מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ח טבת תשי"ג [1953].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו –
"מ.שניאורסאהן", עם הוספת תיקונים בכתב ידו.

נשלח אל הרב יצחק לוי, ועוסק במצב בריאותו ובהימנעות מדברים הגורמים לדאגות ולעוגמת נפש. הרבי מדריכו על פי המובא בתורת החסידות ובספרי מוסר: "אשר הענין דצער ועגמ"נ ה"ז [ועגמת נפש הרי זה] תלוי רובא דרובא ככולו באופן התגובה – רעאקציע – של האדם המתרגש... וכשיתבונן אפילו שעה קלה שזוכה הוא לעבוד במוסד שנתייסד ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] נשיא ישראל, ומוסד המקרב לבן של בנות ישראל לאביהם שבשמים, הרי גדול תענוג זה להחליש ואולי גם לחפות על הסיבות שיוכלו לגרום עגמ"נ ח"ו, הכרוכות בעבודה במוסד הנ"ל".

בהמשך הרבי מתייחס למצב הפרנסה של גיסו – "שיוטב עוד יותר, ויודיע טובות בזה", וללידה של שתי בנות במשפחתו: "...יה"ר מהשי"ת [יהי רצון מהשם יתברך] שהורי'[ה] שיחיו יגדלוה לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה". הרבי מזכיר את מנהג חב"ד הידוע בשם האדמו"ר הרש"ב: "לאמר גם בלידת בת לתורה ולחופה ולמעשים טובים", ומסיים "בברכת מזל טוב על כל הנ"ל".

המכתב לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. מדבקת נייר בראש הדף.