שרטוט אדריכלי של בית הכנסת "תפארת ישראל" (ניסן ב"ק). ירושלים, 16 במאי 1855.
דיו וצבע מים על נייר עבה. חתום ומתוארך.
השרטוט מתאר את חזית המבנה, פרופיל, וחתכים של שלוש קומותיו.
בית הכנסת "תפארת ישראל" (הידוע בכינויו "ניסה'ס שוהל", או "ניסן בֶּק שוהל") היה בית הכנסת הגדול והמרכזי לקהילות החסידיות בירושלים. יסוד בית הכנסת החל ביזמתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוזין, שעל שמו נקרא לבסוף בית הכנסת. ב"אגרות הרה"ק מרוזין ובניו", אגרת כ"ז, מובא מכתב רבי ישראל מרוזין מחודש תשרי תר"ה [1844] בו הוא כותב לחסידים בירושלים אישור על קבלת שטר הקנין למגרש בירושלים "לבנות שמה בית הכנסת ושאר דברים הנצרכים לטובת ישוב ירושלים עיה"ק תוב"ב, והיה לי למשיב נפש, כי הצליח השי"ת מגמת לבי, כי זה חפצי ורצוני להיות ביהכ"נ מיוחד להתפלל שמה כל קהל חסידים מגדולם ועד קטנם ביחד...".
בניית בית הכנסת התעכבה, ורק בשנת תרי"ח [1858] התקבל הרשיון לבניית בית הכנסת, בהשתדלותו והשפעתו האישית של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. היה זה לאחר השתדלות רבה של רבי ניסן בק אצל הקונסול האוסטרי הרוזן פיצאמאנו, בבקשה כי יפעל אצל הקיסר שישתדל בענין.
לפנינו תכנית מסודרת לבניה, משנת 1855, כשלש שנים קודם קבלת הרשיון, וכפי הנראה זהו העתק התכנית שהוגשה לקונסול או לקיסר פרנץ יוזף.
ביפיו החיצוני היה בית הכנסת "תפארת ישראל" מפואר באופן מיוחד, הן בקודש פנימה, והן מבחינת ארכיטקטורה חיצונית. היה זה הבנין הגבוה ביותר ברובע היהודי וכיפתו הנשגבה הזדקרה מתוך מראה נוף ירושלים העתיקה, יחד עם כיפת בית הכנסת "בית יעקב" ב"חורבת רבי יהודה החסיד", שהתנוססו לתפארה בשמי העיר העתיקה - כהלכה הידועה בדיני בית הכנסת שצריך להבנות "בגובהה של עיר".
בניית בית הכנסת ארכה קרוב ל-14 שנים. מפורסמת האגדה כי בעת ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869), בעת מסעו לחנוכת "תעלת סואץ", ביקר הקיסר בירושלים, וכשראה את בנין בית הכנסת העומד באמצעו, כאשר הקירות מתנוססים כבר למלוא גבהם, אך ללא הגג והכיפה. שאל הקיסר את מלווהו רבי ניסן בק [ששימש כמתורגמן באותו ביקור] היכן היא כיפת בית הכנסת? - השיב לו רבי ניסן בשנינות: "בית הכנסת הסיר את כיפתו לכבוד הוד-מלכותו הקיסר ירום-הודו...". הצטחק הקיסר ואמר כי הוא מקוה שהגג ייבנה בקרוב.
לפי המסופר, השיחה בין הקיסר פרנץ יוסף לבין ר' ניסן בק נמשכה, כאשר הקיסר שואל: מי הוא האדריכל של הבנין? וניסן בק משיב לו: "אני הוא האדריכל". שאל אותו הקיסר: "האם והיכן למד האדון בק את המקצוע הזה?", וניסן בק ענה: כן, בחדרי הפרטי". בסופו של דבר השאיר הקיסר בידי הקונסול את נדבתו בסך אלף פלורינים, למען גמר בנין בית הכנסת.
49.5X69 ס"מ. מצב טוב-בינוני. שלוש פינות חסרות. קרעים קלים בשוליים. כתמים וסימני קיפול.