גלוית דואר עם מכתב של כ-7 שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון אי"ש". [בני ברק, תרצ"ח?] 1937.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.