ספר שאלות ותשובות אריה דבי עילאי, על ארבעה חלקי שו"ע, מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק ו[חיים] קנאללער, [תרל"ד] 1874. מהדורה ראשונה. הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור – ה"דברי חיים" מצאנז, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא וה"שואל ומשיב" אב"ד לבוב.
העותק של האדמו"ר רבי שמואל גרוס אב"ד ברבשט, נין ה"ייטב לב" וחתן הצדיק רבי ישעיה'לה מקרסטיר. בדף השער חותמתו (מעט מוסתרת בחותמת אחרת): "שמואל גרויס, אב"ד ק"ק בערבעשט והגליל".

האדמו"ר רבי שמואל גרוס אב"ד ברבשט וקרולי (תרנ"ח-נספה בשואה תש"ד), בנו של רבי רפאל גרוס אב"ד ברבשט, וחתן הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרסטיר. אמו הייתה בת האדמו"ר רבי יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווא (חתן ה"ייטב לב"). בשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות ברבשט (בה כיהנו לפניו: סביו רבי יעקב יוקיל טייטלבוים, אביו רבי רפאל גרוס, ואחיו רבי יקותיאל יהודה גרוס), ובשנת תרצ"ו נבחר בידי חסידי סאטמר לרבה של קרולי, על מקום רבי יואל טייטלבוים (בן-דודו) שעבר לכהן בסאטמר. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה לבחורים והרביץ תורה ברבים (חכמי טרנסילבניה, עמ' 42).

המחבר, הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ – האדמו"ר מווישניצא (תקכ"ז-תר"ו), תלמידו של בעל "קצות החושן" ומראשוני תלמידיו של ה"חוזה מלובלין". לאחר נישואיו עם בתו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), עבר לגור בבית חמיו שכיהן אז כאב"ד שיניווא. רבי ליבוש התנה עם חמיו – שהיה אז "מתנגד" חריף לחסידות, כי יורשה לו לנסוע לפרקים אל רבו "החוזה". לימים, חותנו הגדול נמשך אחריו לחסידות, ונעשה לאחד מגדולי האדמו"רים בדורו, ומהמפיצים הראשונים של תורת החסידות בגלילות הונגריה. רבי לייבוש כיהן בתחילה ברבנות קרשוב, ובשנת תקס"ח עלה לכהן ברבנות שיניווא על מקום חותנו שעבר לאוהעל. בשנת תקע"ה עבר לווישניצא (Nowy Wiśnicz, דרום-פולין), בה כיהן כרב וכאדמו"ר.

[2], קנב, [4] דף. 36 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים סימני עש קשים), משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות ספריה כריכה חדשה.

בסוף הספר מופיעים ארבעה דפים של רשימת שמות החותמים ("פרנומעראנטין") בעשרות קהילות ברחבי גליציה ופולין. ישנם עותקים אחרים בהם נוספו עוד שני דפים נדירים (שאינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה), עם רשימה נוספת של שמות החותמים מעשרות קהילות נוספות ברחבי הונגריה (והסכמה נוספת מאת האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן אב"ד ליסקא).