מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- satmar (98) Apply satmar filter
- rebb (74) Apply rebb filter
- letter (58) Apply letter filter
- his (54) Apply his filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- book (27) Apply book filter
- teitelbaum (27) Apply teitelbaum filter
- lev (24) Apply lev filter
- yitav (24) Apply yitav filter
- poster (23) Apply poster filter
- hungarian (22) Apply hungarian filter
- copi (21) Apply copi filter
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- sighet (21) Apply sighet filter
- yoel (20) Apply yoel filter
- rabbi (18) Apply rabbi filter
- munkac (16) Apply munkac filter
- state (16) Apply state filter
- unit (16) Apply unit filter
- communiti (15) Apply communiti filter
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- atzei (13) Apply atzei filter
- chaim (13) Apply chaim filter
- grandson (13) Apply grandson filter
- kedushat (13) Apply kedushat filter
- lev, (13) Apply lev, filter
- son (13) Apply son filter
- tov (13) Apply tov filter
- yom (13) Apply yom filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- eretz (12) Apply eretz filter
- israel (12) Apply israel filter
- notic (12) Apply notic filter
- press (12) Apply press filter
- descend (11) Apply descend filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- booklet (10) Apply booklet filter
- maramureș (10) Apply maramureș filter
- maramureș, (10) Apply maramureș, filter
- polem (10) Apply polem filter
- photograph (9) Apply photograph filter
פריט 85 שלושים מכתבי אדמו"רים ורבנים – אל האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – הזכרות וברכות שנה טובה
אוסף גדול של שלושים מכתבי אדמו"רים ורבנים, שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ארץ ישראל ומקומות נוספים, שנות התש"י-תש"כ בקירוב.
מכתבים בכתב-ידם וחתימתם של האדמו"רים והרבנים (שניים מהמכתבים נדפסו במכונת כתיבה וחתומים בחתימת ידם). כמה מהמכתבים ארוכים. תוכן המכתבים: ברכות שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה, הזכרת שמות לברכה, שאלות בהלכה, הזמנות, התייעצויות, אישורים על קבלת כספים, בקשות סיוע כלכלי ועזרה חומרית, ועוד.
באוסף:
• מכתב הגאון רבי צבי הירש מייזליש אב"ד ור"מ שארית ישראל בשיקגו [מלפנים אב"ד ניימרק, וויצען, מחנה העקורים ברגן-בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה]. שיקגו, אלול תש"כ 1960.
• מכתב האדמו"ר רבי משלם יששכר אשכנזי מסטניסלב-לונדון. אנגליה, אלול תשכ"א 1961.
• שני מכתבי האדמו"ר מרודניק רבי צבי הלברשטאם אב"ד קהילת "עצי חיים" בלוס אנג'לס (בן האדמו"ר רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק וחתן הגה"ק רבי יצחק אייזיק הלברשטאם מסלאטפינא). לוס אנג'לס, תשכ"א [1960] / תשכ"ה [1964].
• מכתב האדמו"ר מלויעב-צ'רנוביל רבי משולם זוסיא טווערסקי. ירושלים, אלול תשי"ז 1957.
• מכתב האדמו"ר מצאנז-זמיגראד רבי אריה ליבש הלברשטם [בעל "אריה שאג"]. יפו, שבט תשי"ב [1952].
• שלושה מכתבים מהאדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. רמלה, תשי"א-תשי"ב [1951-1952] / ירושלים, תשכ"ב [1962].
• שני מכתבים מהגאון רבי יואל היילפרין, אב"ד יאסלא ורב במחנה העקורים ברגן-בלזן. ברוקלין תשכ"א ותשכ"ג [1961-1963].
• מכתב הגאון המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות (עם מכתב בנו הגאון רבי שלמה אליעזר מרגליות). ירושלים, תשרי תשכ"ט [1968].
• מכתב ישיבת "היכל התורה" בירושלים בחתימות ראש הישיבה הגאון רבי אליהו זלאטניק [מדייני הבד"צ של ה"עדה החרדית"] והצדיק הנודע רבי יעקב יוסף הערמאן [All for the Boss]. ירושלים, ניסן תשכ"ה [1965].
