אוסף פריטים מבית האדמו"רים רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין וחתנו האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין.
האוסף כולל: מערכת סכו"ם לתריסר סועדים אשר היתה בשימוש אדמו"רי הוסיאטין מהתקופה בה התגוררו בווינה והגיעה עמם לארץ ישראל עם עלייתם ערב מלחמת העולם השניה; אוגדן שולחני מכסף לפנקס נייר, אשר היה בשימוש האדמו"רים מהוסיאטין; חומש עם הקדשה והגהות בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין ופמוט כסף מעזבון האדמו"רים מהוסיאטין. לאוסף מצורף אישור מהמוכר - בן המשפחה - שקיבל את הפריטים בירושה ומעיד על ההיסטוריה שלהם בבית האדמו"רים.
להלן פירוט מלא של פריטי האוסף:
1. מערכת סכו"ם לתריסר סועדים. אוסטריה, שנות ה-20 (יצרן: Alexander Sturm). המערכת כוללת: תריסר מזלגות קטנים, תריסר מזלגות בינוניים, תריסר מזלגות גדולים, תריסר כפיות קטנות, תריסר כפיות בינוניות, תריסר כפות, תריסר סכינים גדולים, תריסר סכינים בינוניים, תריסר סכינים קטנים, שלוש כפיות לסוכר וארבעה כלי הגשה.
2. פמוט בודד, עשוי כסף. ברלין, [סוף המאה ה-19]. גובה: 36.5 ס"מ.
3. חמישה חומשי תורה (מקראות גדולות) בכרך אחד. הוצאת שוקן, ברלין, תרצ"ז.
לפני דף השער, הקדשה מחורזת בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, שהקדיש את הספר כמתנת בר-מצוה לנכדו, מרדכי שרגא בוימינגר. בדפי החומשים עשרות הגהות בכתב ידו של האדמו"ר (בעפרון). כרך 19.5 ס"מ. דף השער קרוע ורובו חסר.
4. אוגדן שולחני עשוי כסף, לפנקס-כתיבה (לקוויטלים או רשימות אישיות) ולעט. רוסיה, בין השנים 1908-1917.
מתקן בפורמט מוארך, חלקו הפנימי וחלקו התחתון מרופדים בד קטיפה ירוק. [קוויטל בכתב-יד האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין, התואם למתקן זה, הופיע בקטלוג "קדם" מס' 10, פריט 492]. אורך: 26 ס"מ, רוחב: 14 ס"מ.
האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' תקסא-תקסב), זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין, נולד בשנת תרי"ח לאביו, רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. בשנת תרנ"ד נתמנה לאדמו"ר על מקום אביו בהוסיאטין, ואלפי חסידי אביו קבלו את מרותו. נודע בדמותו האצילית ובהנהגתו מלאת ההוד, כמסורת בית רוז'ין. היה ידוע במידת האמת שלו, ודודו - האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב התבטא עליו: "הוא האמת". במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה וקבע בה את חצרו, יחד עם אדמו"רי בית רוז'ין האחרים.
פעל רבות ליישוב ארץ ישראל, ובשנת תרצ"ז עלה בעצמו לארץ והתיישב בתל-אביב. עם עליית הנאצים הפציר פעמים רבות בחסידיו להימלט מאירופה הבוערת ונהג לומר: "מי שיש לו שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית". לחסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו". ידוע הסיפור על תפילתו בזמן השואה על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [כשריחפה סכנת השמדה על יושבי ארץ ישראל, עם התקדמות הצבא הנאצי בפיקודו של רומל לעבר מצרים] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בגיל מופלג בהיותו בן 92 בחנוכה תש"ט. באופן מפליא ביקש בצוואתו, שנכתבה בשנת תרצ"ט, לקברו בירושלים, אך "באם לא תהיה היכולת לירושלים" שיקברוהו בצפת או בטבריה. מאחר ובזמן פטירתו היתה הדרך להר הזיתים חסומה, נקבר בעיר טבריה.
חתנו היחיד וממשיך דרכו, האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (תרל"ט-תשי"ז, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רמד-רמה) בן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש. גאון ובקי בתורה ובחסידות, ואיש מלומד בחכמות העולם. ממייסדי "חברת ישוב ארץ ישראל" בעיר וינה. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ז, ולאחר פטירת חותנו הגדול נתמנה למלאות את מקומו באדמו"רות הוסיאטין בעיר תל אביב. מתורתו נדפס ספרו "אהלי יעקב".
אדמו"רי בית רוז'ין נודעו בהנהגתם האצילית והמיוחדת ובגינוני המלכות שסיגלו לעצמם, כיאה לצאצאי דוד המלך. המיוחד מ"בני היכלא" היה האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, שנודע בהנהגתו האצילית והמלכותית, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. איש קדוש מורם מעם, שחי כל ימיו בדבקות עילאית ושמימית, בעוד הנהגתו עם הבריות בנחת ובנעימות, ובנימוסי מלכות. הכלים שלפנינו הם שריד מפואר לדרך המלכות של בית רוז'ין.
מצורף אישור המוכר - בן המשפחה שקיבל את הפריטים בירושה.