"חמשה חומשי תורה בלשון אשכנז" – תורה נביאים וכתובים (תנ"ך) בלשון עברי טייטש (יידיש), "מועתקים ומבוארים" על ידי רבי יקותיאל בן יצחק בליץ, עם "תועליות הרלב"ג" מאת רבינו לוי בן גרשון (רלב"ג) על התורה ונביאים ראשונים. אמשטרדם, דפוס אורי וייביש הלוי, [תל"ו-תל"ט 1676-1679].
חמשה שערים נפרדים: לתורה, למגילות, לנביאים ראשונים, לנביאים אחרונים ולכתובים, עם שער נוסף מאויר (בפיתוח נחושת) בראש הכרך. הסכמות רבני ועד ארבע ארצות, רבני הספרדים ורבני האשכנזים באמשטרדם. בראש הספר, שני דפים עם "הסכמת אונ' פריווילעגיום" – רשות מיוחדת מ"מלך פולין יר"ה", להדפסה זו, ביידיש ובלטינית (שני הדפים נכרכו בנפרד; הדף הראשון, ביידיש, נכרך לאחר שני דפי השער וההקדמה בעברית, ואילו הדף השני בלטינית נכרך בין דפי ההסכמות).
העותק של רבי שלמה איגר. חתימה בדף השער הראשון (באותיות מרובעות): "הק' שלמה איגר", וחתימה בשער השני (מעט מטושטשת): "הקטון שלמה איגר". מעבר לשער הראשון רישום בכתב-יד: "זה הספר שייך לאשה רבקה גולדה אשת ר' שלמה אייגר" (הרבנית רבקה גולדה, בתו של רבי ישראל הירשזון מוורשא).
בדפי השער חותמות עם האותיות "SE" [=Solomon Eger].
רישומים בדף המגן הקדמי, בהם רישום על פטירה בשנת תקע"ב ורישום לידה בשנת תרנ"ה.

הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של החתם סופר). אביו הגדול העריכו מאוד, וכפי שכתב בשבחו במכתב לרבי יעקב גזונדהייט: "תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א, ירושלים תש"ז, סימן כ"ב). בשנת תקס"א בקירוב בא בקשרי שידוכין עם הרבנית רבקה גולדה, בת למשפחת הירשזון, מעשירי ורשא, ולאחר נישואיהם באותה שנה עבר להתגורר בעיר ורשא. בבית חותנו המשיך רבי שלמה לשקוד על התורה והיה לאחד מגאוני העיר ועשיריה.

בשנת תקצ"א, לאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע; ספר שו"ת רבי שלמה איגר, ב' חלקים, שנדפסו ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים – ביאורים בעקרי ההלכות", ב' חלקים (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).

[7], סג, [1], סד-עה, עז-קלח, קמ-רנו, [1]; יח, [1] דף. כולל דף עם "התנצלות המתקן" ולוח ההפטרות, שאינו מופיע בכל העותקים. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער המאויר ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ובנייר דבק (דף השער המאויר נגזר והודבק על דף אחר לחיזוק בתקופה מוקדמת, שכן חתימת רבי שלמה איגר והרישום על רעייתו מופיעים על דף החיזוק). הספר נחצה לשניים בשדרתו. חותמות. כריכה אחורית בלבד, רופפת, עם חלק מהשדרה (קרועה ומנותקת בחלקה).

בשערים מופיעים תאריכים שונים: תל"ו, תל"ח ותל"ט. ההסכמות מהשנים תל"א-תל"ז. באותה תקופה נדפסו באמשטרדם במקביל שתי מהדורות שונות של תרגום התנ"ך ליידיש, והן נחשבות למהדורות הראשונות של תנ"ך בשפת היידיש.
על פולמוסי המדפיסים וקורותיהם סביב הדפסה זו, ראו: א"מ הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 300-310.