מכתב המלצה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל "אור שמח". [תרע"ג 1913].
נשלח אל חתנו הגאון רבי אברהם לופטביר, ובו בקשה והמלצה אודות רבי אליהו מרדכי וואלקובסקי "מחבר ספר מערכת התלמוד והפוסקים. הוא איש חכם ובעל נימוס, וראוי לקרבו, ולפי נסיעתו נצרך להתראות עם חכמי פולין וגדוליה. לכן אבקשך מחמדי להיות לעזר בעצה ובהכרות להרב הנ"ל". בסיום המכתב נכתב משפט המסתיר מעט מכאב-ליבו של רבי מאיר שמחה, על כך שבתו היחידה היתה חשוכת בנים: "וד' ישמחנו יחד במהרה - חותנך הדו"ש באהבה, מאיר שמחהכהן" [האות ה' שבחתימה עולה לכאן ולכאן, כלומר "מאיר שמחה הכהן"].
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (תר"ג-תרפ"ו), גדול גאוני ליטא הלמדנית. גאון וצדיק מופלג, מגדולי הדור וממנהיגי יהדות מזרח אירופה לפני השואה. כיהן כארבעים שנה כרבה של דווינסק (דננבורג, לטביה), לצדו של הגאון רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר (שכיהן כרב לעדת החסידים בעיר). בזמן רבנותו בדווינסק החל להדפיס את חיבורו המונומנטלי "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים יצאו לאור בחייו, והחלק האחרון נדפס בריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז"ק, אב"ד ריגא, שאף ערך והוציא לאור את חיבורו "משך חכמה" על התורה. כבר בדורו נתקבלו ספריו בבתי המדרש ובישיבות כאחד מספרי היסוד החשובים של הלמדנות התורנית, וההתעמקות בפרשנות המקרא, ונדפסו מאז במהדורות רבות. (ידוע כי בספר "משך חכמה" פרשת בחוקותי, צפה רבי מאיר שמחה ברוח קדשו, את חורבן אירופה הממשמש ובא, עקב התקרבות היהודים להשכלת ברלין והתדמותם לאומות העולם).
בתו היחידה נישאה לגאון המופלא רבי אברהם לופטביר (תר"ל בערך-תרע"ח), עילוי-גאוני מגדולי הלמדנים בעיר וורשא. חתנו זה היה חביב עליו כנפשו ובמקומות רבים בכתביו מביא ה"אור שמח" מחידושי תורתו הגאוניים. רבי אברהם נפטר בגיל צעיר (פחות מגיל 50) בלא צאצאים [כשלמרבה הצער, הוא היה בן יחיד לאביו שהיה מעשירי העיר וורשא, ואשתו היתה בת יחידה לאביה האור שמח]. לאחר פטירתו נדפסו התכתבויותיו העמוקות בדברי תורה, עם רֵעוֹ הקרוב הגאון רבי מנחם זמבה, בספר "זרע אברהם" (בילגורייא-וורשא, תר"פ).
דף 21 ס"מ. 10 שורות בכת"י. מצב טוב. קרעים קלים בקפלי הנייר.