מכתב ארוך (2 עמודים) מאת רבי הילל ליכטנשטיין אב"ד קראסנא, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו-יורק, "עש"ק לס' בהעלותך" [ח' סיון] תשי"ז [1957].

נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי – "הילל ליכטענשטיין הרב מקראסנא", עם חתימת-ידו בשולי העמוד השני: "הק' הילל ליכטענשטיין הרב מקראסנא".

מכתב חריף נגד הציונות ומדינת ישראל, שנשלח אל נשיא מרכז התאחדות הרבנים בארצות הברית – "נשיא ישראל כ"ק הגה"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א".

הרב מקראסנא פותח את מכתבו באזהרת צדיקי וגדולי הדור בדורות הקודמים להתרחק מהציונים, ובאיסור החמור שאסרו שלא לחבור גם אל הציונות הדתית-לאומית, "ובעו"הר כאשר אמרו כן נהייתה, שקמו אנשים זדים בני בליעל אשר פקרו וכפרו בהשית"ב בתורתו ובמצותיו יתברך, והקימו להם ממשל זדון בארץ ישראל – תחת שם מדינת ישראל – ותחת מסוה הצלת נפשות ותחבילות וסיבות שונות הסיתו והדיחו ונפלו ברשתם רבבות מאחינו בני ישראל תמימי לב וישרי דרך... ואצל הרבה חרדים... נעשה הדבר כהיתר להתחבר עמם באופנים שונים ולחוג את יום חגם אשר בדו להם רבניהם ורופאי אליליהם יום העצמאות בקריאת הלל ומנהגי' בשינוי סדר התפילות... ולא עת לחשות ולישב בחבוק ידים – לראות באבדן מולדתינו והחרשנו...".

בהמשך מכתבו רבי הילל מציע ללמד במוסדות החינוך החרדיים על רעת הציונות, ועל אמצעים בהם יש לנקוט "לטובת הצלת דורינו מרעל הכפירה" הציוני: א. לקבוע פעמים בשבוע שיעור בכל מוסדות החינוך בו יסבירו את סכנות הציונות, "ולגנות מעשיהם של אלו המסיתים והמדיחים ולהשריש בלבם התרחקות מהציונות מדיעותיהם ומחברותיהם מספריהם ומעתוניהם..."; ב. על התאחדות הרבנים לפרסם בציבור כי הממשלה הציונית מעבירה על דתם רבבות יהודים, ועל כל העוסקים בעניני הכלל "להאיר את עיני העברים העיוורי"ם אשר מתפתים מכתות החפשים ממנהגיהם ומעתוניהם, להודיעם האמת כאשר הוא – כי ממשלת זדון הוא בארץ וכל מחשבתם ומעשיהם לרע ר"ל לעקור האמונה ודת..."; ג. לאסור באיסור חמור לעלות לרגל לירושלים ביום הקמת המדינה העשירי, "ולחוג שמה את 'חג העשור' אשר בדו מלבם רח"ל"; ד. לפרסם כל הנ"ל בקול קורא ובדרשות בבתי הכנסת.

הגאון רבי הילל ליכטנשטיין (תר"ס-תשל"ט), נכד רבי הלל ל"ש מקולמייא. כיהן כרב הצעיר בקראסנא, תחת אביו רבי בנדיט ליכטנשטיין אב"ד קראסנא. חתן הגאון משאמלוי רבי שלמה זלמן ערנרייך. לאחר השואה הקים ישיבה במחנה העקורים בלנדסברג (גרמניה). לאחר מכן עבר לפאריס ולוויליאמסבורג ניו-יורק, בה הקים את בית מדרשו והיה מראשי הרבנים של חוגי החרדים בארצות הברית. בספרו שו"ת "כוונת הלב", צירף הרב מקראסנא קונטרס "רני עקרה" מתשובותיו בעניני עגונות השואה, בו מביא גם יסודות הלכתיים ששמע מפי "הגאון המובהק מניאמץ בעל באר חיים מרדכי זצ"ל".

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל בשוליים ובקווי הקפל.