ספר "כתר יוסף", סידור תפלה מכל השנה, עם פירושים ותפלות על פי קבלה, מאת "הדרשן הגדול" רבי יוסף ב"ר משה מפרמישלה (בעל "כתונת פסים" ו"צפנת פענח חדש"). ברלין, דפוס דניאל ערנשט יאבלונצקי, תנ"ט-ת"ס [1699-1700]. שלושה חלקים – החלק הראשון "כתר מלכות" כולל את הסידור וסדרי הפיוטים; החלק השני "כתר תורה" עם ספר תהילים, והחלק השלישי "כתר כהונה" עם "סדר מעמדות".

מסידור זה נדפסו שתי מהדורות, כמנהג אשכנז (המזרחי) וכמנהג פולין, ההבדל בין המהדורות הוא בעיקר בפיוטים ולא בנוסח התפילות. לפנינו המהדורה כמנהג אשכנז.

סידור זה נדיר במיוחד. רוב העותקים נגנזו, בשל פולמוס גדול שנוצר עקב רמזים שבתאיים שנשתרבבו לפירוש על פי דרך הנסתר. רבי יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות" (אלטונה תקי"ב) מונה אותו בין הספרים החשודים בשבתאות וכותב: "ואלה הספרים שהבליעו ארסו של נחש זה במקצת מקומות במטמוניות, בס' תפלה כתר יוסף, לפיכך גזרו עליו הרבנים בדור שלפנינו גניזה". גם רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, כותב במכתב לרבי משה חאגיז (הנמצא בכת"י אוקספורד): "...ולכן ציויתי להכריז בכל בתי כנסיות להביא לידי כל תפלות עם פירוש כתר יוסף". אולם דברי השבתאות שבפירוש זה לא יצאו מפי המחבר רבי יוסף מפרמישלא, שהיה דרשן, גדול בתורה ודיין מפורסם בדורו וחיבר ספרים אחדים ביניהם "כתונת פסים" (לובלין תנ"א), "צפנת פענח חדש" (פרנקפורט דאודר, תנ"ד). עורכי הסידור לדפוס הם שהוסיפו בו רמזים שבתאיים, וכפי שכתב רבי יעקב עמדין עצמו, בספרו עדות ביעקב (אלטונה תקט"ז, עמ' נ): "אמנם הגיד לי הדיין הזקן באמשטרדם ר' משה פרנקפורטר נר"ו, שהמחבר גוף פירוש כתר יוסף בסידור התפלה, לא עשה פירוש רק בנגלה והיה סגי נהור, ולא ידע במה שהוסיפו בו המדפיסים והמגיהים, הם הוסיפו על המאירות והם שעתידין ליתן את הדין" (ראו: רש"ז ליימן, רשימת היעב"ץ לספרים החשודים בשבתאות, בתוך: ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ, עמ' תתפה-תתפח).

בין הדפים נמצא דף בכתב-יד (באותיות גדולות בכתיבה מרובעת), עם נוסח מצבה לאשה בגרמניה משנת 1835: "פ"ט [פה טמונה] אשת חיל מרת ריקלא אשת משה ציממרן ממיכעלפעלד, נפטר ביום ד' יג שבט תקצה לפק. תנצב"ה, אמן".