• מכתב האדמו"ר ממעליץ רבי נפתלי אשר ישעיה מוסקוביץ, בו הוא מתייעץ בקשר למעברו הקרוב לעיר אשדוד. חנוכה תשל"ט [1978].
• מכתב האדמו"ר מקשאנוב-ארה"ב רבי דוד הלברשטאם [בנו של רבי ברוך הלברשטאם מקאשנוב, בן רבי משה מקאשנוב]. אלול תשכ"ז [1967].
• מכתב "הרב מטמשוואר" הגאון רבי יצחק צבי סופר. ירושלים, שבט תשט"ו [1955].
• מכתב הגאון החסיד רבי אפרים אליעזר יאלעס אב"ד פילדלפיה, בו הוא מספר לאדמו"ר שבעת ביקורו האחרון המשמשים לא הניחו לו להיכנס אל הקודש פנימה, אך מוסיף ש"כוחו של הצדיק לתפוס במחשבה, א"כ מסתמא יזכירני לטובה בימים קדושים של הכנה רבה לעצרת...".
• מכתב הגאון רבי שמואל פרסבורגר אב"ד באניהאד ולאחמ"כ רב עדת ישראל שיפשוהל בווינה. וינה, אלול תשכ"ה [1965].
• מכתב האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע רבי מרדכי דוד טייטלבוים, הכותב לאדמו"ר: "הציעו לי אנשים... להתיישב בעיר באר שבע... אני רוצה לקחת הורמנא ורשות מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א על זה...". ירושלים, אדר ב' תשי"ז [1957].
• מכתב האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג בעל ה"בית ישראל". ירושלים, אלול תש"כ [1960].
• מכתב הגאון רבי נתן דוד רוזנבלום מאפטא (הכותב למוציאי הספרים של מרן הגה"ק מסאטמר: "מכיר אני את כ"ק אדומו"ר שליט"א זה כארבעים שנה עוד היותו רב בעיר קראלי"). אבז'אנדה (בואנוס-איירס, ארגנטינה), אדר תש"כ [1960].
• מכתב האדמו"ר מקאזלוב רבי משה רוקח. ברוקלין ניו יורק, [ללא תאריך].
• מכתב האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ. סאן פאולו (ברזיל), תשכ"ב [1962]. • מכתב האדמו"ר מצעשינוב רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם. ברוקלין, אייר תשכ"א [1961].
• מכתב הגאון רבי מרדכי צבי שווארץ, רב קהילת "שומרי שבת" קליבלנד אוהיו [מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט וה"זכרון יהודה" מסאטמר], אודות ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעיר קליבלנד. קליבלנד, חשון תש"כ [1959].
• מכתב האדמו"ר מלעלוב-ירושלים רבי "שמעון נתן נטע בן חוה שרה" בידרמן. ירושלים, אלול תשכ"ז [1967].
• מכתב האדמו"ר מראצפערט רבי יואל בעער. סאן פאולו (ברזיל), כסלו תשכ"א [1960].
• מכתב הדיין מקאשוי הרה"צ רבי ישראל אהרן אונגער-הלברשטאם. מונטריאול, ערב ראש השנה.
• מכתב הרה"צ רבי אלימלך אשכנזי אב"ד "התאחדות קהילת החרדים" בסאן פאולו [לימים, אב"ד "עדת ישראל" מלבורן]. סאן פאולו (ברזיל), אלול תשי"ט [1959].
• מכתב הרה"צ רבי יצחק ראבין "בן חנה פעשיא". ניו יורק, ניסן תשי"ז [1957].
30 מכתבים, מרביתם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף גדול ומגוון של כ-65 מכתבי רבנים, דיינים, חסידים ומקורבים, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ואל משמשו-בקודש רבי יוסף אשכנזי. שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. רובם בלשון הקודש ומיעוטם ביידיש.
המכתבים מאת רבנים, דיינים, חסידים ומקורבים, מאנשי-מעשה ונקיי-הדעת שבירושלים וארץ ישראל, אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד ברחבי העולם.
מכתבים בכתב-יד (אחדים מהם מודפסים במכונת כתיבה), עם חתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים.
המכתבים כוללים ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; שאלות אישיות ובקשת עצה והדרכה; תרומות לטובת החזקת מוסדות סאטמר; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; הדפסת ספרים; בקשת סיוע ותמיכה כספית, קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה, ועוד.
