מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין הרה"ק רבי ישראל פרלוב. סטולין, [אלול, שנות התר"ס בקירוב].

כתיבת סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". נשלח אל קרוב משפחתו רבי אשר הלוי, שהתייעץ עם האדמו"ר בקשר לניתוח רפואי. האדמו"ר כותב לו: "ובדבר שאלתו, הנני להשיבו באם שיהי'[ה] שומר לטוב מהרפואות, אזי יכול להיות שיעזור השי"ת בלא שום ריפוראצייע [=ניתוח], ובאופן השני ח"ו אזי אם יש אצלם דאקטורים מובהקים שיש לסמוך עליהם בזה ויאמרו שלא סגי בלא"ה [=בלאו הכי] ואין לאחר הסדר, יהי'[ה] מוכרח לסמוך עליהם, והאופן היותר טוב לעשות הרופוראצייע [=הניתוח] בבארלין, כי אצלם מלתא זוטרתי היא".

האדמו"ר ממשיך ומברך אותו: "והשי"ת יעזור האיך שיעשה, שילך כשורה ויהיה לו רפו"ש כיד ד' הטובה ויקבל החיוה"ש מאדוה"ש [החיים והשלום מאדון השלום], דברי ש"ב הדו"ש באה"ר [שאר בשרו הדורש שלומו באהבה רבה] ומברכו בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לאלתר לחיים – ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".

האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין הרה"ק רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב חיים האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשא ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".

[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים וסימני קיפול.