מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- ישראל (144) Apply ישראל filter
- ספרי (86) Apply ספרי filter
- מלחמת (82) Apply מלחמת filter
- israel (82) Apply israel filter
- ישראל, (78) Apply ישראל, filter
- research (69) Apply research filter
- isra (57) Apply isra filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העות (53) Apply העות filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empir (53) Apply empir filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
- אגרות (39) Apply אגרות filter
- טובה (39) Apply טובה filter
- שנה (39) Apply שנה filter
- גלויות (39) Apply גלויות filter
- גלויות, (39) Apply גלויות, filter
- טובה" (39) Apply טובה" filter
- "שנה (39) Apply "שנה filter
- "shana (39) Apply "shana filter
- card (39) Apply card filter
- postcard (39) Apply postcard filter
- postcards, (39) Apply postcards, filter
- shana (39) Apply shana filter
- tovah (39) Apply tovah filter
- tovah" (39) Apply tovah" filter
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- מסע (37) Apply מסע filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- palestin (37) Apply palestin filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
- art (32) Apply art filter
- engrav (32) Apply engrav filter
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב הרצל, אביו של בנימין זאב הרצל. וינה, 12 במאי 1901. גרמנית.
מכתב קצר עם הודעה לאחד ממכריו של בנימין זאב הרצל ("האדון שטיינר"): "בני יצא למסע וישוב בעוד 14 יום. השלמת העניינים המועלים במכתבך הנכבד מיום האתמול, לפיכך, תוכל להתבצע רק לאחר חזרתו". חתום: "Jac. Herzl" (יעקב הרצל).
ההודעה נשלחה במהלך נסיעתו ההיסטורית של הרצל לעיר קונסטנטינופול, בחודש מאי 1901, בה פגש לראשונה בסולטן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני – והניח בפניו את הצעתו ליישוב ארץ ישראל ביהודים. הפגישה נערכה חמישה ימים לאחר שליחת המכתב, ביום 17 במאי, ופתחה את המשא ומתן בין התנועה הציונית והאימפריה העות'מאנית לקבלת זיכיון ההתיישבות על ארץ ישראל ("צ'ארטר") בתמורה לכיסוי חובות האימפריה. בעקבות הפגישה, העניק הסולטן להרצל את עיטור "מסדר המג'ידיה" מדרגה ראשונה, העיטור הגבוה ביותר של האימפריה העות'מאנית (אשר הוענק לחמישים איש בלבד).
נמענו של המכתב, "האדון שטיינר", הנו כנראה הסופר היינריך אלחנן יורק-שטיינר (1859-1934), מתומכיו הראשונים של בנימין זאב הרצל ומי שייסד עמו את השבועון הציוני "די ולט".
יעקב הרצל (1832-1902), סוחר ובנקאי יהודי-גרמני, אביו של בנימין זאב הרצל. יעקב נודע בתמיכתו הגדולה בפעילות הציונית של בנו, והיה הראשון שייעץ לו לחבר ספר שיציג את רעיונותיו המהפכניים – כשנה לפני כתיבתו של "מדינת היהודים" (לאחר פרסום הספר כתב הרצל ביומנו: " בעת הזאת אבי הנאמן הוא משעני היחיד. כל אלה שנועצתי בהם בעניין עד עתה נוהגים באיפוק זהיר, אורבים, ממתינים. לצדי אני מרגיש רק את הזקן היקר שלי"). כשהיה הרצל הבן בנסיעותיו – שימשה כתובתו של אביו כמען זמני למכתבים שנשלחו אליו, בהם גם המכתב שלפנינו.
[1] דף מקופל לשניים (עמוד אחד כתוב), 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים וקרעים ארוכים לאורך סימני הקיפול (ללא נזק לכיתוב).
ראו:
• ספר הימים מאת בנימין זאב הרצל, הוצאת מ. ניומן, תל-אביב, תר"ץ, כרך ה', עמ' 47.
• עניין היהודים, ספרי יומן מאת בנימין זאב הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997, עמ' 275.
מכתב בכתב-יד, חתום בידי בנימין זאב הרצל, ממוען לד"ר מוסקוביץ בעיר בראילה (Brăila; רומניה). כתוב (בידי המזכיר?) על נייר מכתבים רשמי של הוועד הפועל של הקונגרס הציוני. וינה, 13 באוגוסט, 1901. גרמנית.
