כרך הכולל שישה ספרים בענייני דקדוק ולשון הקודש, שנדפסו בוונציה בשנת ש"ו [1546], בדפוסו של דניאל בומברג:

1-4. "דקדוקים", ארבעה ספרי דקדוק שנדפסו יחד (לכל אחד מהם שער מיוחד): "מהלך שבילי הדעת", לרבי משה קמחי, עם פירוש רבי אליהו בחור; "פתח דברי" – "לאחד מחכמי הספרדים הקדמונים"; "צחות בדקדוק", לרבי אברהם אבן עזרא; "מאזני לשון הקדש", לרבי אברהם אבן עזרא.

5. ספר ההרכבה לרבי אליהו בחור. כולל החיבור "פרקי אליהו", לרבי אליהו בחור, עם שער נפרד (מדף מה ואילך).

6. ספר מרפא לשון, לרבי משה אבן חביב.

חתימה בדף השער הראשון:
"מאת ה' היתה לי הק' מיכל בלאמ"ו הג'... מה"ו ט"ש [=טעבלי שייאר]" – הגאון רבי (יחיאל) מיכל שייאר (תצ"ט בערך-תק"ע), גאון ומקובל, נחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות באשכנז ומגדולי דורו. תלמידו של רבי נתן אדלר, כיהן כראש ישיבה במיינץ בזמן שאביו רבי טעבלי כיהן שם ברבנות. בישיבה זו למד אצלו כשנתיים הבחור משה סופר מפרנקפורט [שלימים נודע כבעל "חתם סופר"]. בדרשות חתם סופר (עז, ג) מופיע הספד עליו, בו ה"חתם סופר" מתארו כמורו ורבו: "הגאון אלוף נעורי... המפורסם בחריפותו עוקר הרים וטוחנן, היה זקן ומופלג בחכמה והרבה בישיבה, ובשנת תקל"ו ותקל"ז עמדתי לפניו בהיותו ראש-ישיבה בק"ק מענץ". בשנים תקל"ח-תקמ"ב כיהן כאב"ד וורמייזא (וורמס), ומשנת תקמ"ב כיהן כאב"ד וראש ישיבת מנהיים, קרוב לשלושים שנה. רבים מגדולי אשכנז היו תלמידיו – בהקדמת חידושי "בעל שם ממיכלשטט" נכתב שה"בעל שם" היה מתלמידיו של רבי מיכל, שלימדו חכמת הקבלה.

רישומים נוספים וחתימות מחוקות בדף המגן הקדמי ובדף השער הראשון. הגהה בכתב-יד באחד הדפים. 

דקדוקים: [4], נא, [1] דף ריק, נג-רלו דף. ספר ההרכבה: פג, [1] דף. ספר מרפא לשון: [26] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בדף השער וקרע חסר קטן, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. רישומים רבים בכתב-יד בדף השער של ספר דקדוקים. כריכת עור עתיקה, עם אבזמים לסגירה. בלאי ופגמים בכריכה.

CB, no. 3451; Zedner, p. 574.