מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 241 - 252 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
גלוית דואר עם מכתב בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), [תרפ"ד-1924?].
נשלח אל הגאון רבי יהודה ליב חסמן אב"ד סטוצ'ין [בטעות נכתב שם הנמען במכתב: "מו"ה אריה[!] ליב חשמן"]. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הודעה לקראת הגעתו של שד"ר הישיבה רבי אהרן זשוראווסקי לעירם, למגבית להצלת הישיבה, העומדת "בסכנה נוראה, מפאת היוקר אשר יאמיר מרגע לרגע" [האינפלציה הדוהרת שהתחוללה במדינות אירופה בשנים 1923-1925, עקב השלכות מלחמת העולם הראשונה]. רבי שמעון מבקש מרב העיר "כי יואיל נא לאמץ את רוחו [של השד"ר] ולתמכו בכל מה דאפשר, וברכת 'אשר יקים' עליו תחול...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הבולים נתלשו חלקית. פגמים בחותמות הדואר.
נשלח אל הגאון רבי יהודה ליב חסמן אב"ד סטוצ'ין [בטעות נכתב שם הנמען במכתב: "מו"ה אריה[!] ליב חשמן"]. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הודעה לקראת הגעתו של שד"ר הישיבה רבי אהרן זשוראווסקי לעירם, למגבית להצלת הישיבה, העומדת "בסכנה נוראה, מפאת היוקר אשר יאמיר מרגע לרגע" [האינפלציה הדוהרת שהתחוללה במדינות אירופה בשנים 1923-1925, עקב השלכות מלחמת העולם הראשונה]. רבי שמעון מבקש מרב העיר "כי יואיל נא לאמץ את רוחו [של השד"ר] ולתמכו בכל מה דאפשר, וברכת 'אשר יקים' עליו תחול...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הבולים נתלשו חלקית. פגמים בחותמות הדואר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמן ראש ישיבת ברנוביץ, עם חותמת הישיבה. [ברנוביץ, שנות התר"צ].
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי, מנהל רוחני של ישיבת ברנוביץ. ברנוביץ, סיון תרצ"ז [1937].
נשלח לווילנא אל רבי יעקב לוין, ממזכיריו של הגאון רבי חיים עוזר. רבי ישראל יעקב מבקש לברר אם רבי חיים עוזר כתב מכתב הנוגע לעניני ה"כולל" [של אחת מישיבות נובהרדוק, כנראה]: "...אולי אפשר לברר אצל מרן הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, אם כתב לאוסטרע אודות ניירות בעד הכולל, שהציע כת"ר בהיותו פה, ולהודיע הדברים על נכון... ישראל יעקב".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
גלוית דואר רשמית של ישיבת אהל תורה ברנוביץ. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק (עם פגיעה קלה בטקסט התאריך). קרע קל בפינה. חותמות דואר (הבולים נתלשו).
נשלח לווילנא אל רבי יעקב לוין, ממזכיריו של הגאון רבי חיים עוזר. רבי ישראל יעקב מבקש לברר אם רבי חיים עוזר כתב מכתב הנוגע לעניני ה"כולל" [של אחת מישיבות נובהרדוק, כנראה]: "...אולי אפשר לברר אצל מרן הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, אם כתב לאוסטרע אודות ניירות בעד הכולל, שהציע כת"ר בהיותו פה, ולהודיע הדברים על נכון... ישראל יעקב".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
גלוית דואר רשמית של ישיבת אהל תורה ברנוביץ. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק (עם פגיעה קלה בטקסט התאריך). קרע קל בפינה. חותמות דואר (הבולים נתלשו).
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
שלשה מכתבים מעניינים מראשי הישיבות בליטא, בשנות התר"צ.
• מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת סלבודקה. נכתב בעת מסעו לאנגליה בשנות התר"צ, לרעו רבי ישראל זיסל דבורץ מירושלים. בתוך הדברים מוזכרים המאורעות שהיו בארץ ישראל, ומוזכרים חובות הישיבה המוטלים על "ידידנו הגרא"ג נ"י" [הגאון רבי אברהם גרודזינסקי נרו יאיר].
• מכתב בחתימת הגאון רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס בווילנא, אל רבי ראובן כ"ץ - רב ואב"ד פתח תקוה. המלצה על בחור מישיבת רמיילס העולה ללמוד בארץ ישראל. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
• מכתב ארוך מאת רבי יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות" בווילנא ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר], אל מר זאב פישר-שיין, אודות פעילות המשלחת של תנועת "פועלי אגודת ישראל" מארץ ישראל [המשלחת הגיעה לווילנא לצורך חיזוק ההתיישבות של קבוצות הפועלים בארץ ישראל והכנות לקראת שנת השמיטה תרח"ץ]. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.
רבי אברהם צבי הירש גרודז'נסקי (תרי"ז בערך-תרצ"ח) בנו הבכור של רבי דוד שלמה אב"ד איביה, ואחיו הגדול של הגאון רבי חיים עוזר. כיהן במשך קרוב לחמישים שנה כר"מ ומנהל בישיבת ראמיילס בווילנא. אחיו רבי חיים עוזר, היה מכנהו בנערותו במכתביו: "רב אחא בריה דרב אִיוְיָא" [כינוי בדרך-צחות, על שם האמורא המוזכר בתלמוד רב אחא בריה דרב איויא, ובמשמעותו המליצית: אחי ורבי, בנו של הרב של איוויא]. בספרו אחיעזר (ח"ג סי' פ"ג) מזכיר רבי חיים עוזר את "אחי הרה"ג ר' אברהם צבי הירש זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת ראמאיילעס דקהלתנו משנת תר"נ ואילך, ונסע למנוחת עולמים א' דר"ח כסלו תרצ"ח".
רבי יוסף שוב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ב), מנהל הלשכה המרכזית של "ועד הישיבות" בווילנא. מנאמני-ביתו של הגאון רבי חיים עוזר ושליחו הנאמן בניהול עניני אגודת ישראל העולמית ובעניני ציבור שונים. מעורכי העתון החרדי "ווארט" שנדפס בווילנא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, א, עמ' 247-254). גם במכתב המעניין שלפנינו ניכר כי נכתב מכוחו של רבי חיים עוזר וברוח דבריו. רבי יוסף כותב על הגישה הזהירה בחיזוק תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל", תוך כדי שהוא מעורר על חיזוק עניני שמירת הדת והמצוות גם בתוך המחנה פנימה.
שלושה מכתבים, שניים מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.
• מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת סלבודקה. נכתב בעת מסעו לאנגליה בשנות התר"צ, לרעו רבי ישראל זיסל דבורץ מירושלים. בתוך הדברים מוזכרים המאורעות שהיו בארץ ישראל, ומוזכרים חובות הישיבה המוטלים על "ידידנו הגרא"ג נ"י" [הגאון רבי אברהם גרודזינסקי נרו יאיר].
• מכתב בחתימת הגאון רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס בווילנא, אל רבי ראובן כ"ץ - רב ואב"ד פתח תקוה. המלצה על בחור מישיבת רמיילס העולה ללמוד בארץ ישראל. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
• מכתב ארוך מאת רבי יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות" בווילנא ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר], אל מר זאב פישר-שיין, אודות פעילות המשלחת של תנועת "פועלי אגודת ישראל" מארץ ישראל [המשלחת הגיעה לווילנא לצורך חיזוק ההתיישבות של קבוצות הפועלים בארץ ישראל והכנות לקראת שנת השמיטה תרח"ץ]. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.
רבי אברהם צבי הירש גרודז'נסקי (תרי"ז בערך-תרצ"ח) בנו הבכור של רבי דוד שלמה אב"ד איביה, ואחיו הגדול של הגאון רבי חיים עוזר. כיהן במשך קרוב לחמישים שנה כר"מ ומנהל בישיבת ראמיילס בווילנא. אחיו רבי חיים עוזר, היה מכנהו בנערותו במכתביו: "רב אחא בריה דרב אִיוְיָא" [כינוי בדרך-צחות, על שם האמורא המוזכר בתלמוד רב אחא בריה דרב איויא, ובמשמעותו המליצית: אחי ורבי, בנו של הרב של איוויא]. בספרו אחיעזר (ח"ג סי' פ"ג) מזכיר רבי חיים עוזר את "אחי הרה"ג ר' אברהם צבי הירש זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת ראמאיילעס דקהלתנו משנת תר"נ ואילך, ונסע למנוחת עולמים א' דר"ח כסלו תרצ"ח".
רבי יוסף שוב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ב), מנהל הלשכה המרכזית של "ועד הישיבות" בווילנא. מנאמני-ביתו של הגאון רבי חיים עוזר ושליחו הנאמן בניהול עניני אגודת ישראל העולמית ובעניני ציבור שונים. מעורכי העתון החרדי "ווארט" שנדפס בווילנא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, א, עמ' 247-254). גם במכתב המעניין שלפנינו ניכר כי נכתב מכוחו של רבי חיים עוזר וברוח דבריו. רבי יוסף כותב על הגישה הזהירה בחיזוק תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל", תוך כדי שהוא מעורר על חיזוק עניני שמירת הדת והמצוות גם בתוך המחנה פנימה.
שלושה מכתבים, שניים מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון רבי יהודה ליב חסמן בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". שטוצין, שבט תרפ"ה 1925.
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא (ראה אודותיו בפריט הקודם). תחילת המכתב עוסק בהוראות שונות בעניני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן. בתוך הדברים מוזכר הגאון רבי חיים עוזר. בהמשך הדברים כותב המהרי"ל חסמן ביקורת נוקבת בעניני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. כפי הנראה, הובא בעתון מאמר עם ציטוטים ממאמר תמיכה בעמדת החרדים שנכתב ע"י אדם שלילי עם דעות פסולות. המהרי"ל חסמן מגיב על כך ומדריך את עורכי העיתון בכתיבת מאמריהם: "הפרסום של דעת אדם כמוהו בהשקפה כזו קרוב להפסד בעד קהל הקוראים המ"ע [=המכתב-עתי, העתון] כי כל ספרי מינים האחריות גם על המדפיסים והתגרין ותגרי-תגריהם...". המהרי"ל מבקר גם את ההדפסה של מאמרי פולמוס וביקורת עם ציטוטים ממאמרים שליליים: "...בכלל צריך שמירה מעולה בהעתקת והדפסת דברי מינות אף לבקר אותם, אם לא יבחן השכר גדול מההפסד...". הוא כותב על חובת משנה הזהירות על המאמרים הנדפסים בעיתון הווילנאי, שמקובל לראותו כשופרו של רבי חיים עוזר, ומעיר על הצורך בהעמדת ביקורת רוחנית לעיתון: "...וכנראה אין בקורת מוקדמת וישוב כנכון על מאמרים הנדפסים בהעתון, והעולם חושבים מ"ע כזה לבר סמכא. גם יש סוברים שהוא מוגה ע"י הגרח"ע שי'...".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-38 שורות). כ-17 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא (ראה אודותיו בפריט הקודם). תחילת המכתב עוסק בהוראות שונות בעניני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן. בתוך הדברים מוזכר הגאון רבי חיים עוזר. בהמשך הדברים כותב המהרי"ל חסמן ביקורת נוקבת בעניני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. כפי הנראה, הובא בעתון מאמר עם ציטוטים ממאמר תמיכה בעמדת החרדים שנכתב ע"י אדם שלילי עם דעות פסולות. המהרי"ל חסמן מגיב על כך ומדריך את עורכי העיתון בכתיבת מאמריהם: "הפרסום של דעת אדם כמוהו בהשקפה כזו קרוב להפסד בעד קהל הקוראים המ"ע [=המכתב-עתי, העתון] כי כל ספרי מינים האחריות גם על המדפיסים והתגרין ותגרי-תגריהם...". המהרי"ל מבקר גם את ההדפסה של מאמרי פולמוס וביקורת עם ציטוטים ממאמרים שליליים: "...בכלל צריך שמירה מעולה בהעתקת והדפסת דברי מינות אף לבקר אותם, אם לא יבחן השכר גדול מההפסד...". הוא כותב על חובת משנה הזהירות על המאמרים הנדפסים בעיתון הווילנאי, שמקובל לראותו כשופרו של רבי חיים עוזר, ומעיר על הצורך בהעמדת ביקורת רוחנית לעיתון: "...וכנראה אין בקורת מוקדמת וישוב כנכון על מאמרים הנדפסים בהעתון, והעולם חושבים מ"ע כזה לבר סמכא. גם יש סוברים שהוא מוגה ע"י הגרח"ע שי'...".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-38 שורות). כ-17 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סוקולובסקי, ראש "ישיבת תורת חסד - בריסק דליטא". אייר תרפ"ז [1927].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מווילנא, מנהל "ועד הישיבות", בעניני תקציב לבחורים הזקוקים לצאת לנופש ולהבראה. בתוך הדברים הוא מספר על הצלחתה ושגשוגה של הישיבה בתלמידים רבים, ועל הקושי התקציבי ודוחק המקום של הישיבה. הוא גם כותב על המשגיח החדש בישיבה "הרב מפינסק", ועל מכתבו להגאון רבי חיים עוזר, אליו פנה בבקשת עזרה להשיג תקציב למשכורתו של המשגיח.
הגאון רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח-תרצ"א), מגדולי מרביצי התורה בליטא. מתלמידיו הקרובים של רבי חיים מבריסק. בשנים תרנ"ו-תרצ"א עמד בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק [יחד עם הגאון רבי שמחה זליג ריגר]. נודע בכח התמדתו הרב ושקיעותו בלימוד: "כשהיה הולך לומר השיעור בהישיבה היו כל חושיו ומחשבותיו בהענין שעליו סובב הולך השיעור, עד שהרבה פעמים הלך על העצים ולא היה מרגיש מרוב עיונו בתורה... העיד עליו אחד מגדולי זמנינו שיכול לעיין ולחשוב בדבר אחד לערך ט"ז שעות" (גדולי הדורות, עמ' 1021). ספרו "אמרי משה" נתקבל בעולם הישיבות בהערצה רבה והוא משמש עד היום כאחד מספרי היסוד לעיון למדני ומעמיק. מתלמידיו הנודעים: בני משפחתם של רבני בריסק הגר"ח והגרי"ז סולובייציק [שהעריכוהו מאד בסברתו העמוקה והישרה], רבי משה סולובייציק משוויץ, ורעו רבי אהרן ליב שטיינמן בעל "איילת השחר", רבי אריה פומרנצ'יק בעל ה"תורת זרעים ורבי זאב איידלמן.
המשגיח שאודותיו נכתב במכתב הוא הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב גורדון אב"ד פינסק, שמאז מינויו בשנת תרפ"ה למנהל רוחני ומשגיח, העלה את רמתה הרוחנית של הישיבה (ראה אודות כך: ישורון, כז, עמ' תתלא; הרב מבריסק, א, עמ' 250-252).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-23 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. קמטים ובלאי. נקבי תיוק על הטקסט.
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מווילנא, מנהל "ועד הישיבות", בעניני תקציב לבחורים הזקוקים לצאת לנופש ולהבראה. בתוך הדברים הוא מספר על הצלחתה ושגשוגה של הישיבה בתלמידים רבים, ועל הקושי התקציבי ודוחק המקום של הישיבה. הוא גם כותב על המשגיח החדש בישיבה "הרב מפינסק", ועל מכתבו להגאון רבי חיים עוזר, אליו פנה בבקשת עזרה להשיג תקציב למשכורתו של המשגיח.
הגאון רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח-תרצ"א), מגדולי מרביצי התורה בליטא. מתלמידיו הקרובים של רבי חיים מבריסק. בשנים תרנ"ו-תרצ"א עמד בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק [יחד עם הגאון רבי שמחה זליג ריגר]. נודע בכח התמדתו הרב ושקיעותו בלימוד: "כשהיה הולך לומר השיעור בהישיבה היו כל חושיו ומחשבותיו בהענין שעליו סובב הולך השיעור, עד שהרבה פעמים הלך על העצים ולא היה מרגיש מרוב עיונו בתורה... העיד עליו אחד מגדולי זמנינו שיכול לעיין ולחשוב בדבר אחד לערך ט"ז שעות" (גדולי הדורות, עמ' 1021). ספרו "אמרי משה" נתקבל בעולם הישיבות בהערצה רבה והוא משמש עד היום כאחד מספרי היסוד לעיון למדני ומעמיק. מתלמידיו הנודעים: בני משפחתם של רבני בריסק הגר"ח והגרי"ז סולובייציק [שהעריכוהו מאד בסברתו העמוקה והישרה], רבי משה סולובייציק משוויץ, ורעו רבי אהרן ליב שטיינמן בעל "איילת השחר", רבי אריה פומרנצ'יק בעל ה"תורת זרעים ורבי זאב איידלמן.
המשגיח שאודותיו נכתב במכתב הוא הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב גורדון אב"ד פינסק, שמאז מינויו בשנת תרפ"ה למנהל רוחני ומשגיח, העלה את רמתה הרוחנית של הישיבה (ראה אודות כך: ישורון, כז, עמ' תתלא; הרב מבריסק, א, עמ' 250-252).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-23 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. קמטים ובלאי. נקבי תיוק על הטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם דובער כהנא-שפירא אב"ד קובנה. ציריך (שוויץ), אדר תרצ"ט [1939].
מכתב מעניין שנכתב אל הרב בוצ'קו[?]. בתחילת המכתב כותב רבי אברהם דובער כהנא-שפירא על פניה דחופה שקיבל מהרב קליבנסקי מנהל ה"כולל" בקובנה, הכותב לו כי "מצב ה'כולל' קשה, כי הנה כבר פרוס הפסח ולא נשקף מקור להוצאות הרבנים הגדולים שי' לחג הפסח...". בהמשך המכתב הוא כותב על ענייניו האישיים ועל הצלתו ממחלתו לחיים: "מאשר עבר עלי בטח שמע ידידי, וברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב וחסדיו גברו עלי". הוא כותב כי בדעתו לנסוע חזרה לביתו בשבוע הקרוב [בסופו של דבר נסע ה"דבר אברהם" חזרה לקובנה רק בסוף הקיץ, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, ראה להלן]. בסיום המכתב מברך רבי אברהם דובער: "בכל-טוב וחג כשר ושמח... אברהם דובער כהנא שפירא".
לאחר החתימה מוסיף ה"דבר אברהם" התנצלות על כתיבת המכתב על נייר מכתבים עם לוגו בלועזית בלבד, ללא כיתוב בעברית: "אָפַס הנייר העברי אצלי ונמצא רק זה".
הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל ה"דבר אברהם" מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, מצאצאי רבי חיים מוואלוז'ין, וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם, וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד המנהיגים הגדולים של יהדות ליטא. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, ואלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-15X23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בשולי וקפלי הנייר.