האוסף כולל, בין היתר, מכתבים מאת: • הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר מסאטמר), רב שכונת "אחוזת חיפה" וקהילת "מגן אברהם" בלוס אנג'לס; • הגה"צ רבי שלום שניטצלער אב"ד טשאבא, מרבני לונדון; • רבי אברהם דוד הורוויץ אב"ד קהילת "עדת ישראל" בשטרסבורג [לימים, חבר בד"צ "העדה החרדית" בירושלים]; • רבי שמואל פרעסבורגער אב"ד באניהאד ורב בווינה; • רבי חיים מאיר ברוין רב דבית המדרש "עץ חיים" בבורו-פארק; • רבי צבי אלעזר פלאם [בן האדמו"ר מאלעסק-מאנטריאל רבי דוד פלאם]; • רבי צבי יעקב אבראהאם אב"ד טורדא ומנהל לשכת הקהילות האורתודוקסיות בטרנסילבניה, מחבר "לקורות היהדות בטרנסילבניה"; • הרה"ח ר' יושע פריעדמאן "אחי ר' ליפא פר"מ"; • רבי משה חיים אפרים בלאך; • רבי מרדכי משה פעלשין מניו-יורק; • ר' גדליה פינקלשטיין מבאניהאד; • ר' יצחק בלוזענשטיין מבודפשט; • ר' יהודה אריה פילאף מלונדון ["מפליטי אונגארן מעיר קליינווארדיין ובזמן האחרון הייתי דר בבודאפעסט והייתי שלוח בי"ד דשם"]; • ר' יעקב הכהן בלאס ממינכן; • רבי אליעזר יעקב בן הגאון רבי צבי הירש פרבר, רב בלונדון; • רבי אלחנן פסח גארדאן רב קהילת "כנסת ישראל" בשיקגו; • ר' אברהם ישראל יוסקוביץ מסאטמר; • רבי אליעזר גארעליק רב בניו הייבן קונטיקט; • רבי שמואל דוב בערנאטה אב"ד "עדת ישראל" בסידני אוסטרליה; • רבי משה רוזנבערג מפריז; • רבי חיים דוידוביץ רב קהילת "כנסת ישראל" בדנוור קולורדו; • רבי אשר זילבערשטיין יו"ר מרכז הרבנים בלוס אנג'לס; • רבי אלישע ראזענפעלד, מלפנים רב בקישינב, יאסי וגרוסווארדיין; • רבי שמחה יוסף וואלטער, רב בברוקלין; • ועוד.
באוסף מופיעים מכתבים מאת ישיבות, מוסדות וארגונים: • "בית יעקב" בבראנקס ניו יורק; • ישיבת "אור יוסף" בצרפת; • ישיבת "בית הילל" בניו יורק; • ועוד.
כ-65 מכתבים, חלקם על נייר מכתבים רשמי או אגרות דואר אוויר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של שבעה מכתבים בהלכה ובדברי תורה שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ארץ ישראל וארצות הברית, תשט"ו-תשכ"ו [1955-1966].
מכתבים מודפסים במכונת כתיבה או בכתב-ידם וחתימתם של הרבנים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. המכתבים כוללים ברכות שונות ורישומי שמות להזכרת שמות לברכה.
• מכתב ארוך (17 עמודים מודפסים במכונת כתיבה), דיון הלכתי בהלכות גיטין, מאת רבי אברהם מרדכי הלוי הורוויץ ר"מ ודומ"צ בעל "כבוד ירושלים" ו"אוצר לשון המדרש". ירושלים, תמוז תשי"ט [1959].
• מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-יד רבי נתן מנחם מאנדעל בעל "ילקוט נתן" על הגדה של פסח, שקלא וטריא על ספר "ויואל משה". רוצ'סטר, תש"כ [1960].
• שני מכתבים בכתב-יד הגאון רבי נפתלי יעקב הכהן מנאנאש [בעל "אוצר הגדולים אלופי יעקב". מחשובי תלמידי בעל "ערוגת הבשם" בחוסט, דומ"צ בקירליבאבא ובמיהאפלווא, ודיין בבי"ד להתרת עגונות לאחר השואה], חידושי תורה על פורים. חיפה, אדר תשט"ו [1955].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-יד רבי חיים ברוך פאסקאוויטץ אב"ד ורב ועד הכשרות ד"אגודת הקהלות" בעיר רוצ'סטר ניו יורק, בענין מינוי משגיחים חדשים בעיר. תשט"ו [1955].
