם משפחתו מפולין להונגריה, והתיישב בכפר קטן בשם גאטנדורף, סמוך לפרשבורג. כפי שאנו רואים בראש כתב-היד שלפנינו כונה בילדותו "פולק", על שם מוצאו הפולני. בהמשך נקרא על שם המקצוע של אביו - "סופר". בערך בשנת תקנ"ח, בהיותו בגיל 12, שלחו אביו למטרסדורף ללמוד אצל ה"חתם סופר", ומאז לא משה ידו מיד רבו במשך 42 שנה. רבי פישל סופר היה מגדולי תלמידיו, מהחשובים שבהם ומהמקורבים ביותר. הוא היה קשור לרבו החת"ס בקשר נפשי עז, ומדי יום ביומו היה עולה לבית רבו הקדוש לראות ולהיראות. לפי המסופר, היה נוהג רבי פישל סופר לומר כי ההבטה בפני רבו מצילה אותו מהחטא. מנגד, רבו החת"ס אמר שביום שאינו רואה את פני תלמידו זה "הוא מרגיש העדר מדרגתו". על אף שהוצעו לפניו משרות רבנות חשובות, הוא סירב לקבלם בעצת רבו, ישב כל ימיו בפרשבורג ועסק בהרבצת תורה. רבי פישל היה אמן פדגוג בלימוד גמרא והכשיר רבים מבחורי הישיבה בפרשבורג להיות ראויים לרמה הלימודית הגבוהה שנהגה בישיבה. החת"ס שלח אליו את בניו ה"כתב סופר" וה"מכתב סופר" שילמדו אצלו. בהקדמה לספר "דרשות חתם סופר" מובא כי בשנים תק"פ ותקפ"א לא כתב החתם סופר את חידושי האגדה שלו, ותלמידו רבי פישל סופר כתב באותם ימים את מה ששמע מפי רבו. רבו סמך על רשימותיו אלו ואף הגיהם והוסיף עליהם בשולי הגליון בכתב-יד קדשו. כאמור, רוב ימיו הסתופף בצל רבו המובהק החת"ס, למעט "זמן" אחד שבו שלח אותו רבו ללמוד בישיבה של ידידו הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", שכיהן אז ברבנות סערדעהלי. כפי הנראה, היה זה בשנות התק"ס הראשונות. על כך מספר רבי מרדכי פישל בצוואתו: "נפל חלקי להיות מיושבי ביהמ"ד בבית מדרשו של אמו"ר רבן של ישראל מאור הגולה [החת"ס] זצוק"ל, לא חדלתי ללמוד אצלו כל ימי חיי עד יום הסתלקותו, חוץ מזמן אחד שהלכתי עפ"י פקודתו ועצתו לישיבת הגאון רבינו דוד דייטש זצ"ל". כאמור, בכתב-היד שלפנינו כתובים החידושים ששמע רבי מרדכי פישל מרבי דוד באותו "זמן", על המסכתות חולין ושבועות, בתוספת חידושיו שלו.
רבי משה אברהם סופר (תרכ"ו?-תרצ"ח, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרא), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". תלמיד חכם מופלג. התגורר בפאפא, בהאלאש ובטשארנא.
רבי יהודה סופר (תרכ"ח-תרע"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקעב), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". כיהן כאב"ד בערים קאדלבורג ונאדי-סענט-מיקלאש, ומשנת תרס"ה כיהן כאב"ד אראד. הוציא לאור את ספרו של אביו "מדרש מספר" (פאקש תרע"ב), עם הרחבה והוספות משלו בשם "מטה יהודה".
הבחור יוסף שמואל סופר (נרצח בתקופת השואה, בשנת תש"ד), היה בנו של רבי יצחק צבי סופר משופרון, בן רבי אברהם יעקב אב"ד טעט, בן רבי ישראל מרדכי אפרים פישל אב"ד שארוואר, בן רבי אליעזר זוסמן אב"ד האלאש ופאקש, בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו.
[1], א-מט, נב-סא, [1] דף (חלק מהדפים ריקים. 56 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי חלק מהדפים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "אמרות טהורות", חלק שני, דרשות ליום כיפור, סוכות ושמחת תורה - אוטוגרף המחבר רבי אליעזר ליפמן ניידאץ אב"ד מאגנדורף. סרדאהלי, זשאמבאק, מאגנדורף, תקפ"ט-תר"ד [1828-1843].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הוספות ומחיקות.
בשער כתב היד נכתב: "אמרות טהורות ח"ב כולל ח' דרשות ליהכ"פ לפני כל נדרי, עם עוד איזה דרושים לסכות ולשמחת תורה". כתב-היד שלפנינו כולל שלש-עשרה דרשות התעוררות, רובן נאמרו ביום כפור לפני אמירת "כל נדרי", ומיעוטן נאמרו בחג הסוכות ובשמחת תורה. מהכותרות נראה שרוב הדרשות הוכנו ונכתבו מספר ימים קודם לאמירתן. בדרשות שלפני "כל נדרי" הוא מרבה לעורר על גלות השכינה, ועל אהבת השי"ת לעם ישראל. בדרשותיו אלו הוא מזכיר שמות של גדולי ישראל שנפטרו בשנה האחרונה, וכן מוזכרים בהן מעט פרטים אישיים. לפני כל דרשה כתב המחבר את התאריך, השנה והמקום בה נאמרה הדרשה. בדרשות מופיעים משלים רבים.
