ארבעה כרכים וגיליון-דפוס מספריית האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם ראב"ד ודומ"ץ בעיר סאטמר, עם חותמותיו, חתימותיו והגהה ארוכה בכתב-יד קדשו:

1-2. ספר מעיני החכמה, על מסכת בבא מציעא, חלק א – מהדורה קמא, וחלק ב – מהדורה בתרא, מאת הגאון רבי אריה ליב (מהרא"ל) צינץ. ווארשא, שלום שכנא מונק, תרנ"ה 1895. שני חלקים בשני כרכים. חתימות בעלות בשערי שני החלקים: "לה' הארץ ומלואה הק' חיים הלברשטאם"; "הק' חיים הלברשטאם מראצפערטא יע"א וכעת בעי"ת..." (קצוצה בחלקה); חותמת בשער החלק הראשון: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".

חלק א: [2], קלה דף. חלק ב: [2], ב-עא דף. חסרים 8 דף אחרונים. בראש חלק שני מופיע השער של החלק הראשון (השער נכרך במקור בחלק זה, שכן חתימת האדמו"ר מתנוססת בראש כל אחד מהשערים). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

3. ספר מנחת כהן, על דיני זמן בין השמשות, מאת רבי אברהם פימנטל. למברג (לבוב), אורי זאב סאלאט, תרנ"ב 1892. חותמותיו בשער ובדפים נוספים, מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "חיים האלבערשטאם ראצפערטא"; וחותמתו בשער מתקופת מגוריו בעיר סאטמר: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".

בדפי המגן חתימות שני בניו: "הק' מרדכי דוב האלברשטאם" [ר' מאט'לע הלברשטאם, חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר. כיהן כרב בטיסא-לאק, ובהמשך פתח בית מדרש לעצמו בעיר מישקולץ. נספה בשואה]; "הק' יעקב יצחק הלברשטאם" [בנו השלישי והצעיר של רבי חיים, נשא בשנת תש"ג את בת הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק אב"ד טיסא-דאדא. נספה בשואה].

בדף המגן הקדמי רישום קוויטעל שרשם אחד מחסידיו להזכרה לרפואה שלמה. בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "משה הכהן גראסס – גענף יצ"ו" [הרה"ח ר' משה גרוס, מחשובי חסידי בעלז, תרע"ו-תש"מ]. רישום בראש השער: "זה הספר קניתי מר' אברהם שמואל שרייבער נ"י, פה קמנץ יצ"ו".

[1], ב-פח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. הדבקות נייר. כריכת עור חדשה.

4. ספר חנוכת התורה, לקט מחידושי "רבן של כל בני הגולה" הגאון רבי העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [1900-1910 בקירוב - מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תר"ס]. בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "לה' הארץ ומלואה, הק' חיים האלבערשטאם מראצפערטא יע"א – זה הספר הקדוש קניתי מאת האברך ר' אפרים פישל הכהן מילדי ראצפערט"; חותמות רבות בשער ובדפי הספר, של "חברה ש"ס וקנין ספרים דביהמ"ד של כ"ק ה"הצ מרן מהרש"א ה"ש שליט"א ראצפערטא יע"א".

[1], 5-16 עמ'; 91, 90-114 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.

5. דף מתוך מסכת גיטין, פסקי הרא"ש [מהדורה בפורמט קטן, כנראה מאחת ממהדורות למברג שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, עמ' צט/1]. בשולי הדף הגהה ארוכה בכתב-יד, חתומה: "הק' חיים האלבערשטאם".

[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב.

האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.