ארכיון גדול של הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וולקובסקי, הכולל מאות דפים כתובים בכתב-יד ובמכונת-כתיבה, עם חידושי תורה; טיוטות מכתבים ששלח הרב וולקובסקי ומכתבים שקיבל; דפים מודפסים וכרוזים (שנעשה בהם שימוש משני לכתיבה מעברם השני); ועוד. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב]
רוב הארכיון כולל קטעים מעריכת ספרו הגדול "מערכת התלמוד והפוסקים". מלבד זאת כולל הארכיון טיוטות מכתבים שכתב לבני משפחתו, מכתבים בדברי תורה ובענייני רבנות ודיינות, מכתבי ברכה לנשיאי המדינה ולאישים מפורסמים (בהם מכתב ברכה ל"עגנון היקר לישראל" לרגל יום הולדתו השבעים, ש"נפל בצום ת"ב האחרון בישראל...", והוא כותב על תקוותו, כי בתשעה באב הבא עלינו לטובה בשנת תשי"ט כבר יבוא משיח בן דוד ו"עם ישראל יאכל וישתה וירקד בחוצות יחד שבטי ישראל").
בארכיון מופיעות טיוטות מכתבים בנוגע לסכסוך ממוני קשה בינו לבין אחד ממדפיסי ספריו שהעביר את בית דפוסו מירושלים לבני ברק. הרב וולקובסקי ניסה לערב את מרן החזון איש בפרשה זו, ובארכיון שלפנינו מופיע גם מכתב מעניין מאת רבי שלמה שמשון קרליץ הכותב לו בשם דודו החזון איש: "לכבוד הגאון הגדול מהרא"מ הלוי ולקובסקי שליט"א. מכתב כת"ר קבלתי והי'[ה] לפני דודי הגאון חזו"א שליט"א, ואמר לי להשיב שאינו יכול לקבל עליו לתווך בענינים כאלו וגם אינו רגיל לקבל בדיני ממונות...".
הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וולקובסקי (תרל"ג-תשכ"ב), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" וה"חפץ חיים". לאחר נישואיו היה ממקורביהם של ה"אור שמח" והגאון מרוגוטשוב. גאון מופלג שכיהן ברבנות במספר קהילות בליטא. מפעל חייו היה הוצאת ש"ס עם שילוב דברי התלמוד ומסקנות ההלכה בספרי השו"ע - "מערכת התלמוד והפוסקים". עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ד תכנן יחד עם ידידו הגראי"ה קוק לשלב את חיבורו יחד עם ש"ס "הלכה ברורה" של הרב קוק, אך לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה, המשיך בתכניותיו באופן עצמאי, והדפיס מספר חלקים מחיבורו הגדול על הש"ס. באותן השנים גם כיהן כאחד מבכירי הדיינים במערכת בתי-הדין הרבניים [הגרי"ש אלישיב החל לכהן לראשונה כדיין, בבית דינו של הרב וולקובסקי]. בנוסף גם כיהן כרבה של שכונת קטמון בירושלים.
ארכיון ענק בשלשה קלסרים עמוסים, הכוללים מאות דפים. גודל ומצב משתנים.