לפני הדרשה של יום כפור של שנת תר"ב, כותב המחבר: "דרשתי לכל נדרי תר"ב ל' [פרט קטן] פה ק"ק מג"ד [=מאגנדורף], ובתוכו קצת הספד על פטירת הגאון החסיד מוהר"ר משה טייטלבוים אב"ד דק"ק אוהל זצוק"ל" [רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" נפטר בכ"ח תמוז תר"א]. באמצע הדרשה הוא כותב: "בשנה זו נעדר מאתנו גאון קדוש וחסיד הוא הרב דק"ק אוהעל מו"ה משה תמר זללה"ה שהי' מפורסם לגאון קדוש וחסיד... בחיותו הי' משפיע מרוח קדושה ויראת שמים שבו על מאות ואלפים. אך עתה שאבד החסיד ההוא מן הארץ... השכינה מיללת... והנה רבותי הגאון הזה נודע שקרב לפני ד' ביתר השגה בסתרי תורה והי' פרוש מהעולם, והי' מבעלי הקבלה... נשמתו היא כקרבן לכפר עוונות... הנה בגאון הזה נתקיים ונחה עליו רוח ד'... רוח דעת ויראת ד', ומרוח קדושה והטהרה שבו השפיע רוח קדושה וטהרה על מאות ואלפים הבאים אליו ממרחקי ארץ...".
בסוף דרשתו מיום כפור תקפ"ט שנשא בסרדאהלי, הוא כותב: "שנה העברה ראינו רעות רבות בקהילתנו בתחלואים, ובפרט בגויעת אדונינו האב"ד זללה"ה [רבי אהרן סודיץ-ביכלר אב"ד סרדאהלי, נפטר ד' אב תקפ"ח]. גם בי נגעה יד ה' ונפלתי למשכב, וב"ה שהקימני והחלימני...".
באמצע דרשתו מיום כפור תקצ"א שנשא בזשאמבעק, הוא כותב: "והצדיקים נלקחים ממנו והדורות מתמעטין, כבשנה זו שלקח ד' מאתנו את הרב המאור הגדול הצדיק אב"ד דק"ק קאמאהרן כקש"ת מהו' אברהם זצ"ל [רבי אברהם פריישטאדט אב"ד קאמארן, נפטר ז' אב תק"צ], ועוד כמה צדיקים, והאחרון הכביד על השמועה כי באה מפטירת הרב הגאון הגדול בוצינא קדישא מהו' עמרם חסידא ופרישא זצוק"ל [רבי עמרם רוזנבוים המכונה רבי עמרם חסידא, נפטר ט"ז חשון תק"צ] כולם ימליצו טוב בעדנו...".
רבי אליעזר ליפמן נייזאץ (תקנ"ז?-תרי"ט), תלמיד מובהק של ה"חתם סופר". מגיל ארבע עשרה קיבל תורה מפיו, והיה מתלמידיו החשובים והחביבים. בתחילה התגורר בסרדאהלי (מכתב-היד שלפנינו נראה שאף כיהן שם תקופה קצרה כרב). בשנת תק"צ התמנה לרב בזשאמבעק, ובשנים תקצ"ד-תר"ד כיהן כרב במאגנדורף. חיבר ספרים: "בציר אליעזר", שני חלקים, על סוגיות הש"ס, "משבצת הפנינים", "מי מנוחות" ו"באר אליעזר". רבו החת"ס כתב אליו באחד ממכתביו: "מצאתי לבבך נאמן ביראת ה', והיא קודמת לחכמתך". בהסכמה שכתב רבו ה"חתם סופר" לספרו "בציר אליעזר" מפליג רבו בשבחי תלמידו: "לתלמידי הרב המאור הגדול המופלג... טעמתי קצת דבש נועם אמרותיך בחקירותיך, ומצאתים עמוקים ישרים ונכונים מחודדים ושנונים הולכים על דרך הישר והאמת... גם מתקו לחכי דברי אגדה ויראת שמים, ומי יתן ויפוצו מעינותיך חוצה להפיצם בישראל אהי' גם אני אחד מהקונים במחיר". בכתבי היד שלפנינו "דברי אגדה ויראת שמים" של המחבר שרובם עדיין לא נדפסו.
רוב הדרשות כפי הנראה לא נדפסו, למעט הדרשה מיום כפור של שנת תר"ב ובה דברי ההספד על בעל ה"ישמח משה", שנדפסה ב"כרם שלמה", שנה כ, גליון ט, עמ' כא-כה.
[20] דף (35 עמ' כתובים). צרור דפים בגדלים שונים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עובש באחד הדפים. כרוכים בכריכת עור חדשה.
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הוספות ומחיקות.
