מכתב (שני עמודים כתובים) בכתב-ידה וחתימתה של הרבנית הצדקנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים, אשת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ללא ציון שנה ומקום [כנראה קרית יואל, תשכ"ה]. יידיש.

נשלח אל "הרבנית הצ'[דקת] החכמת וכו' וכו' תליט"א ולכלתה הרבנית הצ'[דקת] הצנועה וכו' וכו' תחליט"א" – כנראה אחת מנשות האדמו"רים המחתנת את בנה.

בפתח מכתבה מתנצלת הרבנית על עיכוב המענה: "איך האבע נישט געשריבען נישט פיר גרינג שעצונג, נאר ליידער איך האבע זיהר וויניג געדולד. בעלי הרה"צ שליט"א פיהלט זיך נישט גוט און אויך איך אביסלי..." [=לא כתבתי לא מפני שאיני מעריכה אותך כיאות, אלא משום שאין בידי די פנאי. בעלי הרב הצדיק שליט"א אינו חש בטוב, ואף אני מעט...].

בהמשך המכתב מודה לה הרבנית על מתנתה ששלחה – כיסוי לחלות, מבטיחה אי"ה לשלוח מתנת דורון דרשה עבור חתונת בנה, ומוסיפה וכותבת כי ראוי בקרוב לחפש שידוכים עבור בתה "איידעל".

בהמשך מספרת לה הרבנית אודות התוכנית לנסיעת האדמו"ר לביקור בארץ ישראל, ועל ההתלבטויות עקב מצבו הבריאותי: "דא הייסט דאס מען פאהרט אי"ה א"י אין 12. און מען אזוי מען ווייסט זיך קען עצה צו געבבין. און איבערהויפט דאס בעלי הרה"צ שליט"א פעהלט זיך נישט גוט" [=כאן חושבים לנסוע אי"ה ב-12 לארץ ישראל, אך לא יודעים לטכס עצה, ובייחוד שבעלי הרב הצדיק שליט"א לא חש בטוב].

הרבנית מסיימת את מכתבה בברכות ואיחולים, ומודה לה שוב על מתנתה – "שליסע מיינעס שרייבין מיט הערצליכע גריסע און דאנקע פיר די שיינע מתנה וועלכע בייא מיר חשוב איזט" [=אני חותמת את מכתבי בדרישת שלום לבבית, ומודה לך שוב על מתנתך היפה, החשובה עבורי].

הרבנית הצדקנית אלטע פייגא טייטלבוים (תרע"ב-תשס"א), מחברתו בקודש בזיוו"ש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ועזר כנגדו במשך מ"ב שנה. בת האדמו"ר מצ'נסטוחוב רבי אביגדור שפירא, מגזע המגיד מקוז'ניץ, בעל ה"מאור ושמש", ובעל ה"דברי חיים" מצאנז. ביום י"ג אלול תרצ"ז נישאה לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר (שהתאלמן כשנה וחצי קודם לכן מאשתו הראשונה). ניצלה בשואה יחד עם בעלה האדמו"ר ב"רכבת קסטנר". לאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. השתתפה בהקמת מוסדות החסידות, וסייעה בביסוסם ובגיוס כספים למענם. ניהלה קרנות צדקה וחסד. עסקה כל הימים במצות ביקור-חולים והכנסת כלה. אישה משכלת ויראת ה', נודעה בצדקתה ותבונתה. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, הוקם בית המדרש וקהילת "בני יואל" בביתה שב"קרית יואל – מונרו". הרבנית עברה לברוקלין וכיהנה כאדמו"ר בפני עצמה, קיבלה קהל וקראה "קוויטלעך". נפטרה למעלה מעשרים שנה לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, ונטמנה לצדו ב"בית החיים" בקרית יואל. כמה מוסדות תורה וחסד בארה"ב ובישראל קרויים על שמה.

[1] דף כפול (רבע הדף גזור וחסר). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. סימני קיפול וקמטים. כתמים ועקבות הדבקה עם פגיעה בטקסט. פגמים ובלאי. קרעים בשוליים ובקווי הכפל, חלקם מחוזקים בנייר-דבק (חומצי).