אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יידיש (אחד המכתבים באנגלית).

מכתבים בכתב-יד, חלקם על נייר מכתבים רשמי. הזכרה אצל בעלה האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, ברכות שונות, עצה והדרכה, בקשת תמיכה וסיוע כספי, ועוד.

האוסף כולל מכתבים מאת: • הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון; בצדו השני של הדף מכתב רעייתו הרבנית הצדקת מרת חנה איזאקסון, בת האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט [בן האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט ואחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר]. חיפה, אדר ב תשי"ד [1954]; • מכתב הרבנית רייזל בענגיס, אשת הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד ה"עדה החרדית"; בחלקו התחתון מכתב נוסף מאת הרבנית אסתר דושינסקי, אשת המהרי"ץ דושינסקי גאב"ד ה"עדה החרדית". ירושלים, אייר תש"כ [1960]; • מכתב האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. רמלה, אדר תשי"ב [1952]; • מכתב הרבנית מרת מלכה פעסיל מוטצען, בת ר' יעקב פרידמן מסיגט; • מכתב ר' צבי הירש קויפמאן מסאטמר. ירושלים, שבט תש"כ [1960]; • מכתב רבי משה שאול סיראטה; עם מכתב המלצה מאת המו"צ רבי שלום הלוי אייזען. טבת תשל"ד [1973]; • מכתב ארוך (חמישה עמודים) מאת הרבנית מלכה סאקס, בת הרה"ח ר' יוסף שטיינברג. שבט תשכ"ט [1969]; • מכתב הרבנית מרת ברכה לופאוויטש, אשת האדמו"ר מטשרנוביץ-בוקרשט רבי משה יצחק לופאוויטש; • ועוד.

מצורף: הזמנה מטעם "מוסדות חינוך הבנות שע"י ה'עדה החרדית'", לטקס קבלת פנים לרגל ביקור הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים בירושלים, י"ג סיון [ללא ציון שנה].

כ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

הרבנית הצדקנית אלטע פייגא טייטלבוים (תרע"ב-תשס"א), מחברתו בקודש בזיוו"ש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ועזר כנגדו במשך מ"ב שנה. בת האדמו"ר מצ'נסטוחוב רבי אביגדור שפירא, מגזע המגיד מקוז'ניץ, בעל ה"מאור ושמש", ובעל ה"דברי חיים" מצאנז. ביום י"ג אלול תרצ"ז נישאה לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר (שהתאלמן כשנה וחצי קודם לכן מאשתו הראשונה). ניצלה בשואה יחד עם בעלה האדמו"ר ב"רכבת קסטנר". לאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. השתתפה בהקמת מוסדות החסידות, וסייעה בביסוסם ובגיוס כספים למענם. ניהלה קרנות צדקה וחסד. עסקה כל הימים במצות ביקור-חולים והכנסת כלה. אישה משכלת ויראת ה', נודעה בצדקתה המופלגת ותבונתה הרבה. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, הוקם בית המדרש וקהילת "בני יואל" בביתה שב"קרית יואל – מונרו". הרבנית עברה לברוקלין וכיהנה כאדמו"ר בפני עצמה, קיבלה קהל וקראה "קוויטלעך". נפטרה למעלה מעשרים שנה לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, ונטמנה לצדו ב"בית החיים" בקרית יואל. כמה מוסדות תורה וחסד בארה"ב ובישראל קרויים על שמה.