בשער כתב היד נכתב: "אמרות טהורות ח"ב כולל ח' דרשות ליהכ"פ לפני כל נדרי, עם עוד איזה דרושים לסכות ולשמחת תורה". כתב-היד שלפנינו כולל שלש-עשרה דרשות התעוררות, רובן נאמרו ביום כפור לפני אמירת "כל נדרי", ומיעוטן נאמרו בחג הסוכות ובשמחת תורה. מהכותרות נראה שרוב הדרשות הוכנו ונכתבו מספר ימים קודם לאמירתן. בדרשות שלפני "כל נדרי" הוא מרבה לעורר על גלות השכינה, ועל אהבת השי"ת לעם ישראל. בדרשותיו אלו הוא מזכיר שמות של גדולי ישראל שנפטרו בשנה האחרונה, וכן מוזכרים בהן מעט פרטים אישיים. לפני כל דרשה כתב המחבר את התאריך, השנה והמקום בה נאמרה הדרשה. בדרשות מופיעים משלים רבים.
לפני הדרשה של יום כפור של שנת תר"ב, כותב המחבר: "דרשתי לכל נדרי תר"ב ל' [פרט קטן] פה ק"ק מג"ד [=מאגנדורף], ובתוכו קצת הספד על פטירת הגאון החסיד מוהר"ר משה טייטלבוים אב"ד דק"ק אוהל זצוק"ל" [רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" נפטר בכ"ח תמוז תר"א]. באמצע הדרשה הוא כותב: "בשנה זו נעדר מאתנו גאון קדוש וחסיד הוא הרב דק"ק אוהעל מו"ה משה תמר זללה"ה שהי' מפורסם לגאון קדוש וחסיד... בחיותו הי' משפיע מרוח קדושה ויראת שמים שבו על מאות ואלפים. אך עתה שאבד החסיד ההוא מן הארץ... השכינה מיללת... והנה רבותי הגאון הזה נודע שקרב לפני ד' ביתר השגה בסתרי תורה והי' פרוש מהעולם, והי' מבעלי הקבלה... נשמתו היא כקרבן לכפר עוונות... הנה בגאון הזה נתקיים ונחה עליו רוח ד'... רוח דעת ויראת ד', ומרוח קדושה והטהרה שבו השפיע רוח קדושה וטהרה על מאות ואלפים הבאים אליו ממרחקי ארץ...".
בסוף דרשתו מיום כפור תקפ"ט שנשא בסרדאהלי, הוא כותב: "שנה העברה ראינו רעות רבות בקהילתנו בתחלואים, ובפרט בגויעת אדונינו האב"ד זללה"ה [רבי אהרן סודיץ-ביכלר אב"ד סרדאהלי, נפטר ד' אב תקפ"ח]. גם בי נגעה יד ה' ונפלתי למשכב, וב"ה שהקימני והחלימני...".
באמצע דרשתו מיום כפור תקצ"א שנשא בזשאמבעק, הוא כותב: "והצדיקים נלקחים ממנו והדורות מתמעטין, כבשנה זו שלקח ד' מאתנו את הרב המאור הגדול הצדיק אב"ד דק"ק קאמאהרן כקש"ת מהו' אברהם זצ"ל [רבי אברהם פריישטאדט אב"ד קאמארן, נפטר ז' אב תק"צ], ועוד כמה צדיקים, והאחרון הכביד על השמועה כי באה מפטירת הרב הגאון הגדול בוצינא קדישא מהו' עמרם חסידא ופרישא זצוק"ל [רבי עמרם רוזנבוים המכונה רבי עמרם חסידא, נפטר ט"ז חשון תק"צ] כולם ימליצו טוב בעדנו...".
רבי אליעזר ליפמן נייזאץ (תקנ"ז?-תרי"ט), תלמיד מובהק של ה"חתם סופר". מגיל ארבע עשרה קיבל תורה מפיו, והיה מתלמידיו החשובים והחביבים. בתחילה התגורר בסרדאהלי (מכתב-היד שלפנינו נראה שאף כיהן שם תקופה קצרה כרב). בשנת תק"צ התמנה לרב בזשאמבעק, ובשנים תקצ"ד-תר"ד כיהן כרב במאגנדורף. חיבר ספרים: "בציר אליעזר", שני חלקים, על סוגיות הש"ס, "משבצת הפנינים", "מי מנוחות" ו"באר אליעזר". רבו החת"ס כתב אליו באחד ממכתביו: "מצאתי לבבך נאמן ביראת ה', והיא קודמת לחכמתך". בהסכמה שכתב רבו ה"חתם סופר" לספרו "בציר אליעזר" מפליג רבו בשבחי תלמידו: "לתלמידי הרב המאור הגדול המופלג... טעמתי קצת דבש נועם אמרותיך בחקירותיך, ומצאתים עמוקים ישרים ונכונים מחודדים ושנונים הולכים על דרך הישר והאמת... גם מתקו לחכי דברי אגדה ויראת שמים, ומי יתן ויפוצו מעינותיך חוצה להפיצם בישראל אהי' גם אני אחד מהקונים במחיר". בכתבי היד שלפנינו "דברי אגדה ויראת שמים" של המחבר שרובם עדיין לא נדפסו.
רוב הדרשות כפי הנראה לא נדפסו, למעט הדרשה מיום כפור של שנת תר"ב ובה דברי ההספד על בעל ה"ישמח משה", שנדפסה ב"כרם שלמה", שנה כ, גליון ט, עמ' כא-כה.
[20] דף (35 עמ' כתובים). צרור דפים בגדלים שונים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עובש באחד הדפים. כרוכים בכריכת עור חדשה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
קונטרס כתב-יד (8 עמודים), "דרשה לשבת הגדול תקצ"ג" - דרשה בדברי אגדה ובסוגיות ההלכה (סוגיית "זה וזה גורם"), בכתב-ידו של הגאון רבי בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס (הונגריה). תקצ"ג [1833].
