צרור מכתבים בכתב-יד, שני מכתבים ארוכים בכתב ידם וחתימתם של רבי שלמה זלמן אויערבאך ושל רבי גרשון לפידות, ומכתבים נוספים של רבי גרשון לפידות בכתב יד מעתיק. ירושלים, תרצ"ט-ת"ש בקירוב [1939].
התכתבויות מעניינות בדברי תורה בין הגאון הירושלמי הנודע רבי גרשון לפידות, ובין האברך הגאון הצעיר רבי שלמה זלמן אויערבאך. חידושי תורה בנושאים הלכתיים שונים (הלכות תרומות ומעשרות, הלכות סוכה, הלכות יום טוב, ועוד).
הצרור כולל:
· מכתב ארוך (8 עמ' גדולים), בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך. ירושלים, כסלו ת"ש [1939].
· מכתב ארוך (4 עמ' גדולים), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי גרשון לפידות, הכולל ברכת שנה טובה ותשובות להשגותיו של הגרש"ז אויערבאך על דבריו. ירושלים, כ"ח אלול [תרצ"ט 1939].
· שלשה העתקים (בכתב-יד מעתיק) של מכתבי חידושי תורה של רבי גרשון לפידות, שנשלחו אל הגרש"ז אויערבאך (בהם מופיעה בקשת רבי גרשון שישלח לו חזרה את מכתביו או את העתקיהם: "...כן אבקשו, היות שהכתיבה קשה עלי ואין לי טופס ממה שכתבתי. לכן בטובו או לשלח לי כתבי בחזרה או העתק").
במכתבים שלפנינו ניכרת הענווה הרבה ואהבת התורה היוקדת של אותו גאון ירושלמי ישיש, רבי גרשון לפידות, ה"מתחנן על נפשו" לקבל תגובות למכתביו ומתעניין בחידושיו ובירוריו של האברך הצעיר רבי שלמה זלמן. באחד המכתבים כותב לו רבי גרשון: "...ואני נותן לו רוב תודה על שבא עמי בכתובים, כי בלימוד בד-בבד נתיישנו הכשרונות, ובטח יכבדני בתשובתו אם ימצא בהם איזו טעותים. עוד אבקשו לכתוב הענין שעורר כת"ר בעת היינו אצל הרב בענגיס, אם מותר ליתן נפט במכונה ביו"ט לעת ערב, יבאר לי כת"ר צדדי הספק שיש לו בזה, וגם אם אפשר לשלוח לי העתק ממה שכתבתי ע"י עושי רצונו, אחזיק לו טובה...".
הגאון רבי גרשון לפידות (תרל"ח-תשט"ז), מגדולי גאוני ירושלים. נולד ברומניה למשפחה חסידית שבניה היו מקושרים לאדמו"רי בית שטפנשט-רוז'ין. בהיותו בגיל 3 עלה עם הוריו לירושלים, בה נתגדל ונודע בהתמדתו ובגאונותו הלמדנית. מגדולי ישיבת "תורת חיים", ובן-בית בביתם של אדמו"רי בית לעלוב אשר העריצוהו ביותר. היה מסיים בכל שנה את לימוד הש"ס בבלי וירושלמי. בהתמדתו היה הולך לישון כשגמרא פתוחה מונחת בין ידיו, והיה לומד בה עד שנרדם והיא נופלת על פניו. ידועה המימרא בשמו שהיה רגיל לומר "שכל מבוקשו לעולם הבא, להיות בגן עדן עם גמרא וסטנדר...". כיהן כר"מ בישיבת "חיי עולם" ורב מורה-הוראה בשכונת "בית ישראל". מחידושיו נדפס הספר "משנת רבי גרשון" (ירושלים, תשנ"א), ולתולדותיו נדפס הספר "המתמיד הירושלמי" (ירושלים, תשע"א 2010).
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אוירבך - ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 24 בלבד, הוציא את ספרו הראשון - "מאורי אש" - על השימוש בחשמל בשבת, וזכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבו - רבי איסר זלמן מלצר והרב קוק.
בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו עם הגאון רבי זליג ראובן בנגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים, שלמרות היותו מזקני גאוני ליטא, החשיב ביותר את הצורב הצעיר. בביתו של הרב בענגיס הכיר הגרש"ז את רעו הגרי"ש אלישיב שהיה אף הוא מבאי ביתו של הרב בנגיס, והכיר רבנים אחרים מזקני ירושלים כדוגמת רבי גרשון לפידות והרב מטעפליק.
ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
5 פריטים הכוללים 14 דף (27 עמ' כתובים). 28-33 ס"מ. מצב משתנה. בלאי וקרעים קלים. כתמים. בהעתקי המכתבים נזקי רטיבות וכתמים.