מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי "צבי הירש ברודא", הכותב "בשם מר חמי אדמו"ר נ"י". "כפר גויגער סמוך לקעלם", אב תרנ"ה [1895].
במכתב הנכתב "בפקודת חמי אדמו"ר רש"ז נ"י מקעלעם", הוא כותב שעקב אי בריאותו של חמיו הוא אינו מתערב כמעט בעניני העיר קלם, "על כן מעט אשר יתערב בעניני מילי דמתא, כמעט כמה דברים אשר לא ידע מהנעשה בעיר, ובפרט בקיץ כאשר הוא יושב על הדאצע. על כן אין ביכלתו מפאת אי-בריאותו להתערב בזה, ומה גם עתה כי נתפרד העיר לכמה מפלגות בענין זה...".
הגאון רבי צבי הירש (ברודא) ברוידא (תרכ"ה-תרע"ג), בנו של רבי אריה ליב (רבי לייבציג) ברוידא, שהיה אחיו הצעיר ותלמידו של "הסבא" - הגאון רבי שמחה זיסל מקלם. בהגיעו לגיל אחת עשרה, נשלח צבי הירש ללמוד בבית ה'תלמוד תורה' של דודו הגרש"ז בעיר גרובין, ומאז ועד סוף ימיו דבק ברבו הגדול וידו לא משה מתוך ידו, תוך שהוא משמש אותו בהתבטלות מוחלטת. הגרש"ז מצידו גילה באחיינו כוחות יניקה מופלאים והשפיע עליו במידה גדושה. "הסבא מקלם" אף נהג להוכיחו ולייסרו באמרי פיו, למעלה ממה שבכוחו של אדם רגיל לקבל תוכחה, מתוך הנחה כי עֶדיוֹ לגדולות, וכי על פי כוחותיו יכול הוא לעמוד גם בתוכחה קשה ונוקבת מעין זו.
רבי צבי הירש היה נחשב לגדול "מְחוּנָכֵי" שיטת המוסר והשליטה העצמית על הרצונות כמסורת קלם. הוא היה אומר כי אדם שאינו מסוגל לשלוט על תנועותיו החיצוניות לא יוכל לקוות להשיג שליטה מוחלטת על לבו או על שכלו. ואכן הוא עצמו היווה דוגמא מוחשית לכך, עד שהיו אומרים עליו כי אפילו ניד עפעפיו היה מתוך כוונה תחילה.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נחמה-ליבא, בתו הצעירה של דודו הגרש"ז [שהיתה אשה גדולה בפני עצמה, וגדולי תלמידי "הסבא מקלם" היו באים לשמוע ממנה "ועדים" של הליכות מוסר מבית מדרשם של אביה הגדול ובעלה רבי הירש]. עם פטירתו של חמיו "הסבא מקלם" בשנת תרנ"ח, נתמנה רבי הירש לראש ישיבת קלם [ובהגדרה הקלמאית: ראש "בית התלמוד תורה"], תפקיד בו כיהן למעלה מ-13 שנה, כאשר גדולי בעלי המוסר בדורו, החזיקו את עצמם לתלמידיו המובהקים, שהמפורסמים ביניהם היו: רבי ירוחם ממיר, רבי דניאל מובשוביץ, רבי משה רוזנשטיין, רבי אליהו לופיאן ורבי יחזקאל לווינשטיין.
רבי צבי הירש נפטר בהיותו בן ארבעים ושמונה שנה בלבד. "הכבוד ממנו הוא ברח כל ימי חייו רדף אותו והשיגו... כל חנויות העיר ננעלו בשעת ההלוויה לאות אהבה וכבוד לדמותו של הצדיק, וכל יהודי קלם מקטן ועד גדול השתתפו בהלוייתו, כשהם פוסעים אחר ארונו עד בית העלמין המרוחק מן העיר, ונותרים שמה עד אחר סתימת הגולל וההספדים הרבים" (מחנך לדורות, חלק א, עמ' 172).
דף 21.5 ס"מ. 16 שורות בכתב ידו. מצב טוב. קרע קל בשוליים עם הדבקה מאחור.