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ג), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור. כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים אחרים מחיבוריו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), תחילת הדרשה שלפנינו נדפסה שם (בשינויים קלים) בסימן קי"ג (עמ' רמז-רנ). העמוד וחצי האחרונים שבכתב היד שלפנינו לא נדפסו שם, רק נכתב בסוף הסימן "א. ה. בדרוש הזה נדמה כי חסר הסיום, בכ"ז לא נמנענו מלהביאו, כי גם כך מוצאים בו דברים יפים, וגם המדרש המובא בראש מוסבר בערך" [גם בכתב-היד שלפנינו חסר הסיום, והעמוד השמיני מסתיים באמצע משפט. לא ברור מדוע עורכי הספר "זכרון אבות" השמיטו את הקטעים האחרונים שלפנינו. ייתכן והסיבה לכך היא שלא היה לפניהם כתב היד המקורי הנמצא לפנינו.
4 דפים (8 עמ' כתובים). 21.5 ס"מ. נייר איכותי ועבה, בגוון כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים קלים.
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ג), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור. כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים אחרים מחיבוריו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), תחילת הדרשה שלפנינו נדפסה שם (בשינויים קלים) בסימן קי"ג (עמ' רמז-רנ). העמוד וחצי האחרונים שבכתב היד שלפנינו לא נדפסו שם, רק נכתב בסוף הסימן "א. ה. בדרוש הזה נדמה כי חסר הסיום, בכ"ז לא נמנענו מלהביאו, כי גם כך מוצאים בו דברים יפים, וגם המדרש המובא בראש מוסבר בערך" [גם בכתב-היד שלפנינו חסר הסיום, והעמוד השמיני מסתיים באמצע משפט. לא ברור מדוע עורכי הספר "זכרון אבות" השמיטו את הקטעים האחרונים שלפנינו. ייתכן והסיבה לכך היא שלא היה לפניהם כתב היד המקורי הנמצא לפנינו.
4 דפים (8 עמ' כתובים). 21.5 ס"מ. נייר איכותי ועבה, בגוון כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים קלים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפים בכתב-יד בכתיבה אשכנזית - רשימות שונות וקטעים מחיבורים. [אירופה, שנות הת' עד שנות הת"ר בקירוב].
• שרידי דפים מתוך חיבור ביידיש על ספר תהילים. [שנות הת' בקירוב, המאה ה-16/17]. • לוח-כריכה של ספר עתיק [משנת 1645], עם רישומים "לזכרון" של חידושים על התורה. [המאה ה-17 בקירוב]. • ארבעה דפים גדולים בכתב-יד בשני טורים, העתקה של שמונת הסימנים הראשונים של טור אבן העזר. [המאה ה-17 בקירוב]. • שני דפים בכתב-יד [3 עמ' כתובים], תיעוד על המאורעות בפולין בתקופת מהפכת "אביב העמים" בשנת 1848. יידיש. • דף בכתב-יד, דרשה או חידושים באגדה. [שנות הת"ק/ת"ר בקירוב. המאה ה-19]. • לוח-כריכה של סידור, ועליו רישומים בכתב-ידו של ר' "רפאל מרדכי זעגאל מליסא", הכותב רשימות גניאולוגיות של משפחתו, בהם מוזכרים: אחותו של רבי מאיר פוזנר בעל ה"בית מאיר", בנו של ה"בית מאיר" ורבנים מאזור ליסא, פיורדא וצפון-פולין. [ראשית המאה ה-19]. • ועוד.
8 פריטים. גודל ומצב משתנים.
• שרידי דפים מתוך חיבור ביידיש על ספר תהילים. [שנות הת' בקירוב, המאה ה-16/17]. • לוח-כריכה של ספר עתיק [משנת 1645], עם רישומים "לזכרון" של חידושים על התורה. [המאה ה-17 בקירוב]. • ארבעה דפים גדולים בכתב-יד בשני טורים, העתקה של שמונת הסימנים הראשונים של טור אבן העזר. [המאה ה-17 בקירוב]. • שני דפים בכתב-יד [3 עמ' כתובים], תיעוד על המאורעות בפולין בתקופת מהפכת "אביב העמים" בשנת 1848. יידיש. • דף בכתב-יד, דרשה או חידושים באגדה. [שנות הת"ק/ת"ר בקירוב. המאה ה-19]. • לוח-כריכה של סידור, ועליו רישומים בכתב-ידו של ר' "רפאל מרדכי זעגאל מליסא", הכותב רשימות גניאולוגיות של משפחתו, בהם מוזכרים: אחותו של רבי מאיר פוזנר בעל ה"בית מאיר", בנו של ה"בית מאיר" ורבנים מאזור ליסא, פיורדא וצפון-פולין. [ראשית המאה ה-19]. • ועוד.
8 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ספר הדברים השמורים" - חיבור זכרונותיו של ר' יעקב הלוי לוין מימי המרד הפולני בשנים 1830-1831, וסיפור מאסרו והצלתו של גיסו הנגיד ר' שלמה זלמן פוזנר. [פולין, תר"א 1841 בקירוב].
