ספר מנהגים, מאת רבי שמעון הלוי גינצבורג. ונציה, דפוס זואן דגארה, שנ"ג [1593]. יידיש בשילוב עברית. מהדורה שנייה של הספר, והמהדורה המאוירת הראשונה – בה נדפסו עשרות איורים בחיתוכי עץ נאים, המלווים את הטקסט. עותק נאה.
במרכז דף השער מופיע איור של דמות בעלת כנפיים האוחזת מגן ובתוכו כד. בצדדים מופיע הכיתוב: "שמעון לוי גונצבורג", שמו של מחבר הספר.
ספר מנהגים ביידיש נדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"נ (1589). המהדורה הראשונה נדפסה ללא איורים, ובשנת שנ"ג, נדפסה המהדורה שלפנינו, בה נוספו 32 איורים בחיתוכי עץ נאים לאורך הספר. איורים אלו מקוריים למהדורה זו, והוכנו במיוחד עבורה (26 איורים שונים – ששה מהם מופיעים פעמיים).
האיורים שלפנינו התקבלו והפכו לחלק אינטגרלי מצורתו של ספר המנהגים במהדורות הבאות. הם הפכו למפורסמים ומוכרים, ונעשה בהם שימוש רב לאורך המאות ה-17 וה-18 גם בספרים אחרים, כמו הגדות של פסח, סדר ברכת המזון, וספרים שונים נוספים שנדפסו ביידיש.
האיורים הייחודיים שופכים אור על אורחות חייהם ומנהגיהם של יהודי התקופה, ומשמשים מקור חשוב לחוקרי התקופה; בין המנהגים המתוארים באיורים: אישה מדליקה נרות ב"שבת לאמפ", קידוש הלבנה, בדיקת חמץ, אפיית המצות לפסח, תספורת בל"ג בעומר, מעמד הר סיני וקבלת התורה, אמירת הקינות בתשעה באב, תקיעת השופר בחודש אלול ובראש השנה, דרשת הרב בשבת הגדול ובשבת תשובה, מנהג הכפרות בערב יום כיפור, חלוקת דברי מתיקה לילדים בשמחת תורה, הדלקת נרות חנוכה, חופה, ברית מילה, לוייה, ועוד.
חוקרים התלבטו אם האיורים הוכנו על ידי אמן יהודי או גוי. יש לציין כי באיור של הדלקת נרות חנוכה מופיעה חנוכייה בת שבעה קנים (כמו זו ששימשה בבית המקדש), ולא שמונה או תשעה קנים, הנצרכים להדלקת הנרות בחנוכה. טעות שלכאורה לא הייתה נעשית בידי אמן יהודי (ראו: Wolfthal, עמ' 95-96; הפנייה מלאה להלן).
בנוסף לאיורים המקוריים הנ"ל, מופיעים בספר גם 12 איורים קטנים של עבודות השדה והמזלות לפי חודשי השנה. איורים אלו הופיעו כבר בהגדה של פסח שראתה אור במנטובה בשנת שכ"ח.
רובו של הספר נדפס ביידיש, בגופן אשכנזי, שלימים נקרא "אותיות צו"ר" [צאינה וראינה] על שם השימוש הרב שנעשה בו בהדפסות חוזרות ונשנות של ספר זה.
הספר נדפס עבור יהודים דוברי יידיש באירופה (בדף השער: "אין אשכנז... אך וועלש לנד, פולן, פיהם, מערהרן" [=באשכנז... גם איטליה, פולין, בוהמיה, מורביה]), בעיקר להמון העם שלא הבין היטב את לשון הקודש, ושימש כמדריך עממי למנהגי מעגל השנה ומעגל החיים, בבית הכנסת ובבית. הספר נחל הצלחה מרובה והיה מאוד פופולרי: הוא נדפס בכ-50 מהדורות במשך כ-200 שנה (אף המהדורה שלפנינו יצאה לאור שלוש שנים בלבד לאחר המהדורה הראשונה).
בנוסף לאיורים שהתחדשו במהדורה שלפנינו, הוסיף בה המחבר גם תוכן חדש שלא הופיע במהדורה הראשונה. בדף השער נדפס: "מנהגים – ויל הויפשר דען דיא ערשטן זיין גיוועזן" [=מנהגים – יפים בהרבה מהראשונים].
בסוף דף פ נדפסו דברי סיום מאת המחבר: "...דז ביט דער שרייבר שמעון לוי גונצבורג" [=כך מבקש הכותב שמעון לוי גינצבורג].