מכתב מעניין שנכתב אל הרב בוצ'קו[?]. בתחילת המכתב כותב רבי אברהם דובער כהנא-שפירא על פניה דחופה שקיבל מהרב קליבנסקי מנהל ה"כולל" בקובנה, הכותב לו כי "מצב ה'כולל' קשה, כי הנה כבר פרוס הפסח ולא נשקף מקור להוצאות הרבנים הגדולים שי' לחג הפסח...". בהמשך המכתב הוא כותב על ענייניו האישיים ועל הצלתו ממחלתו לחיים: "מאשר עבר עלי בטח שמע ידידי, וברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב וחסדיו גברו עלי". הוא כותב כי בדעתו לנסוע חזרה לביתו בשבוע הקרוב [בסופו של דבר נסע ה"דבר אברהם" חזרה לקובנה רק בסוף הקיץ, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, ראה להלן]. בסיום המכתב מברך רבי אברהם דובער: "בכל-טוב וחג כשר ושמח... אברהם דובער כהנא שפירא".
לאחר החתימה מוסיף ה"דבר אברהם" התנצלות על כתיבת המכתב על נייר מכתבים עם לוגו בלועזית בלבד, ללא כיתוב בעברית: "אָפַס הנייר העברי אצלי ונמצא רק זה".
הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל ה"דבר אברהם" מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, מצאצאי רבי חיים מוואלוז'ין, וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם, וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד המנהיגים הגדולים של יהדות ליטא. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, ואלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-15X23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בשולי וקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק, [שנות התר"צ].
נכתב אל אחד ממקורבי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. תוכן המכתב עוסק בתכנון פעילויות שונות בעניני ציבור. בתחילת המכתב כותב רבי אהרן על תכנית לשלוח מכתב מרבי חיים עוזר אל כינוס אגודת הרבנים בארה"ב, נגד הפדרציות היהודיות בארה"ב [שניסו להדיר את מוסדות התורה באירופה מכספי המגביות המאוחדות בארה"ב]: "נא למסור למרן הגרח"ע שליט"א כי בימים אלו תתקיים הקאנווענשאן [Convention, הועידה השנתית] של אגוה"ר באמריקה... שנחוץ מאד שתתקבל אצלם מחאה בשם מרן ובשם כל הישיבות נגד הפעדעריישאנס...". בהמשך המכתב מדובר על גזירת השחיטה [באותה תקופה עמד הגרח"ע בראש המאבק העולמי נגד החוגים האנטישמיים בפרלמנט הפולני, שניסו לאסור בחוק את השחיטה הכשרה]: "מה עושים עכשיו בדבר השחיטה? בעתונים כתבו שיעמידו ביום אחד עשר לחודש זה בסינט ח"ו. מוכרח הדבר שתתיצב מלאכות [משלחת] של גדולי הדור דוקא לפני הממשלה תיכף, וזה טוב יותר מהשתדלות הצירים. ירחם ה' על פליטת עמו במהרה. מו"מ אהרן קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול עניני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מכתב על גזיר נייר. כ-8X22 ס"מ. 7 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. נקבי תיוק (עם פגיעה בשתי אותיות).
נכתב אל אחד ממקורבי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. תוכן המכתב עוסק בתכנון פעילויות שונות בעניני ציבור. בתחילת המכתב כותב רבי אהרן על תכנית לשלוח מכתב מרבי חיים עוזר אל כינוס אגודת הרבנים בארה"ב, נגד הפדרציות היהודיות בארה"ב [שניסו להדיר את מוסדות התורה באירופה מכספי המגביות המאוחדות בארה"ב]: "נא למסור למרן הגרח"ע שליט"א כי בימים אלו תתקיים הקאנווענשאן [Convention, הועידה השנתית] של אגוה"ר באמריקה... שנחוץ מאד שתתקבל אצלם מחאה בשם מרן ובשם כל הישיבות נגד הפעדעריישאנס...". בהמשך המכתב מדובר על גזירת השחיטה [באותה תקופה עמד הגרח"ע בראש המאבק העולמי נגד החוגים האנטישמיים בפרלמנט הפולני, שניסו לאסור בחוק את השחיטה הכשרה]: "מה עושים עכשיו בדבר השחיטה? בעתונים כתבו שיעמידו ביום אחד עשר לחודש זה בסינט ח"ו. מוכרח הדבר שתתיצב מלאכות [משלחת] של גדולי הדור דוקא לפני הממשלה תיכף, וזה טוב יותר מהשתדלות הצירים. ירחם ה' על פליטת עמו במהרה. מו"מ אהרן קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול עניני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מכתב על גזיר נייר. כ-8X22 ס"מ. 7 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. נקבי תיוק (עם פגיעה בשתי אותיות).