כתיבה אשכנזית רהוטה ונאה. העמודים מוקפים ומחולקים במסגרות פסים.
חיבור שלם כתוב בשפה מליצית, ובו סיפור המאורעות מכלי ראשון - מפיו של רבי יעקב הלוי לוין מהעיר פלונסק. כותרת דף השער: "ספר הדברים - בצדק ואמונה אמורים - השמורים - לבנים אלה טובים ויקרים, והמה יגידו לדור דורים". מרכז השער מוקף בפסוקים רבים עם חישובי גימטריות וחידודי לשון.
חיבור זה מתעד את מאורעות המרד הפולני נגד האימפריה הרוסית בשנים 1830-1831 (נקרא גם "מרד נובמבר" או "מהפכת הצוערים"), ואת סיפור מאסרו של הנגיד ר' שלמה זלמן פוזנר, מגדולי עשירי ישראל בפולין שפעל רבות להטבת מצבם של היהודים. פוזנר היה אהוד על חוגי הממשלה בפולין ובחצר הצאר הרוסי, פעל רבות לפיתוח הכלכלה בפולין וסיפק פרנסה למאות יהודים שעבדו אצלו כפועלים בבתי אריגה שסיפקו אריגים לצבא הפולני. עם פרוץ המרד היווה פוזנר מטרה להתנכלות מפולנים שהיו עוינים אותו בשל רכושו ומעמדו ובשל היותו יהודי. הוא הואשם כמשתף פעולה עם הרוסים, וכמי שמעביר להם ידיעות על תנועות המורדים הפולנים. נערכו התנפלויות על בית החרושת שלו ועל ביתו, הוא נאסר יחד עם כמה מבני משפחתו והובל לוורשא למשפט, כשמרחף מעל ראשו גזר דין מוות. לאחר השתדלויות רבות מגורמים שונים הצליח פוזנר לצאת בעור שיניו מן המשפט ונשאר בחיים. החיבור שלפנינו מתעד את מאורעות המרד, את מעורבותם של היהודים במרד ואת סבלם מן המאורעות, כשבמרכזו סיפור המאסר של פוזנר כשהוא נכתב כעדות מכלי ראשון - מנקודת מבטו של ר' יעקב הלוי לוין מפלונסק, גיסו של פוזנר שהיה אף הוא בין האסורים שהובלו יחד אתו לוורשא.
על חיבור זה נכתב: "...ספר הזכרונות הזה הוא בעצם התעודה היהודית היחידה שנשארה לנו מידי עד-ראיה של מאורעות הזמן. עניינו המיוחד של הספר נעוץ בכך ששופך הוא אור שונה על בעיית היהודים בימי המרד בפולין, וסותר את דברי השבח והקילוס שהדור הקודם נוהג היה לחלוק ליחסים הפולניים-יהודיים בימי המרד... גישה שהיתה פרי-רוחם של המתבוללים, אשר מגמתם היתה להוכיח ששנאת ישראל זרה היתה לתנועות המהפכניות הללו. מבחינה זו משמש הספר מקור חשוב לתולדות יהודי פולניה בתקופה ההיא" (דברי הערכה על מעטפת הספר "היהודים והמרד הפולני", שנדפס בשנת תשי"ג, עפ"י כתב-יד שונה [ראה להלן] ע"י מוסד ביאליק).
[1], כא דף. כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נזקי עש. חתימה וחותמות ["שמואל צבי בר"א וועלצמאן - קאליש"; "משה יהודה הלמן"]. כריכה עתיקה, עם שדרת עור, פגומה.
לחיבור זה ידוע נוסח שונה, ארוך יותר - בן ששים פרקים, שנדפס על פי צילום מכתב-יד אחר (כתב-יד ספריית בית הכנסת טלומצקיה בוורשא מס' 9249/16048) על ידי ההיסטוריון ד"ר נתן מיכאל גֶלבֶּר (1891-1966), בספר "היהודים והמרד הפולני" (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ג), בתוספת מבוא נרחב על מאורעות התקופה ועל החיבור.
מלבדו היו בעבר שני נוסחים נוספים (ראה במבואו של גלבר) שלא ידוע האם שרדו עד ימינו. האחד, כתב-יד [בן שלושים פרקים] שהיה בידי יששכר שוורץ מזגירז' וקטעים ממנו נדפסו ע"י הרב יצחק ניסנבום במאמר על ר' שלמה זלמן פוזנר, בשבועון "המזרחי" בשנת 1920 (גליונות 14-16); והשני, כתב-יד שהיה בידי רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, המצטט ממנו קטע אחד בחיבורו 'צמח השדה' (שבסוף הספר 'צמח לאברהם' וורשא תרצ"ה). כאמור, לא ידוע על קיומם של כתבי-יד אלו כיום, וכך גם לא ידוע על קיומו של כתב-יד וורשא הנ"ל, ויתכן שאבדו בשואה.
בהשוואה מדגמית בין ציטוטים משלושת המקורות הנ"ל מתברר שקיימים הבדלים בין שלושתם, וכל אחד מופיע בעיבוד לשוני אחר ובפרטים משתנים. יש לשער כי אלו עיבודים שונים של אותו חיבור שנעשו על ידי המחבר עצמו.
