מכתב ארוך (כ-18 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק "על נהר בוג", ר"ח מרחשון תרצ"ה [1934].

נשלח ללונדון, אל ידידו "הרב הגאון הגדול המפורסם פאר הדור... מ' ר' יחזקאל אבראמסקי נ"י, רב לעדת מחזיקי הדת בעיר לאנדאן". המלצה עבור בחור ישיבה הנוסע מליטא לאנגליה, ורוצה להתקבל לישיבת "עץ חיים" בלונדון. הבחור "אהרן פורמאן משוקדי התורה המצוינים, שלמד עד כה בישיבת מיר ובישיבת קלעצק והוא עולה בלימוד עצהיו"ט [על צד היותר טוב] ובעל כשרון מצוין". הגרי"ז מבקש לעזור לבחור הזה לקבל "דרישה" מאנגליה כדי לנסוע ו"להציל נפשו". בתוך הדברים כותב הרב מבריסק, כי הבחור מבוסס כלכלית ו"אין בדעתו להשליך עצמו על מי שהוא... כי אביו הוא שד"ר מישיבתינו באפריקא וממנו ישיג כלכלתו וצרכיו, ואין צורך לו להתפרנס משל אחרים". הגרי"ז מזרז את הרב אברמסקי להשתדל בענין "והלא להדר"ג אין צורך להרבות בדברי בקשה בשביל שוקדי התורה, ומה גם בענין הנוגע לפיקו"נ [לפיקוח נפש] וע"כ אקצר בדברים...".

בהמשך המכתב מבקש הרב מבריסק, לפעול אצל הפעדעריישין "חברת בני ישראל" מלונדון, שהפסיקו את התמיכה בישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק.

בסיום המכתב הוא חותם: "אסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני ידידו מוקירו ומכבדו ודושו"ט מלו"נ [מלב ונפש] אהבה, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול. בשורה שעל קו הקיפול הרוחבי באמצע המכתב, בלאי עם פגיעה בטקסט.