המכתב עוסק בארגונו, הכנתו, ובחירת-נציגיו של הקונגרס הציוני החמישי – הקונגרס הראשון שנערך לאחר פגישתו של הרצל בסולטן הטורקי; הקונגרס נפתח ביום 26 בדצמבר 1901 בעיר בזל, ובנאום הפתיחה הכריז הרצל כי הסולטן ייפה את כוחו לפרסם ברבים את "כוונתו הטובה כלפי העם היהודי" (תוצאות הפגישה וכוונת הסולטן נשמרו בסוד עד לקונגרס).
28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים, בהם קרעים חסרים, הגדולים שבהם משוקמים במילוי נייר, ללא פגיעה בטקסט.
פריט 3 מכתב מודפס בחתימת ידו של בנימין זאב הרצל – וינה, 1903 – סניף בנק אוצר התיישבות היהודים ברוסיה
מכתב, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל, חתום בחתימת ידו של בנימין זאב הרצל. וינה, 27 בדצמבר, 1903. גרמנית.
במכתב, אשר עותקים ממנו נשלחו בנוסח זהה למספר אנשים, מדווח הרצל כי ד"ר [ניסן] כצנלסון, מנהל בנק "אוצר התיישבות היהודים" (Jüdische Colonialbank) שוהה בסנקט פטרבורג ודן עם הרשויות שם על הקמת סניף של הבנק ברוסיה.
הרצל פונה לנמען (שאינו מזוהה בשמו) ומבשר לו כי החליט על ייסוד ועד של אנשי אמונו שיעסוק בהקמת הסניף מול הרשויות הרוסיות, ומודיע לו כי בחר בו להיות חבר בוועד, ושיהיה עליו לנסוע לרוסיה לשם כך. כמו כן מפציר הרצל בנמען לשמור את דבר הקמת הסניף בסוד עד לפרסום הדבר ברבים, במועד שיימצא לנכון. המכתב נחתם "בברכה ציונית" ("mit Zionsgruss").
דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים בשוליים.
חוזר מודפס, חתום בחתימת-ידו של יו"ר "הוועד הפועל הציוני" בנימין זאב הרצל ושל מזכיר הוועד ד"ר עוזר קוקש. וינה, פברואר 1903. גרמנית.
חוזר המודיע על בחירתם של ארבעה חברים ל"וועד המפקח" ("Aufsichstsrath") – יוהן (יונה) קרמנצקי (יו"ר הקק"ל הראשון, הוגה רעיון בולי הקק"ל והקופסה הכחולה), ד"ר ויקטור יעקובסון (Jacobsohn) ד"ר היינריך ברוק (Bruck), וד"ר אברהם קורנהויזר (Kornhäuser), עם ברכות לחברי הועד החדשים ובקשה ממקבלי החוזר לאשר המינוי בחתימתם ולשלוח את האישור.
בשוליים התחתונים חתימת ידו של בנימין זאב הרצל, יושב ראש הוועד הפועל הציוני, וחתימתו של מזכיר הוועד עוזר קוקש. בול "ציון" בשוליים.
דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים ונקבי תיוק. השוליים חתוכים בקו לא ישר.
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של בנימין זאב הרצל, אל סגנו בנשיאות הקונגרס הציוני ד"ר מקס נורדאו. וינה, 14 בדצמבר 1898. גרמנית.
מכתב בן שני עמודים, כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של השבועון Die Welt ("העולם"), מיסודו של הרצל; נשלח לאחר שקרא הרצל לראשונה את מחזהו של מקס נורדאו "דוקטור קון" (Dr. Kohn) במהלך נסיעה לפראג: "נשביתי לחלוטין [בספרך]. אני מחשיבו לדרמה יהודית העולה על 'הגטו החדש' שלי, ובכוונתי לכתוב עליו... דומני שזו עבודתך הטובה ביותר, השאובה מעומקים שטרם הכרנו".
בהמשך המכתב רומז הרצל על קשיים שהוא חווה בעיתונו, ה-Neue Freie Presse, ומפציר בנורדאו לא לקצר את שהותו המתוכננת בווינה, על מנת שיוכלו לנצל את הזמן יחד לקידום ענייני התנועה הציונית. כמו כן, מתיייחס הרצל במכתב לרומן "היהודים של צירנדורף" (Die Juden von Zirndorf) פרי עטו של יעקב וסרמן, העוסק בחייהם של חסידי שבתי צבי (נדפס כשנה לפני כן).
[2] עמ' (דף מקופל). 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשולי סימני הקיפול ובמרכז הדף, חלקם מחוזקים בנייר דבק (ללא פגיעה בטקסט).
מצורף תרגום מלא של המכתב לאנגלית.