כתב-היד שלפנינו הוא נוסח רביעי - השונה משלושת הנוסחים האחרים. הנוסח שלפנינו הוא בן כ"ד פרקים, וקודמת להם הקדמה ארוכה. הוא כתוב בכתיבה זהה לכת"י וורשא ממנו הדפיס גלבר את ספרו (מהשוואה לצילום שבראש הספר הנ"ל). יתכן והוא כתב-יד המחבר.
מצורף: עותק של הספר "היהודים והמרד הפולני", ירושלים, תשי"ג.
כתיבה אשכנזית רהוטה ונאה. העמודים מוקפים ומחולקים במסגרות פסים.
חיבור שלם כתוב בשפה מליצית, ובו סיפור המאורעות מכלי ראשון - מפיו של רבי יעקב הלוי לוין מהעיר פלונסק. כותרת דף השער: "ספר הדברים - בצדק ואמונה אמורים - השמורים - לבנים אלה טובים ויקרים, והמה יגידו לדור דורים". מרכז השער מוקף בפסוקים רבים עם חישובי גימטריות וחידודי לשון.
חיבור זה מתעד את מאורעות המרד הפולני נגד האימפריה הרוסית בשנים 1830-1831 (נקרא גם "מרד נובמבר" או "מהפכת הצוערים"), ואת סיפור מאסרו של הנגיד ר' שלמה זלמן פוזנר, מגדולי עשירי ישראל בפולין שפעל רבות להטבת מצבם של היהודים. פוזנר היה אהוד על חוגי הממשלה בפולין ובחצר הצאר הרוסי, פעל רבות לפיתוח הכלכלה בפולין וסיפק פרנסה למאות יהודים שעבדו אצלו כפועלים בבתי אריגה שסיפקו אריגים לצבא הפולני. עם פרוץ המרד היווה פוזנר מטרה להתנכלות מפולנים שהיו עוינים אותו בשל רכושו ומעמדו ובשל היותו יהודי. הוא הואשם כמשתף פעולה עם הרוסים, וכמי שמעביר להם ידיעות על תנועות המורדים הפולנים. נערכו התנפלויות על בית החרושת שלו ועל ביתו, הוא נאסר יחד עם כמה מבני משפחתו והובל לוורשא למשפט, כשמרחף מעל ראשו גזר דין מוות. לאחר השתדלויות רבות מגורמים שונים הצליח פוזנר לצאת בעור שיניו מן המשפט ונשאר בחיים. החיבור שלפנינו מתעד את מאורעות המרד, את מעורבותם של היהודים במרד ואת סבלם מן המאורעות, כשבמרכזו סיפור המאסר של פוזנר כשהוא נכתב כעדות מכלי ראשון - מנקודת מבטו של ר' יעקב הלוי לוין מפלונסק, גיסו של פוזנר שהיה אף הוא בין האסורים שהובלו יחד אתו לוורשא.
על חיבור זה נכתב: "...ספר הזכרונות הזה הוא בעצם התעודה היהודית היחידה שנשארה לנו מידי עד-ראיה של מאורעות הזמן. עניינו המיוחד של הספר נעוץ בכך ששופך הוא אור שונה על בעיית היהודים בימי המרד בפולין, וסותר את דברי השבח והקילוס שהדור הקודם נוהג היה לחלוק ליחסים הפולניים-יהודיים בימי המרד... גישה שהיתה פרי-רוחם של המתבוללים, אשר מגמתם היתה להוכיח ששנאת ישראל זרה היתה לתנועות המהפכניות הללו. מבחינה זו משמש הספר מקור חשוב לתולדות יהודי פולניה בתקופה ההיא" (דברי הערכה על מעטפת הספר "היהודים והמרד הפולני", שנדפס בשנת תשי"ג, עפ"י כתב-יד שונה [ראה להלן] ע"י מוסד ביאליק).
[1], כא דף. כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נזקי עש. חתימה וחותמות ["שמואל צבי בר"א וועלצמאן - קאליש"; "משה יהודה הלמן"]. כריכה עתיקה, עם שדרת עור, פגומה.
לחיבור זה ידוע נוסח שונה, ארוך יותר - בן ששים פרקים, שנדפס על פי צילום מכתב-יד אחר (כתב-יד ספריית בית הכנסת טלומצקיה בוורשא מס' 9249/16048) על ידי ההיסטוריון ד"ר נתן מיכאל גֶלבֶּר (1891-1966), בספר "היהודים והמרד הפולני" (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ג), בתוספת מבוא נרחב על מאורעות התקופה ועל החיבור.
מלבדו היו בעבר שני נוסחים נוספים (ראה במבואו של גלבר) שלא ידוע האם שרדו עד ימינו. האחד, כתב-יד [בן שלושים פרקים] שהיה בידי יששכר שוורץ מזגירז' וקטעים ממנו נדפסו ע"י הרב יצחק ניסנבום במאמר על ר' שלמה זלמן פוזנר, בשבועון "המזרחי" בשנת 1920 (גליונות 14-16); והשני, כתב-יד שהיה בידי רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, המצטט ממנו קטע אחד בחיבורו 'צמח השדה' (שבסוף הספר 'צמח לאברהם' וורשא תרצ"ה). כאמור, לא ידוע על קיומם של כתבי-יד אלו כיום, וכך גם לא ידוע על קיומו של כתב-יד וורשא הנ"ל, ויתכן שאבדו בשואה.
