כתב-יד, חידושי סוגיות על מסכת בבא קמא, בכתב-ידו של הגאון רבי משה פינקל. [סלבודקה?/חברון? שנות התר"פ בקירוב].
כרך גדול של כתב יד. כתיבה רצופה ומסודרת של חידושים למדניים קצרים על סדר המסכת, ומערכות ארוכות של בירורי הסוגיות. גודל הכתב אינו אחיד, ובעמודים רבים נכתבו השורות האחרונות בעמוד בצפיפות רבה, ונראה כי המחבר המשיך והוסיף דברים בקטע הקודם, לאחר שכבר התחיל לכתוב בעמוד הבא.
הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה".
חידושי תורתו לא נדפסו באופן מסודר, מלבד מאמרים בודדים שנדפסו ושובצו במאספים תורניים ובספרי בני משפחתו. למיטב ידיעתנו, החידושים שלפנינו לא נדפסו.
בעמודים רבים מופיעים רישומים ונסיונות עריכה שונים בעט כדורי [כפי הנראה בכתב-יד בנו הגאון רבי דוד פינקל (תר"פ-תשי"ח 1920-1957), שנפטר בגיל צעיר ולא הספיק לסיים המלאכה של הוצאת כתבי אביו לאור עולם].
קסז דף (למעלה מ-320 עמ' כתובים). כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. בלאי וקרעים קלים. כריכה בלויה, רופפת ומנותקת.