לוח אלף-בית מודפס, עם סדר השכמת הבוקר, סדר ברכת המזון מקוצר וברכות נוספות, פרשת שמע ישראל וטקסטים נוספים מן התפילה. ליוורנו, דפוס Moise ed Israel Palagi e Salomone Belforte, [תר"ו] 1846. עברית, איטלקית ומעט לאדינו.
לוח המיועד ללימוד קריאת עברית ואיטלקית לילדים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית העברי בתנועות שונות, וכן אותיות האלף-בית הלטיני והספרות. בצדו הימני של הדף מופיעים סדר השכמת הבוקר, פרשת שמע וברכות הנהנין, ובצדו השמאלי מופיעות ברכות נוספות, וסדר ברכת המזון מקוצר. בנוסף, מופיעים פסוקי "תורה צוה לנו משה".
בצמוד למרכז הלוח, בשתי עמודות נפרדות, מופיעות בגופן קטן יותר אותיות האלף-בית הלטיני בתנועות שונות, וטקסטים בסיסיים ללימוד הקריאה באיטלקית. כמו כן מופיעים מספרים (בספרות רגילות ובספרות רומיות), לוח הכפל, ושמות ימי השבוע, החודשים והעונות, באיטלקית.
הכותרות הקצרות המופיעות לפני הברכות וקטעי התפילה נדפסו בלאדינו.
במרכז הדף מופיע איור של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ודמות מלאך המרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצדם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.

לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת). בלוחות שנדפסו החל מאמצע המאה ה-19, כדוגמת הלוח שלפנינו, נוספו לצד הטקסט העברי, שכמעט ולא נשתנה לאורך השנים, אותיות האלף-בית הלטיני, ספרות ומספרים, צירופי הברות ומילים, וטקסטים קצרים לראשית לימוד הקריאה, באיטלקית.

44X57 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרע עם פגיעה בטקסט (ללא חסרון), משוקם במילוי נייר. קרעים זעירים בסימני הקיפול, משוקמים במילוי נייר. חותמת מטושטשת.

לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: י' יודלוב, לוחות אלף-בית איטלקיים, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932 (הלוח שלפנינו הוא מס' 10 ברשימתו של יודלוב).

תיק לספר תורה, עם זוג "רימונים" תואמים. [רנגון, בורמה (כיום ינגון, מיאנמר)], כתובת הקדשה משנת תרפ"ד [1924].
עץ מחופה כסף רקוע, מוטבע וחקוק; כסף יצוק, חרוט וחקוק (לא חתום); מסמרות כסף וברגים מפליז. בד קטיפה. ללא ספר תורה.
דוגמה יפה, נדירה ומפוארת לתיק מקהילות העיראקים שבבורמה, המשמר את צורת התיקים לתורה מעיראק ומהמזרח הקרוב, אך מעוטר בטכניקות ובדגמים האופייניים למזרח הרחוק (סין, בורמה והודו). תיק גדול, מחופה יריעת כסף הרקועה ומעוטרת בדגמים צמחיים ייחודיים ועשירים (פרחים גדולים – כנראה ורדים – בדגם חוזר). בשולי התיק העליונים עטרה בדגם חוזר. בראש התיק כיפה גדולה, מעוטרת בדגמים צמחיים תואמים; לראשה עיטור דמוי-אגס הנושא תריסר שרשראות ופעמונים. זוג "רימונים" נשלפים ממוקמים בשני צדי הכיפה. גוף ה"רימונים" דמוי אגס ומעוטר בדגמים צמחיים תואמים; בראשם דיסקית עליה תלויות שש שרשראות עם פעמונים. תחתית התיק מחופה אף היא בכסף. אבזמי כסף לסגירת התיק. חלקו הפנימי של התיק מחופה בד קטיפה בצבע ארגמן.

