חמשה קונטרסים בכתב-יד, הכוללים התכתבות הלכתית בין ה"הנודע ביהודה" ורבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג. [סתיו תקכ"ז, 1766-1767 בקירוב]:

· קונטרס בכתב-יד, הכולל: מכתב חתום בכתב-יד-קדשו של רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג, בעל ה"נודע ביהודה", ותשובה הלכתית (7 עמ' בכתיבת יד סופר) עם הוספות ותיקונים בכתב-ידו של ה"נודע ביהודה", ועם דברי סיום וחתימה נוספת בכתב-יד-קדשו של בעל ה"נודע ביהודה". פראג, כ"ה כסלו תקכ"ז [27 בנובמבר 1766]. קונטרס זה נשלח אל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג (Göding, הסמוכה לניקלשבורג, מורביה). בצדו החיצוני כתובת הנמען בגרמנית, עם שרידי חותמת שעווה.

· ארבעה קונטרסים בכתב-ידו של הרב השואל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג: שתי טיוטות של השאלה הראשונה אל ה"נודע ביהודה", בראש אחת מהן הכותרת: "בלשון הזה שאלתי מאת הגאון הרב מהר"י לנדא אב"ד מפראג"; טיוטת מכתב תשובה מרבי פרץ הנ"ל על תשובת ה"נודע ביהודה" – עם הכותרת: "זאת השבתי על תשובת הרב הגאון אב"ד ור"מ דק' פראג מהור"ר יחזקאל סגל לנדא"; וטיוטת מכתב תשובה מרבי פרץ הנ"ל על תשובת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה בעניין זה – עם הכותרת: "זאת תשובתי על דברי הגאון הרב מדינה מהור"ר גרשון פוליץ נר"ו".

תשובות הלכתיות אלו עוסקות בנידון אלמנה שילדה בת לאחר מיתת בעלה, ומרננים עליה כי נולדה מאיש אחר. בשל כך נטען כי הבת שנולדה איננה פוטרת אותה מ"זיקת יבמים" לאחיו של המנוח, שהיה אז ילד קטן כבן שלוש, והיה צריך להמתין לו יותר מעשר שנים עד שיהיה ראוי לחלוץ. ה"נודע ביהודה" בתשובה שלפנינו מתיר לאשה זו להינשא ללא חליצה, ומבטל את חשש הרינונים נגדה. תשובת ה"נודע ביהודה" שלפנינו נדפסה בתשובות "נודע ביהודה" (קמא, סימן סט), ללא מכתב הפתיחה שלפנינו. שאר כתבי-היד שלפנינו – קונטרסי השו"ת של רבי פרץ פראנקל – לא נדפסו למיטב ידיעתנו (גם תשובת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג בנושא, עליה הגיב רבי פרץ, לא נדפסה ככל הידוע לנו).

במכתבו שבראש הקונטרס, כותב ה"נודע ביהודה" בשבחו של רבי פרץ: "שלו'[ם] וישע רב לאור נערב, רב וצורב, ה"ה כבוד הרב המופ'[לא] ומופלג, חכם וסופר, דומה לעופר, אשכול ה[כופר], כבוד שמו מוהר"ר פרץ נר"ו". הוא כותב שלמרות טרדתו מצא פנאי לענות על השאלה, והיא מצורפת בהמשך הקונטרס, אך מתנצל על השתהות העניין: "יען לא הי' לי מעתיק להעתיק, לכן אשתהי עד היום, ובזה שלו'[ם] דברי או'[הבו] הד"ש תמיד, הק' יחזקאל סגל לנדא". לאחר חתימתו מוסיף שורת ברכה נוספת לבני ביתו של רבי פרץ: "לכל אשר לו שלו'[ם]".

בסיום התשובה ההלכתית בכתיבת הסופר, הוסיף ה"נודע ביהודה" שתי שורות בכתב-ידו, בהן כותב כי מן הראוי להפנות את השאלה לרב מדינת מורביה, רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג: "אמנם הואיל ומ[עשה] זה אירע אליכם במדינת מערהין, לא בעינא להתיר עד שיורה ג"כ מחו'[תני] הגאון מוהרר"ג אב"ד דמדינה להתיר, ובזה שלו'[ם], דברי הק' יחזקאל הנ"ל". המילים האחרונות: "ובזה שלום" והחתימה, לא מופיעות בנדפס שם, בספר "נודע ביהודה".

רבינו יחזקאל הלוי לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. למד 17 שנה ב"קלויז" המפורסם של חכמי ברודי, גדולי דורם, שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז". בברודי גם כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (Jampol), ובשנת תקי"ד עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג. בשבתו בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור. תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט" (עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א).

שאלות הלכתיות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר, ורבות מהן נדפסו בסדרת ספריו "נודע ביהודה". החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו, על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".

הגאון רבי פרץ פרנקל אב"ד געדינג (נפטר י"ג שבט תקל"ג), מצאצאי רבינו פרץ בעל התוספות. בנו ותלמידו של הגאון רבי שלמה אב"ד געדינג. כיהן ברבנות מעהריש-אויסע ובשנת תק"ל עלה על כסא הרבנות בגעדינג (דרכי משה החדש, עמ' כד). בתשובה שלפנינו מתברר כי כבר בשנת תקכ"ז היה מעורב בענייני הוראת דין והלכה בקהלת געדינג. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בקובץ "צפונות" (גליון טו, עמ' כד-כט) התפרסמה התכתבות בדיני "שמות גיטין" בין רבי פרץ לרבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג (רבי גרשון נפטר בשנת תקל"ב; ועל מקומו עלה לכהן הגה"ק רבי שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג).

בין צאצאיו של רבי פרץ נמנה הגאון מהר"ם שיק אב"ד חוסט (תקס"ז-תרל"ט), שכן אמו הצדקנית רבקה (אחות הגאון רבי יצחק פראנקל-שוסבורג אב"ד פרוינקירכען), הייתה נכדת רבי פרץ אב"ד געדינג, ואף חמיו רבי פרץ פראנקל מהאליטש (הסמוכה לגעדינג) היה מנכדי רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג.

5 קונטרסים, הכוללים יחד כ-32 עמ' כתובים (7 עמ' של תשובת ה"נודע ביהודה", ו-25 עמ' בכתב-ידו של רבי פרץ פראנקל). כ-22-22.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (שולי תשובת ה"נודע ביהודה" חסרים בצידם כחצי ס"מ לאורך כל דפי התשובה).

מקור: יתכן שקונטרסים אלה הגיעו מגנזי המהר"ם שיק אב"ד חוסט, מצאצאי רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג, שהגיעו לאחר מכן אל נכדו של מהר"ם שיק – ליאופולד קליין מברלין (רבי מאיר שטיין מטירנוי חתן רבי שלמה צבי שיק, כותב כי בביקורו בברלין בשנת 1915 ראה בבית ליאופולד קליין קונטרסי תשובות של רבי פרץ פראנקל. ראו חומר מצורף).