מעטפה עם חותם בית עסק בבעלותו של יעקב הרצל, אביו של בנימין זאב הרצל. נשלחה מפשט (פסט, הונגריה; כיום בודפשט), לסרביה, 1864.
על המעטפה (דף נייר מקופל) מופיעים שמו של השולח, "Jacob Herzl & C" ותחתיו התאריך – 5 בספטמבר 1864 (בכתב-ידו של יעקב הרצל?), ושמו של הנמען. המעטפה נשלחה לעיר Racsa (Sremska Rača, סרביה) ומופיעות עליה חותמות דואר של הערים Peterwardein ו-Kikinda, וחותמות נוספות. המעטפה חתומה בחותם-נייר רשמי עם הכתובת "Jacob Herzl & Co. Pest" – חותמו של יעקב הרצל.
יעקב הרצל (1832-1902), סוחר ובנקאי יהודי-גרמני, אביו של בנימין זאב הרצל. נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בעיר זמלין שבסרביה (אביו, סבו של בנימין זאב, היה שמש בבית הכנסת הספרדי בעיר), ובגיל 15 עזב את ביתו והחל לעבוד כשוליה בחברת אספקה. כמה עשורים מאוחר יותר נאמד הונו בכמה מיליוני מארקים.
יעקב נישא בשנת 1857 לז'אנט דיאמנט (Jeanette Diamant), ושלוש שנים אחר כך נולד בנם הראשון והיחיד – בנימין זאב. את רעיונותיו המהפכניים של בנו ואת דרכו הייחודית ראה בעין יפה דווקא, וכשנוכח לראשונה לדעת מה תוכניתו האמיתית – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אמר שיהיה עליו לכתוב על כך ספר (כשנה לאחר מכן כתב בנימין זאב הרצל את ספרו "מדינת היהודים"). יעקב נפטר בחטף משבץ בשנת 1902, בשעה שבנו היה בדרך לבקרו. על אבדן אביו אמר בנימין זאב הרצל: "אני חייב לו הכול".
דף, 29X23 ס"מ, מתקפל למעטפה בגודל 13X9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. נקבים זעירים כתוצאה מחריכת דיו בשורת כתובת הנמען.
אלטניילאנד, ראמאן פון טהעאדאר הערצל [אלטנוילנד, רומן מאת תיאודור הרצל]. תרגום: ד"ר איס. על. [איסידור ישראל אלישב, "בעל-מחשבות"]. וורשה, דפוס "הצפירה", תרס"ב-1902.
תרגום יידי ראשון לרומן האוטופי "אלטנוילנד" מאת תיאודור הרצל, אשר ראה אור בגרמנית באותה שנה. ב"אלטנוילנד" [ארץ ישנה-חדשה], מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר ראה אור מספר שנים לאחר שפורסם ספרו של הרצל "מדינת היהודים" ולאחר ביקורו בארץ ישראל. באותה שנה בה פורסם, תורגם "אלטנוילנד" גם ליידיש ולעברית. תרגום הספר ליידיש נעשה בידי הפובליציסט, העורך ומבקר הספרות איסידור (ישראל) אלישב, לבקשתו האישית של הרצל.
488 עמ', 21.5 ס"מ. כרוך בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים; ללא עטיפה). מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. כמה מהדפים עם קרעים ונקבי תילוע (ברובם קלים, בשוליים), חלקם משוקמים שיקום מקצועי. כמה רישומים בכתב-יד בשני הדפים הראשונים, מרביתם דהויים.
ارض قديمة جديدة (الطنويلاند), מאת בנימין זאב הרצל (מתורגם לערבית בידי מאיר חדד). תל-אביב, הוצאת "המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות", 1968. ערבית.
מהדורה ערבית של הרומן האוטופי-ציוני "אלטנוילנד", שראתה אור ביוזמת מדינת ישראל זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים.
בגוף הרומן משובצות עשרות תמונות ואיורים של הישגי המפעל הציוני – המוביל הארצי, הספרייה הלאומית, כנסת ישראל, נמל חיפה, ועוד. כריכה מקורית עם שם הספר בכיתוב קליגרפי ערבי, מודפס בכחול ולבן, וסביבו ארבע תמונות של ירושלים המאוחדת (העיר החדשה, מזרח העיר, כנסת ישראל ופסל המנורה).
ככל הידוע לנו מהדורה זו הנה הופעתו הראשונה של הרומן בשפה הערבית.
24 ס"מ. 211 עמ'. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. דפים ספורים רופפים מעט. כריכה בלויה ומשופשפת מעט, עם קרעים לאורך השדרה.