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת "מתיבתא רבתא 'עץ חיים' דסלוצק שנעתקה לקלעצק". קלצק, שבט תרצ"ט [1939].
מכתב בכתיבת ידי סופר, בחתימת ידו של רבי "אהרן קטלר". נכתב אל רבי אפרים עפשטיין מרבני שיקאגו, ארה"ב. רבי אהרן מודה לו ול"יתר הרבנים הגאונים חברי הועד, בעד גודל חסדם עם מבצרי התורה".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב, רבי אפרים עפשטיין (תרל"ו-תש"כ), מגדולי הרבנים בארה"ב. אחיו הצעיר של רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבות סלבודקה וחברון. תלמיד הגאון רבי איצל'ה רבינוביץ אב"ד פוניבז'. בשנת תר"ס נתמנה לאב"ד עיר מולדתו בקשט (Bakshty, ליטא), על מקום אביו רבי צבי חיים עפשטיין. בשנת תרע"ט עבר לארה"ב ונתקבל לרב בקהילות שונות בניו יורק. משנת תרפ"א כיהן ברבנות בשיקגו. היה ממייסדי ישיבת "בית מדרש לתורה" בשיקגו, ומסר בה שיעורים. סגן נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה", פעיל ומייסד ועדי עזרה עבור הישיבות הגדולות בליטא ובארץ ישראל. בשנות השואה היה גזבר של "ועד ההצלה" להצלת פליטי השואה, ובשנים תש"ח ותש"ט עמד בראש משלחות לאירופה וא"י לעזור לפליטים ולמוסדות התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב בכתיבת ידי סופר, בחתימת ידו של רבי "אהרן קטלר". נכתב אל רבי אפרים עפשטיין מרבני שיקאגו, ארה"ב. רבי אהרן מודה לו ול"יתר הרבנים הגאונים חברי הועד, בעד גודל חסדם עם מבצרי התורה".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב, רבי אפרים עפשטיין (תרל"ו-תש"כ), מגדולי הרבנים בארה"ב. אחיו הצעיר של רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבות סלבודקה וחברון. תלמיד הגאון רבי איצל'ה רבינוביץ אב"ד פוניבז'. בשנת תר"ס נתמנה לאב"ד עיר מולדתו בקשט (Bakshty, ליטא), על מקום אביו רבי צבי חיים עפשטיין. בשנת תרע"ט עבר לארה"ב ונתקבל לרב בקהילות שונות בניו יורק. משנת תרפ"א כיהן ברבנות בשיקגו. היה ממייסדי ישיבת "בית מדרש לתורה" בשיקגו, ומסר בה שיעורים. סגן נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה", פעיל ומייסד ועדי עזרה עבור הישיבות הגדולות בליטא ובארץ ישראל. בשנות השואה היה גזבר של "ועד ההצלה" להצלת פליטי השואה, ובשנים תש"ח ותש"ט עמד בראש משלחות לאירופה וא"י לעזור לפליטים ולמוסדות התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - הגאון הצדיק והקדוש רבי אליהו דושניצר ר"מ בישיבת פתח תקוה. פתח תקוה, אב תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש רבי אליהו דושניצר רשיון עליה ואיחוד משפחות עם בתו וחתנו הרב גרשון פישמן ושני ילדיהם. בטופס הבקשה מופיע מידע על רבי אליהו דושניצר, הכותב כי הגיע לארץ בחודש דצמבר 1925 באניה טורונטו, וכי הוא מתפרנס מ"הנהלת ישיבה" ומשכורתו החדשית שמונה לא"י. במסמך מתחייב רבי אליהו לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
בהמשך המסמך חתימות עדים המאשרים את נכונות הבקשה, תלמידיו רבי "אלתר וילמובסקי" [לימים: מרבני ארה"ב] ורבי "יוסף ישמח".