ה, ח-פ, [10] דף. חסרים דפים ו-ז (בדפים אלו לא נדפסו איורים). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט ובאחד האיורים, משוקמים במילוי נייר ובהדבקה. נקבי עש בדפים האחרונים. חיתוך דפים עם פגיעות בחלקם התחתון של חלק מדפי הלוח. סימונים ורישומים בגוף הטקסט במספר מקומות (בשולי מספר דפים רישומים עם מראי מקומות בלטינית לפסוקים המופיעים בספר). חתימה קצוצה בשולי דף ח/2: "בריינה בת שמו---". כריכת עור חדשה.

[8] דף בסוף הספר, עם "לוח אויף זיבנציג יארן" (לוח לשבעים שנה) – לוח ראשי חודשים ומועדים, מולדות ותקופות, לשנים שנ"ד-תכ"ד (1593-1664).
בעותק שלפנינו מופיעים בסוף הספר [2] דפים נוספים, ובהם שיר לכלה ("איין כלה ליד"), מאת רבי יעקב אולמא. מספור הקונטרסים בדפים אלו (כג) מתאים למספור של ספר המנהגים (המסתיים בקונטרס כב). כפי הנראה הופץ השיר גם בנפרד (בספריית הבודליאנה מופיע השיר כיחידה נפרדת, ובספריית הסמינר בניו יורק השיר כרוך בסוף ספר המנהגים).

לפנינו מהדורה נדירה במיוחד, ממנה ידועים עותקים בודדים בעולם. העותקים הידועים לנו: שני עותקים באוסף רבי דוד אופנהיים בספריית הבודליאנה באוקספורד, אחד מהם שלם; עותק אחד בספריית הסמינר בניו יורק (JTS) – בו חסרים 8 דפים הראשונים (הוצג בתערוכה, ראו: Precious Possessions: Treasures from the Library of the Jewish Theological Seminary, New York, 2001, p. 63, no. 44); עותק אחד בספרייה המלכותית של דנמרק בקופנהגן – בו חסרים 20 דפים לאורך הספר; עותק אחד באוסף משפחת גרוס בתל אביב – בו חסרים 22 דפים לאורך הספר (כולל 9 דפים הראשונים).
לא קיים באוסף הספרייה הלאומית.

ספרות:
1. ח' שמרוק, דפוסי יידיש באיטליה, איטליה, ג, א-ב, תשמ"ב, עמ' קנג-קנו, מס' 19, 20.
2. ח' שמרוק, האיורים מן המנהגים ביידיש, ויניציאה שנ"ג, בהדפסות חוזרות בדפוסי פראג במאה ה-17; בתוך: Studies in Bibliography and Booklore , טו, 1984, עמ' 31-52.
3. di aUniversit'Chava Turniansky, Erika Timm, Claudia Rosenzweig (eds.), Yiddish in Italia, Milan: Associazione italiana Amici dell Gerusalemme, 2003, p. 83 no. 41.
4. Diane Wolfthal, Picturing Yiddish: Gender, Identity, and Memory in the Illustrated Yiddish Books of Renaissance Italy. Leiden-Boston: Brill, 2004, pp. 85-154.
5. יצחק יודלוב, דגלי מדפיסים, ירושלים, תשס"ב, 2001. עמ' 36-40.