כתב-יד, "ספר הדברים השמורים" - חיבור זכרונותיו של ר' יעקב הלוי לוין מימי המרד הפולני בשנים 1830-1831, וסיפור מאסרו והצלתו של גיסו הנגיד ר' שלמה זלמן פוזנר. [פולין, תר"א 1841 בקירוב].
כתיבה אשכנזית רהוטה ונאה. העמודים מוקפים ומחולקים במסגרות פסים.
חיבור שלם כתוב בשפה מליצית, ובו סיפור המאורעות מכלי ראשון - מפיו של רבי יעקב הלוי לוין מהעיר פלונסק. כותרת דף השער: "ספר הדברים - בצדק ואמונה אמורים - השמורים - לבנים אלה טובים ויקרים, והמה יגידו לדור דורים". מרכז השער מוקף בפסוקים רבים עם חישובי גימטריות וחידודי לשון.
חיבור זה מתעד את מאורעות המרד הפולני נגד האימפריה הרוסית בשנים 1830-1831 (נקרא גם "מרד נובמבר" או "מהפכת הצוערים"), ואת סיפור מאסרו של הנגיד ר' שלמה זלמן פוזנר, מגדולי עשירי ישראל בפולין שפעל רבות להטבת מצבם של היהודים. פוזנר היה אהוד על חוגי הממשלה בפולין ובחצר הצאר הרוסי, פעל רבות לפיתוח הכלכלה בפולין וסיפק פרנסה למאות יהודים שעבדו אצלו כפועלים בבתי אריגה שסיפקו אריגים לצבא הפולני. עם פרוץ המרד היווה פוזנר מטרה להתנכלות מפולנים שהיו עוינים אותו בשל רכושו ומעמדו ובשל היותו יהודי. הוא הואשם כמשתף פעולה עם הרוסים, וכמי שמעביר להם ידיעות על תנועות המורדים הפולנים. נערכו התנפלויות על בית החרושת שלו ועל ביתו, הוא נאסר יחד עם כמה מבני משפחתו והובל לוורשא למשפט, כשמרחף מעל ראשו גזר דין מוות. לאחר השתדלויות רבות מגורמים שונים הצליח פוזנר לצאת בעור שיניו מן המשפט ונשאר בחיים. החיבור שלפנינו מתעד את מאורעות המרד, את מעורבותם של היהודים במרד ואת סבלם מן המאורעות, כשבמרכזו סיפור המאסר של פוזנר כשהוא נכתב כעדות מכלי ראשון - מנקודת מבטו של ר' יעקב הלוי לוין מפלונסק, גיסו של פוזנר שהיה אף הוא בין האסורים שהובלו יחד אתו לוורשא.
על חיבור זה נכתב: "...ספר הזכרונות הזה הוא בעצם התעודה היהודית היחידה שנשארה לנו מידי עד-ראיה של מאורעות הזמן. עניינו המיוחד של הספר נעוץ בכך ששופך הוא אור שונה על בעיית היהודים בימי המרד בפולין, וסותר את דברי השבח והקילוס שהדור הקודם נוהג היה לחלוק ליחסים הפולניים-יהודיים בימי המרד... גישה שהיתה פרי-רוחם של המתבוללים, אשר מגמתם היתה להוכיח ששנאת ישראל זרה היתה לתנועות המהפכניות הללו. מבחינה זו משמש הספר מקור חשוב לתולדות יהודי פולניה בתקופה ההיא" (דברי הערכה על מעטפת הספר "היהודים והמרד הפולני", שנדפס בשנת תשי"ג, עפ"י כתב-יד שונה [ראה להלן] ע"י מוסד ביאליק).
[1], כא דף. כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נזקי עש. חתימה וחותמות ["שמואל צבי בר"א וועלצמאן - קאליש"; "משה יהודה הלמן"]. כריכה עתיקה, עם שדרת עור, פגומה.
לחיבור זה ידוע נוסח שונה, ארוך יותר - בן ששים פרקים, שנדפס על פי צילום מכתב-יד אחר (כתב-יד ספריית בית הכנסת טלומצקיה בוורשא מס' 9249/16048) על ידי ההיסטוריון ד"ר נתן מיכאל גֶלבֶּר (1891-1966), בספר "היהודים והמרד הפולני" (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ג), בתוספת מבוא נרחב על מאורעות התקופה ועל החיבור.
מלבדו היו בעבר שני נוסחים נוספים (ראה במבואו של גלבר) שלא ידוע האם שרדו עד ימינו. האחד, כתב-יד [בן שלושים פרקים] שהיה בידי יששכר שוורץ מזגירז' וקטעים ממנו נדפסו ע"י הרב יצחק ניסנבום במאמר על ר' שלמה זלמן פוזנר, בשבועון "המזרחי" בשנת 1920 (גליונות 14-16); והשני, כתב-יד שהיה בידי רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, המצטט ממנו קטע אחד בחיבורו 'צמח השדה' (שבסוף הספר 'צמח לאברהם' וורשא תרצ"ה). כאמור, לא ידוע על קיומם של כתבי-יד אלו כיום, וכך גם לא ידוע על קיומו של כתב-יד וורשא הנ"ל, ויתכן שאבדו בשואה.
בהשוואה מדגמית בין ציטוטים משלושת המקורות הנ"ל מתברר שקיימים הבדלים בין שלושתם, וכל אחד מופיע בעיבוד לשוני אחר ובפרטים משתנים. יש לשער כי אלו עיבודים שונים של אותו חיבור שנעשו על ידי המחבר עצמו.
כתב-היד שלפנינו הוא נוסח רביעי - השונה משלושת הנוסחים האחרים. הנוסח שלפנינו הוא בן כ"ד פרקים, וקודמת להם הקדמה ארוכה. הוא כתוב בכתיבה זהה לכת"י וורשא ממנו הדפיס גלבר את ספרו (מהשוואה לצילום שבראש הספר הנ"ל). יתכן והוא כתב-יד המחבר.
מצורף: עותק של הספר "היהודים והמרד הפולני", ירושלים, תשי"ג.