תרגום מוסמך לאנגלית של צוואת הברון מוריס הירש (1831-1896), מגדולי בעלי ההון היהודים במאה ה-19 ומייסדו של ארגון הצדקה יק"א. לונדון (נחתמה במקור בווינה), 7 באוגוסט 1896. אנגלית.
דיו על קלף; חותם שעווה.
עותק רשמי, מתורגם לשפה האנגלית, של צוואת הברון מוריס הירש; הצוואה המקורית נכתבה בידי הירש בגרמנית, נחתמה בווינה ב-14 בנובמבר 1894, ואושרה בפריז ב-27 בדצמבר באותה שנה. העותק שלפנינו תוקף בידי הנוטריון William Eustace Venn מלונדון, ואושר לשימוש בבריטניה בידי בית המשפט האנגלי (במסמך מיוחד הכרוך עם הצוואה).
כפי הנראה, לפנינו העותק הרשמי ששימש את חברת יק"א – מפעל הצדקה הגדול ביותר של הברון הירש (ובשעתו מפעל הצדקה הגדול בעולם) – אשר הוכן בידי משרד עורכי הדין של הארגון "Tatham & Lousada" (בגבו של העותק חותמות וחתימות רבות של מנהלי חברות וארגונים שונים בבריטניה).
העותק כתוב על גבי שלושה גיליונות קלף גדולים, הכרוכים ברצועת קלף יחד עם האישור המשפטי (אף הוא על גבי דף קלף, קטן יותר), ולשוליו קשור חותם השעווה הרשמי של בית המלוכה הבריטי.
על פי הצוואה, מוריש הירש את הונו העצום לאשתו קלרה הירש לבית בישופסהיים, ובמידה שאשתו לא תרצה בירושה, יועבר ההון לרשות יק"א (Jewish Colonisation Association). מיליון פרנק מותיר הירש לבתו המאומצת לוסיינה, ומיליון נוסף למוסדות צדקה בווינה – שלפחות מחציתם יהודיים. מניותיו של הברון הירש ביק"א יחולקו שווה בשווה בין ארגונים יהודיים באנגליה, בגרמניה ובבלגיה: רבע מהן ל-Anglo-Jewish Association בלונדון, רבע לקהילה היהודית בפרנקפורט, רבע למועצת מנהל בתי הכנסת בבריסל, ורבע לקהילה היהודית בברלין.
על הוצאתה לפועל של הצוואה הופקדו ארבעה ממקורביו של הברון: עורך הדין הפריזאי Jules Dietz, הבנקאי Theodor Adler מדרזדן, ידידו הוותיק Raphael Ritter von Bauer, הקונסול הכללי האוסטרי בבריסל, וידידו Ernest Cassel מלונדון.
הברון מוריס הירש (Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth, 1831-1896), איל הון יהודי-גרמני שחי ופעל בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית. עשיר מופלג ופילנתרופ שפעל רבות למען רווחתם של יהודים, ולרווחת יהודי רוסיה בפרט. בין שאר מפעלותיו, העמיד הברון הירש סכום עצום לרשות רשת החינוך כל ישראל חברים – כי"ח (אליאנס), ולהקמת בתי ספר בגליציה ובבוקובינה בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית; כן ייסד הירש את חברת יק"א (יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע; "החברה היהודית להתיישבות"). החברה מימנה הגירה רחבת היקף של יהודים לאמריקה, ובראש ובראשונה למושבות בארגנטינה. מאמציו של הירש סיפקו נתיב מילוט משמעותי ליהודים רבים אשר סבלו מדיכוי ורדיפות באירופה וברוסיה. נפטר ב- Ógyálla (סלובקיה, כיום הורבנובו), והותיר אחריו שנאמד בכ-11 מיליון לירות סטרלינג, הון עצום בזמנו.
לעיקרי הצוואה, ראו: Baron de Hirsch's Will, בתוך: The American Hebrew, גיליון LIX, מס' 4, ניו יורק, 29 במאי 1896, עמ' 101.
צוואה: [3] גיליונות, 51X71 ס"מ בקירוב. אישור נוטריוני: 34X24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים. כתמים קלים. אחדות מחותמות הדיו מטושטשות.
אלבום תצלומים ממושבות הברון הירש בארגנטינה. שלהי המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20.
תצלומים ממושבות יק"א (יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע) בארגנטינה, מיסודו של הברון מוריס הירש, בהן מוזסוויל, שבפרובינציית סנטה פה, בערבת הפָּמְפַּס, והעיר בסווילבסו בפרובינציית אנטרה ריוס.