כתובת הקדשה חקוקה בשתי רצועות-טקסט, בראש התיק ובתחתיתו: "תיק הזה וס"ת שבו של ה"מ אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע נלב"ע יום ב' כ"ד לחודש ניסן שנת התרפ"ד תנצב"ה" / "על מנת בעלי הס"ת ותיקו בכל עת שירצו יוציאוהו ויקחוהו ואפילו למקום אחר ישלחוהו הרשות בידם וביד באי כחם". כתובות נוספות חקוקות בחלקו הפנימי של התיק: בלוח הימני פסוקי תורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "תורה צוה לנו משה...", "אלה החוקים והמשפטים והתורות...") ובלוח השמאלי כתובת הקדשה נוספת: "תיק הזה וספר תורה שבו קודש לעלוי ולמנוחת נר"ן המרוחם אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע נלב"ע יום ב' כ"ד לחודש ניסן שנת התרפ"ד תנצב"ה". כתובת הקדשה נוספת חקוקה על רגל אחד ה"רימונים": "המ' אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע".

במרכז לאמנות יהודית (CJA) מתועדת פרוכת הנושאת כתובת הקדשה זהה, לעילוי נשמת אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד, עם תאריך זהה, מרנגון, בורמה (מאוסף המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת), ראו: CJA, פריט 9611. לתיק דומה שנעשה ברנגון, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט B94.0541.
קהילת יהודי בורמה היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות במזרח הרחוק. הקהילה הוקמה במאה ה-19 עם הגיעם של יהודים מבגדאד, כלכותה, קוצ'ין ופרס.

גובה התיק: 88.5 ס"מ, קוטר הבסיס: 27.5 ס"מ; גובה ה"רימונים": 18 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפוף קל באחד ה"רימונים". רגלי ה"רימונים" קטומות באלכסון לצורך התאמתן לכיפת התיק.

טס לספר תורה. איטליה, [שלהי המאה ה-18].
פח-כסף גזור, רקוע וחקוק (אינו חתום); פח-ברזל.
טס שמתארו ככתר, מעוטר בעלי אקנתוס ובקונכיות – עיטורים האופייניים לאמנות הרוקוקו. בבסיסו מופיעה הכתובת "ספר ראשון". בצדו האחורי שתי טבעות, אליהן מחוברת שרשרת לתלייה. חלקו האחורי של הטס מחוזק ביריעת פח-ברזל הקבועה בברגים עם אומים.
טסים שצורתם ככתר מיוחדים ליהדות איטליה והבלקן, וכינוים היה "חצי כתר", להבדיל מן העטרה השלמה המונחת בראש ספר התורה.
באוסף משפחת מולדובן נמצא טס דומה, מאנקונה, המתוארך לשנת 1792 (ראו: חיים יהודיים בראי אמנות יהודית: מבחר מאוסף משפחת מולדובן, תל אביב, 1999, פריט 48). לפריטים דומים, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 37212 (אוסף משפחת גרוס). אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, פריט B50.06.2642.

גובה: 15.5 ס"מ (עם השרשרת: 45 ס"מ), רוחב: 26 ס"מ. מצב טוב. כיפופים וסדקים קלים. כתובת בכתב-יד מאחור: No 118.

מנורת חנוכה, מעשה ידי הצורף אנתוני רידל (Antoni Riedel, פעל בשנים 1878-1910). ורשה, 1892.
כסף רקוע, מוטבע ויצוק.
חתומה: · חותמת הצורף, "A. Riedel"; · חותמת הסדנה (סמליל); · חותמות העיר ורשה; · חותמת איכות "84"; · חותמת בוחן הכסף והשנה, "OC 1892" = [Osip Sosnkowski[; · מספר חותמות פולניות מאוחרות.
הדופן האחורית מוקפת מסגרת של רוקיות, פרחים ועלים, הנמשכת גם לרוחבה; בראשה כתר ועליו רובץ צבי, עם אריות הרלדיים חורצי-לשון התומכים בכתר משני צדדיו. במרכז הדופן האחורית מנורה בעלת שבעה קנים, ומשני צדדיה עמודים מסוגננים.
בחזית המנורה מדף המעוצב כגזוזטרה, עליו ניצבים עצי תמר ושורת עמודים מחוטי כסף סליליים הנושאים צמד תרנגולים, ציפור, צבי ונשר הניצב על גולת כסף; צמד אריות נוסף תומך בעצי התמר. בחזית הגזוזטרה – המוקפת סורג של עמודים ושרשרות פרחים – ניצבים שמונה נשרים הנושאים כל אחד בזיך בין כנפיו. המנורה כולה ניצבת על ארבע רגליים בדגם עלים ובבסיסן גולות כסף. לימין הדופן האחורית קבוע השמש (נשלף), ולשמאלה – כד שמן (נשלף אף הוא), על מוטות עשויים חוט כסף סלילי.
למנורות נוספות שיצר רידל, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 1861; המוזיאון היהודי, ניו יורק, פריטים JM 1-72, JM 120-65. ראו גם פריט קודם.

גובה: 34.5 ס"מ. רוחב: 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים קלים. שברים קלים.

מקור:
1. אוסף פרטי, הולנד.
2. הושאלה למוזיאון היהודי באמשטרדם בשנים 1967-2017 (מס' קטלוגי MB00355).

מנורת חנוכה, תוצרת "שארית הפליטה" בגרמניה לאחר השואה. מחנה העקורים מרקטרדוויץ (Marktredwitz), אזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, תש"ח [1947-1948].
קרמיקה צבועה בגוון ירקרק, מזוגגת.
במרכז המנורה גזע עץ כרות, שחציו מוטל על הקרקע. השמש ממוקם על הגדם, בקצה ענף צעיר המצוי בראשית צמיחתו – סמל לצמיחה המחודשת של העם היהודי. שורת הבזיכים ממוקמת בחזית, ובסמוך לה הכתובת: "הועד המרכזי במינכן – התש"ח". בתחתית המנורה חותמת (מטושטשת מעט): "תוצרת שארית הפליטה בגלות גרמניה – EMPLOYMENT BOARD".

לפי ארכיון הג'וינט (JDC Archives), המנורה שלפנינו הינה אחת מ-351 מנורות חנוכה שנוצרו בסדנת המלאכה לקרמיקה במחנה עקורים במרקטרדוויץ שבצפון-מזרח בוואריה, בין יוני 1947 לפברואר 1948. הסדנה הוקמה על ידי "מועצת תעסוקה" (Employment Board) – גוף שהוקם באביב 1947 על ידי הג'וינט, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והוועדה המרכזית של יהודי בוואריה (ZK) על מנת ליצור מקומות עבודה עבור העקורים, לצייד אותם במיומנויות עבודה במקצועות מעשיים כגון מלאכת יד, ולספק להם מוצרים שימושיים לחיי היומיום וחפצי יודאיקה לשמירה על מצוות הדת.

בדו"ח מחודש נובמבר 1947, המתעד את פעילות הג'וינט באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, מסופר על סדנת המלאכה לקרמיקה במחנה העקורים במרקטרדוויץ ועל יצור המנורות בידי העובדים שורדי השואה: "סדנת המלאכה לקרמיקה היא אחד ממיזמי הייצור הטובים ביותר שלנו... הזמנה של מנורות חנוכה שהתקבלה מהמחלקה הדתית הושלמה, ומוצר איכותי ביותר הופק, נמסר וכעת מופץ". הדו"ח ממשיך ומספר: "לעובדים בסדנה זו אין ניסיון קודם במלאכת הקרמיקה, עם זאת, הם עשו התקדמות יוצאת דופן בלימוד המקצוע. העבודה מלוכלכת וקשה ויש להעריך את העובדים על המאמץ" (ראו: ארכיון הג'וינט, Artifact_00580).
תערוכה: מינכן, המוזיאון היהודי, 2011-2012: Jews 45/90 From here and there - Survivors from East Europe. מתועדת בקטלוג התערוכה, Juden 45/90 Von da und dort - Überlebende aus Osteuropa, ברלין, 2011, פריט מס' 5.5.

גובה: 11 ס"מ, רוחב: 25.5 ס"מ, עומק: 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.