מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
מכתב האדמו"ר רבי שלום מושקוביץ משאץ – ברכות לשנה טובה – לונדון, אלול תשי"א
מכתב על גבי גלויית דואר (14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "שלום מאסקאוויטש משאץ". [לונדון, אלול תשי"א, ספטמבר 1951].
ברכת שנה טובה שנשלחה לירושלים, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בשנה הראשונה לעלייתו מאנגליה לארץ ישראל [באמצע שנת תשי"א]. המכתב פותח ומסיים בברכות לשנה טובה. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "לתקופת השנה באתי לברכו עם ב"ב יחי'[ו] בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה ומבורכת בכל מיני הטוב...". האדמו"ר ממשיך לכתוב על הגלות בארץ ישראל [בידי השלטונות הציוניים], וכה הוא כותב: "ונזכה לשמוע ב"ט מאחב"י בא"י [בשורות טובות מאחינו בית ישראל בארץ ישראל] בגלות המר, מתי תעלה בתך מבור אין בו מים... אבל נחשים ועקרבים יש בו העוקצים לגוף ונפש ד' ירחם עליהם מצרה לרוחה ונזכה לג"צ [לגואל צדק] האמיתי ברחמים". האדמו"ר מבקש מהרב אברמסקי כי יאזור חיל לעמוד במלחמה נגד רשעי ישראל להעמיד הדת על תילה: "ונדמה בעניי שכבר הגיע העת והעונה שכת"ה יתערב מעט במילי דציבורא... מה שניתן לו משמים כשרונות גדולות שאינו נושא פנים לפושעים גדולים ובידו לעשות הרבה... לא הרבה אנשים גדולים מוכשרים במתנות גדולות ככת"ה, ועל לב מבין די בהערה קצרה...".
האדמו"ר מסיים שוב בברכת "שנה טובה וכט"ס וב"ט [וכל טוב סלה ובשורות טובות] ושלוה" ומבקש למסור גם לידידו הישיש רבי חנינא הדר בארץ ישראל: "וברכת כוח"ט ושנה טובה ומבורכת לידידי הישיש החסיד ה"ר חנינא נ"י".
מצדה השני של הגלוייה מכתב קצר מבן האדמו"ר: "אושיט את שרביט השלו'[ם] והברכה – ברכת כתיבה וחתימה טובה לכ' גאונו שליט"א. ישראל יעקב בהרב שליט"א משאץ".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
בנו (כותב המכתב השני), הרה"צ רבי ישראל יעקב מושקוביץ, נפטר בחיי אביו, בחודש טבת תשי"ד. לקט מדברי תורתו נדפס בספר שארית יעקב (לונדון, תשי"ז). בהקדמת הספר כותב עליו אביו האדמו"ר: "לזכר עולם יהיה צדיק, הוא בני הצדיק הר' יעקב ז"ל, תלמיד חכם וירא שמים, ושמר פיו ולשונו, ונתן עיניו ולבו לאל אמונה, שנפטר בנעוריו... שקיים פו"ר בקדושה יתירה... והניח אחריו זרע קודש ב"ה. ד' אבי יתומים יגדלם בנחת דקדושה ואת לב האלמנה ירנין...".
האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
גלויית דואר. 14X9 ס"מ. מצב טוב-מאד.