בהשוואה מדגמית בין ציטוטים משלושת המקורות הנ"ל מתברר שקיימים הבדלים בין שלושתם, וכל אחד מופיע בעיבוד לשוני אחר ובפרטים משתנים. יש לשער כי אלו עיבודים שונים של אותו חיבור שנעשו על ידי המחבר עצמו.
כתב-היד שלפנינו הוא נוסח רביעי - השונה משלושת הנוסחים האחרים. הנוסח שלפנינו הוא בן כ"ד פרקים, וקודמת להם הקדמה ארוכה. הוא כתוב בכתיבה זהה לכת"י וורשא ממנו הדפיס גלבר את ספרו (מהשוואה לצילום שבראש הספר הנ"ל). יתכן והוא כתב-יד המחבר.
מצורף: עותק של הספר "היהודים והמרד הפולני", ירושלים, תשי"ג.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "סדר תפילות לבעל התוקע". קעננערן (Könnern, גרמניה), תרט"ו [1855].
כתיבה מרובעת, מנוקדת. תפילות ופסוקים לאמירה לפני התקיעות, סדר התקיעות, ותפילות ופסוקים לאמירה לאחר התקיעות. בעמוד הראשון, עמוד שער, נכתב: "סדר תפילות לבעל התוקע - נעשה ע"י הקטן קויפמאן בעיר קעננערן בשנת תרט"ו לפ"ק".
בדף המגן הקדמי חתימת בעלים: "הק' יצחק המכ' איזק ב"ר צבי סג"ל".
בקעננערן (כיום, עיר במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה) התקיימה קהילה יהודית קטנה במאות ה-19 וה-20.
[6] דף (9 עמ' כתובים). נייר עבה. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.
כתיבה מרובעת, מנוקדת. תפילות ופסוקים לאמירה לפני התקיעות, סדר התקיעות, ותפילות ופסוקים לאמירה לאחר התקיעות. בעמוד הראשון, עמוד שער, נכתב: "סדר תפילות לבעל התוקע - נעשה ע"י הקטן קויפמאן בעיר קעננערן בשנת תרט"ו לפ"ק".
בדף המגן הקדמי חתימת בעלים: "הק' יצחק המכ' איזק ב"ר צבי סג"ל".
בקעננערן (כיום, עיר במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה) התקיימה קהילה יהודית קטנה במאות ה-19 וה-20.
[6] דף (9 עמ' כתובים). נייר עבה. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
ארכיון גדול של הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וולקובסקי, הכולל מאות דפים כתובים בכתב-יד ובמכונת-כתיבה, עם חידושי תורה; טיוטות מכתבים ששלח הרב וולקובסקי ומכתבים שקיבל; דפים מודפסים וכרוזים (שנעשה בהם שימוש משני לכתיבה מעברם השני); ועוד. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב]
רוב הארכיון כולל קטעים מעריכת ספרו הגדול "מערכת התלמוד והפוסקים". מלבד זאת כולל הארכיון טיוטות מכתבים שכתב לבני משפחתו, מכתבים בדברי תורה ובענייני רבנות ודיינות, מכתבי ברכה לנשיאי המדינה ולאישים מפורסמים (בהם מכתב ברכה ל"עגנון היקר לישראל" לרגל יום הולדתו השבעים, ש"נפל בצום ת"ב האחרון בישראל...", והוא כותב על תקוותו, כי בתשעה באב הבא עלינו לטובה בשנת תשי"ט כבר יבוא משיח בן דוד ו"עם ישראל יאכל וישתה וירקד בחוצות יחד שבטי ישראל").
בארכיון מופיעות טיוטות מכתבים בנוגע לסכסוך ממוני קשה בינו לבין אחד ממדפיסי ספריו שהעביר את בית דפוסו מירושלים לבני ברק. הרב וולקובסקי ניסה לערב את מרן החזון איש בפרשה זו, ובארכיון שלפנינו מופיע גם מכתב מעניין מאת רבי שלמה שמשון קרליץ הכותב לו בשם דודו החזון איש: "לכבוד הגאון הגדול מהרא"מ הלוי ולקובסקי שליט"א. מכתב כת"ר קבלתי והי'[ה] לפני דודי הגאון חזו"א שליט"א, ואמר לי להשיב שאינו יכול לקבל עליו לתווך בענינים כאלו וגם אינו רגיל לקבל בדיני ממונות...".
הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וולקובסקי (תרל"ג-תשכ"ב), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" וה"חפץ חיים". לאחר נישואיו היה ממקורביהם של ה"אור שמח" והגאון מרוגוטשוב. גאון מופלג שכיהן ברבנות במספר קהילות בליטא. מפעל חייו היה הוצאת ש"ס עם שילוב דברי התלמוד ומסקנות ההלכה בספרי השו"ע - "מערכת התלמוד והפוסקים". עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ד תכנן יחד עם ידידו הגראי"ה קוק לשלב את חיבורו יחד עם ש"ס "הלכה ברורה" של הרב קוק, אך לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה, המשיך בתכניותיו באופן עצמאי, והדפיס מספר חלקים מחיבורו הגדול על הש"ס. באותן השנים גם כיהן כאחד מבכירי הדיינים במערכת בתי-הדין הרבניים [הגרי"ש אלישיב החל לכהן לראשונה כדיין, בבית דינו של הרב וולקובסקי]. בנוסף גם כיהן כרבה של שכונת קטמון בירושלים.
