מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון רבי יהודה ליב חסמן בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". שטוצין, שבט תרפ"ה 1925.
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא (ראה אודותיו בפריט הקודם). תחילת המכתב עוסק בהוראות שונות בעניני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן. בתוך הדברים מוזכר הגאון רבי חיים עוזר. בהמשך הדברים כותב המהרי"ל חסמן ביקורת נוקבת בעניני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. כפי הנראה, הובא בעתון מאמר עם ציטוטים ממאמר תמיכה בעמדת החרדים שנכתב ע"י אדם שלילי עם דעות פסולות. המהרי"ל חסמן מגיב על כך ומדריך את עורכי העיתון בכתיבת מאמריהם: "הפרסום של דעת אדם כמוהו בהשקפה כזו קרוב להפסד בעד קהל הקוראים המ"ע [=המכתב-עתי, העתון] כי כל ספרי מינים האחריות גם על המדפיסים והתגרין ותגרי-תגריהם...". המהרי"ל מבקר גם את ההדפסה של מאמרי פולמוס וביקורת עם ציטוטים ממאמרים שליליים: "...בכלל צריך שמירה מעולה בהעתקת והדפסת דברי מינות אף לבקר אותם, אם לא יבחן השכר גדול מההפסד...". הוא כותב על חובת משנה הזהירות על המאמרים הנדפסים בעיתון הווילנאי, שמקובל לראותו כשופרו של רבי חיים עוזר, ומעיר על הצורך בהעמדת ביקורת רוחנית לעיתון: "...וכנראה אין בקורת מוקדמת וישוב כנכון על מאמרים הנדפסים בהעתון, והעולם חושבים מ"ע כזה לבר סמכא. גם יש סוברים שהוא מוגה ע"י הגרח"ע שי'...".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-38 שורות). כ-17 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.