כתובה לנישואי החתן משה בן יהודה (בן-שבת) אמזאלג, עם הכלה אורובידה בת יעקב סיקירה. ליסבון ("ליזבואה"), תמוז תרפ"ד [1924].
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, בכתיבה ספרדית בינונית, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).

בדומה לכתובות אחרות המתועדות מליסבון, עיטוריה מזכירים את עיטורי הכתובות מגיברלטר: בראשה כתר גדול (כתר ממלכת ספרד), מקושט זהב, וסביבו ברכות. טקסט הכתובה מוקף במסגרת מסוגננת, המעוטרת בפרחים ובסרטים: חלקה התחתון דמוי מגילה, ממנה עולים ענפים, שיבולים וזרי פרחים. במרכז הטקסט מודגשת בהגדלה המילה "חי". בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu. Gibraltar; כפי הנראה הכתובה הוכנה בגיברלטר לרגל החתונה שנערכה בליסבון (לכתובות נוספות שיצר בן-עבו, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט B97.0443; "קדם", מכירה 67, 18 בספטמבר 2019, פריט 15).
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" (מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר), שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתקנו הקהלות הקדושות המגורשות מקאסטילייא ה' ינקום נקמתם ויחון ויחוס ויחמול וירחם על שארית פליטתם וישמרם וינצרם...".
בשולי נוסח הכתובה חתימת החתן "המודה ע"כ הנז"ל [על כל הנזכר לעיל], משה ן' שבת אמזאלק", וחתימות העדים.

החתן, פרופ' משה בן-שבת אמזאלג (1892-1978), דמות ציבורית בולטת בפורטוגל, ונשיא הקהילה היהודית במדינה במשך למעלה מיובל שנים. אמזאלג היה כלכלן בעל שם עולמי ועמד בראש האקדמיה למדעים של פורטוגל. שימש כעורך ראשי של כתבי-עת אקדמיים, ופרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בכלכלה ובנושאים שונים ומגוונים – בהם גם היסטוריה, תרבות והגות יהודית, ספרות, מוסיקה ועוד. שימש במגוון תפקידים ממשלתיים בכירים בפורטוגל והיה ממנסחי החוקים הפיננסיים של המדינה. זכה להערכה רבה בכל רחבי העולם, קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מ-12 אוניברסיטאות ושימש כמרצה-אורח בכמה אוניברסיטאות, וכן קיבל אותות הוקרה וכבוד מממשלות אירופאיות רבות. הוא כיהן כנשיא הקהילה היהודית בפורטוגל במשך 52 שנה, עד לפטירתו. בתקופת מלחמת העולם השניה השפיע על שליט פורטוגל להעניק מקלט לפליטים יהודיים מאירופה, ובכך הציל מן השואה עשרות אלפי יהודים.

70X60 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים.