ספר מרחשת, שו"ת וחידושים מאת הגאון רבי חנוך העניך אייגעש מרבני ווילנא, חלק ראשון, על ענייני אורח חיים ויורה דעה, עם קונטרסים "בענין הזמה" ו"בענין יאוש". בילגורייא, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"א [1931]. מהדורה ראשונה.
העותק של מרן הגאון בעל ה"חזון איש" עם הגהות בכתב-ידו. בדפי הספר תשע הגהות למדניות, כולן או חלקן בכתב-ידו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ (יתכן שחלק מההגהות נכתבו על ידי אחד מבאי ביתו, או שנכתבו על-ידו בתנוחה המקשה על הכתיבה, כגון בעת שכיבה על המיטה. בכל מקרה, תוכן ונוסח ההגהות אופייניים לדרכי לימודו של מרן ה"חזון איש").

הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
בתקופה בה התגורר ה"חזון איש" בעיר ווילנא, עמד בידידות עמוקה ובקשר רב עם רבני העיר, רבי חיים גרודז'נסקי ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת", שהיו עוסקים עמו בדברי תורה בסוגיות שונות העולות על הפרק, והעריכוהו מאוד. בספר "פאר הדור" לתולדות מרן החזון איש (חלק א, עמ' שמ) מתוארת הפרידה ממרן החזון איש בעת שיצא לדרך לארץ ישראל, במוצאי שבת קודש ז' בתמוז תרצ"ג, כאשר בראש קהל המלווים ברציף הרכבת הווילנאי, עמדו חכמי ווילנא רבי חיים עוזר ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת".

[3], ג-קכד, [1] דף + [2] דף מעטפת מודפסת (קדמית ואחורית). 34 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית (עם שדרה חדשה), עם פגמים קלים.