באלבום תצלומים משפחתיים של המתיישבים – אשר נודעו כ"גאוצ'וס יהודים" (gauchos judíos), תצלומים של המתיישבים בעמל יומם ושל בתיהם במושבות, מראות כלליים של המושבות ושל ערבת הפמפס, שני תצלומים של עסקני ציבור מלווים את הפעיל הציוני יעקב זאב לצקי ברתולדי עם עלייתו על אונייה לאירופה (לאחר שהות של מספר חודשים בארגנטינה), טקס לעילוי נשמתו של הברון הירש (נפטר ב-1896) בקולוניה באנטרה ריוס (חתום בלוח בידי הצלם "A. Bezchinsky" מבואנוס איירס), בניין האדמיניסטרציה של יק"א במוזסוויל, ועוד.
28 תצלומים. תצלומים: 8X5.5-16X11 ס"מ בקירוב. אלבום: 23X17 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי טוב. מעט כתמים. בלאי ופגמים קלים בתצלומים. בלאי וכתמים באלבום.
1. ספר כוס ישועות ("שער השני" לספר כוס ישועה ונחמה), מאת ר' נתן פרידלאנד. כנראה נדפס בקרוטושין או בברסלאו (בשער מצויין "אמשטרדם"), 1859.
2. דרישת ציון לחברת ארץ נושבת, מאת ר' צבי הירש קאלישער. טהארן (Toruń, פולין), [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה.
3. שבחי ארץ החיים, דרוש נכבד בשבח ארץ הקדושה, מאת ר' פסח הכהן. וילנה, תרל"ז 1876.
4. מעשה המנורה, היא המנורה עם נרותיה אשר העלו בית מאיר פאן ראטהשילד, מאת ישעיה ראובן קלינגער. ורשה, 1881.
5. דגל מנשה... מאמרים בכלל ישוב ארץ ישראל, מאת ר' מנשה ב"ר יחזקאל יונה גראסבערג. ברלין, תרנ"ב [1892].
6. הנצי"ב ויחוסו ל"חבת ציון" (פרק מתולדות חייו ופעולותיו), מאת יצחק ריבקינד. הוצאת צעירי-מרחי, לודז', תרע"ט [1929].
מצורף: לב העיברי, פירוש על צוואת ר' משה סופר, מאת ר' עקיבא יוסף שלזינגר. למברג, 1873.
גודל ומצב משתנים. כמה מהחוברות במצב בינוני, עם פגמים.
מלון עברי: מתרגם אשכנזית המדברת בין היהודים ורוסים, מאת אליעזר בן יהודה, עם הגהת התרגום הרוססי(!) מאת יהושע שטיינבערג. וילנה, הוצאת רזניקובסקי וארלינסקי, דפוס י. פיראזשניקאוו, תרס"ג, 1903.
מלון עברי-יידי-רוסי מאת אליעזר בן יהודה, בעריכת יהושע שטיינברג, במהדורה קטנת ממדים. מלון זה נתחבר בעצם ימי העבודה על מהדורת הקונטרסים של מילון בן יהודה, שנודעה בשם "מהדורא קמא". על פי המסופר בהקדמת המחבר, פנה המו"ל אל אליעזר בן יהודה בבקשה שיתקין מילון עברי קטן על בסיס חיבורו הגדול שעליו עמל באותם ימים, "מלון לשון העברית בזמן הזה", בו מובאות "כל המלים מהתנ"ך ורוב המלים מהספרות התלמודית והספרות החדשה שנהגו סופרינו להשתמש בהן והמלים מלשונות הזרות המקובלות בכל הלשונות, וגם המלים שחדשתי אני בעצמי וסופרים אחרים בזמן האחרון...". בן יהודה נענה לבקשה, ופרסם את המילון שלפנינו במקביל לקונטרסים שיהוו את הבסיס למילונו הגדול והמהפכני.
הקדשה בדף הביטנה: "למזכרת אהבתנו אשר לא תופר לעולם שלוחה לך ספרי זה, אוהבך לנצח. שאדאוואלאיטשיסקא י"ב אדר תרס"ו". [חתימה לא מזוהה].
15 ס"מ. VII, 1680 עמ'. מצב בינוני-גרוע. בלאי וכתמים. קרעים קלים. נקבי תילוע בשדרה ובשולי הדפים הפנימיים, עם פגיעה קלה בטקסט. קונטרסים מנותקים. כריכה מקורית, מעוטרת באיורי פרחים ובהטבעה מוזהבת. בלאי ופגמים בכריכה. שדרה קרועה וחסרה בחלקה.