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר (תרל"ו-תש"ט), חניך ישיבות טלז וסלבודקה, מהמיוחדים שבתלמידי החפץ חיים ב"כולל קדשים". [היה בין המנין שנשלחו ע"י החפץ חיים להוציא את ה"דיבוק". במהלך טקס הוצאתו העיד ה"דיבוק" על רבי אליהו, כי בשמים מחשיבים אותו לצדיק גמור]. לאחר עזיבת רבי ירוחם ליבוביץ את ישיבת ראדין נתמנה במקומו כמשגיח, ומשנת תרפ"ו ר"מ ומנהל רוחני בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. שיעוריו כונסו בספר "נחלת אליהו" שערך תלמידו הגאון רבי חיים קנייבסקי. בהלוויתו אמר ה"חזון איש" כי היה אחד מל"ו צדיקים.
חתנו, הגאון רבי גרשון חנוך פישמן (תר"ס-תשכ"ו), רבה של רוטקי-קוסקי שבפלך לומז'ה. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ושימש כרבה של הרצליה כעשרים ושמונה שנה. נודע בספריו הלמדניים: "שמחת החג", "מי החג", ו"ספיקא דרבנן", שנדפסו בכמה מהדורות.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של הסוכנות היהודית) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
במסמך שלפנינו מבקש רבי אליהו דושניצר רשיון עליה ואיחוד משפחות עם בתו וחתנו הרב גרשון פישמן ושני ילדיהם. בטופס הבקשה מופיע מידע על רבי אליהו דושניצר, הכותב כי הגיע לארץ בחודש דצמבר 1925 באניה טורונטו, וכי הוא מתפרנס מ"הנהלת ישיבה" ומשכורתו החדשית שמונה לא"י. במסמך מתחייב רבי אליהו לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
בהמשך המסמך חתימות עדים המאשרים את נכונות הבקשה, תלמידיו רבי "אלתר וילמובסקי" [לימים: מרבני ארה"ב] ורבי "יוסף ישמח".
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר (תרל"ו-תש"ט), חניך ישיבות טלז וסלבודקה, מהמיוחדים שבתלמידי החפץ חיים ב"כולל קדשים". [היה בין המנין שנשלחו ע"י החפץ חיים להוציא את ה"דיבוק". במהלך טקס הוצאתו העיד ה"דיבוק" על רבי אליהו, כי בשמים מחשיבים אותו לצדיק גמור]. לאחר עזיבת רבי ירוחם ליבוביץ את ישיבת ראדין נתמנה במקומו כמשגיח, ומשנת תרפ"ו ר"מ ומנהל רוחני בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. שיעוריו כונסו בספר "נחלת אליהו" שערך תלמידו הגאון רבי חיים קנייבסקי. בהלוויתו אמר ה"חזון איש" כי היה אחד מל"ו צדיקים.
חתנו, הגאון רבי גרשון חנוך פישמן (תר"ס-תשכ"ו), רבה של רוטקי-קוסקי שבפלך לומז'ה. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ושימש כרבה של הרצליה כעשרים ושמונה שנה. נודע בספריו הלמדניים: "שמחת החג", "מי החג", ו"ספיקא דרבנן", שנדפסו בכמה מהדורות.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של הסוכנות היהודית) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
אוסף מכתבי רבנים וראשי ישיבות. ליטא וארצות אירופה:
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,500
לא נמכר
גלוית דואר עם מכתב של כ-7 שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון אי"ש". [בני ברק, תרצ"ח?] 1937.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג