שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שניה, שלישית ורביעית:
1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות.
בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ). בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[3], ה-שנד דף. חסרים דף [4] ודף ד. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר.

2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשניה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, רבי משה דוד היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס].
[2], שנד דף. שער צבעוני. 17.5 ס"מ בקירוב.

3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת.
המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.

3 כרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. סימני עש באחד מהספרים. חותמות. כריכות עור חדשות.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".

מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".