ארכיון ענק בשלשה קלסרים עמוסים, הכוללים מאות דפים. גודל ומצב משתנים.
רוב הארכיון כולל קטעים מעריכת ספרו הגדול "מערכת התלמוד והפוסקים". מלבד זאת כולל הארכיון טיוטות מכתבים שכתב לבני משפחתו, מכתבים בדברי תורה ובענייני רבנות ודיינות, מכתבי ברכה לנשיאי המדינה ולאישים מפורסמים (בהם מכתב ברכה ל"עגנון היקר לישראל" לרגל יום הולדתו השבעים, ש"נפל בצום ת"ב האחרון בישראל...", והוא כותב על תקוותו, כי בתשעה באב הבא עלינו לטובה בשנת תשי"ט כבר יבוא משיח בן דוד ו"עם ישראל יאכל וישתה וירקד בחוצות יחד שבטי ישראל").
בארכיון מופיעות טיוטות מכתבים בנוגע לסכסוך ממוני קשה בינו לבין אחד ממדפיסי ספריו שהעביר את בית דפוסו מירושלים לבני ברק. הרב וולקובסקי ניסה לערב את מרן החזון איש בפרשה זו, ובארכיון שלפנינו מופיע גם מכתב מעניין מאת רבי שלמה שמשון קרליץ הכותב לו בשם דודו החזון איש: "לכבוד הגאון הגדול מהרא"מ הלוי ולקובסקי שליט"א. מכתב כת"ר קבלתי והי'[ה] לפני דודי הגאון חזו"א שליט"א, ואמר לי להשיב שאינו יכול לקבל עליו לתווך בענינים כאלו וגם אינו רגיל לקבל בדיני ממונות...".
הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וולקובסקי (תרל"ג-תשכ"ב), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" וה"חפץ חיים". לאחר נישואיו היה ממקורביהם של ה"אור שמח" והגאון מרוגוטשוב. גאון מופלג שכיהן ברבנות במספר קהילות בליטא. מפעל חייו היה הוצאת ש"ס עם שילוב דברי התלמוד ומסקנות ההלכה בספרי השו"ע - "מערכת התלמוד והפוסקים". עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ד תכנן יחד עם ידידו הגראי"ה קוק לשלב את חיבורו יחד עם ש"ס "הלכה ברורה" של הרב קוק, אך לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה, המשיך בתכניותיו באופן עצמאי, והדפיס מספר חלקים מחיבורו הגדול על הש"ס. באותן השנים גם כיהן כאחד מבכירי הדיינים במערכת בתי-הדין הרבניים [הגרי"ש אלישיב החל לכהן לראשונה כדיין, בבית דינו של הרב וולקובסקי]. בנוסף גם כיהן כרבה של שכונת קטמון בירושלים.
ארכיון ענק בשלשה קלסרים עמוסים, הכוללים מאות דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
ספר טהרות הקודש, הנהגות ותפילות עפ"י הקבלה. חלקים א' וב'. אמשטרדם, [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר רישומי בעלות וחתימות של רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ: "לי למקנה הצעיר יחיא בן לא"א יוסף צאלח", "הצעיר יחיא ן' יוסף צאלח", ורישומים נוספים, חלקם מחוקים.
בגליונות הספר מספר הגהות ארוכות בכתב ידו של המהרי"ץ. הגהות אלו אינן ידועות ולא נדפסו, אם כי יש להן מקבילות בסדור "עץ חיים" שחיבר המהרי"ץ, ראה למשל בדף כג/2 בענין אמירת "אני ד' אלוקיכם אמת", כדי להשלים מנין רמ"ח תיבות בפרשיות קריאת שמע.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[5], ב-נב; מו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה לא-מקורית, עם שדרה ופינות מעור.
אודות זהות המחבר ותקופת כתיבת הספר, ראה: י' היילפרין, הספר טהרות הקודש מי חיברו ואימתי, קרית ספר, לד, תשי"ט, עמ' 495-498; ד' תמר, אימתי נתחבר ספר טהרות הקודש, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 166-172.
בשער הספר רישומי בעלות וחתימות של רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ: "לי למקנה הצעיר יחיא בן לא"א יוסף צאלח", "הצעיר יחיא ן' יוסף צאלח", ורישומים נוספים, חלקם מחוקים.
בגליונות הספר מספר הגהות ארוכות בכתב ידו של המהרי"ץ. הגהות אלו אינן ידועות ולא נדפסו, אם כי יש להן מקבילות בסדור "עץ חיים" שחיבר המהרי"ץ, ראה למשל בדף כג/2 בענין אמירת "אני ד' אלוקיכם אמת", כדי להשלים מנין רמ"ח תיבות בפרשיות קריאת שמע.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[5], ב-נב; מו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה לא-מקורית, עם שדרה ופינות מעור.
אודות זהות המחבר ותקופת כתיבת הספר, ראה: י' היילפרין, הספר טהרות הקודש מי חיברו ואימתי, קרית ספר, לד, תשי"ט, עמ' 495-498; ד' תמר, אימתי נתחבר ספר טהרות הקודש, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 166-172.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד, מכתבים והגהות על ספרים
קָטָלוֹג