• מכתב (2 עמודים מודפסים במכונת כתיבה) מאת רבי צבי יעקב אבראהאם אב"ד טורדא ומנהל לשכת הקהילות האורתודוקסיות בטרנסילבניה, מחבר "לקורות היהדות בטרנסילבניה", דברי פיוס על 'הרוגז' שנוצר בשל חתנו ר' הלל זיידמן עורך כתב-העת "די אידישע וואך". ברוקלין, אדר א' תשי"ז [1957].
• מכתב (2 עמודים מודפסים במכונת כתיבה ובכתב-יד) מאת רבי שלמה הרשקוביץ, פולמוס בענין תעודת הכשר שנתן "הרב מריסקאווע", אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק רבי אברהם שלמה כ"ץ לציציות מעשה מכונה. ירושלים, תמוז תשכ"ו [1966].
• מכתב (אגרת דואר אוויר) מאת מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, אל המשב"ק רבי יוסף אשכנזי; במכתב מבקשו לשאול את חוות-דעת האדמו"ר מסאטמר על אודות מנהגי בעל ה"דברי חיים" מצאנז בעת נטילת ידיים של שחרית, קריאה קודם נטילת הידיים, שתיית קפה קודם התפילה, אמירת ברכה על טלית קטן, ועוד. ירושלים, תמוז תשכ"ב [1962].
[7] מכתבים (28 דפים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מכתב מאת הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. פריז, "יום ג' ס' בראשית" [כ"ה תשרי] תשכ"ג [1962].
נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת", וחתום בחתימת ראש הישיבה רבי "גרשון ליבמאן".
המכתב נשלח אל "כ"ק האדמו"ר הקו"ט [קדוש וטהור], איש אלקים, יחיד הדור, רשכבה"ג הגה"צ ר' יואל טייטלבוים שליט"א" – רבי גרשון מודה לאדמו"ר על שנתן רשות לערוך מגבית בבית מדרשו הגדול לטובת רשת המוסדות "אור יוסף", ועל תרומתו האישית המיוחדת בסך 300 דולר – "שזה אות וסימן מובהק על הוקרתו והערצתו כלפינו... וזה הזרים בלבבות רוח של חסינות והקרבה עצמית למלחמת ה' בציונות וגרורי', העבודה זרה של ימינו, וללכת בדרכו הק' של אדמו"ר שליט"א, ולעמוד איתן...".
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב ארוך (שני עמודים) אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת הגה"ח רבי שלמה זלמן בריזל ראש ה"ועד להגנת קדשי ישראל"; עם מכתב-הסכמה בכתב-יד, בחתימות דייני ורבני "העדה החרדית". ירושלים, [תשל"ב 1972].
נדפס על נייר מכתבים רשמי של ה"ועד להגנת קדשי ישראל", וחתום בידי יו"ר הוועד הגה"ח ר' זלמן בריזל (מזקני חשובי חסידי פינסק-קרלין בירושלים).
בשולי העמוד השני, מכתב-הסכמה בכתב-יד מאת דייני בי"ד ה"עדה החרדית" בירושלים, חתום בחתימת-ידם של הראב"ד הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק", הדיין הגאון רבי משה אריה פריינד, והדיין הגאון רבי אליהו זלוטניק, ובחותמת: "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים".
במכתבו מספר ר' זלמן לאדמו"ר על מעצרם של שני אברכים בני-תורה באשמת "ביעור חנות תועבה" בתל אביב, ואת התעמרות השוטרים כלפיהם ("לא הניחו להם להניח תפילין, ולא הורשה להם להכניס אוכל כשר... כן קיבלו מכות אכזריות..."). בהמשך מתאר ר' זלמן בהרחבה את ההחמרה בחקיקה הנוגעת לגיוס בנות דתיות לצבא ("דבר הנוגד את דעת תורה האוסרת לשרת בצבא והיא ב'יהרג ואל יעבור'"), ומספר כיצד נערות דתיות נאלצות לרדת למחתרת מאימת הגיוס. בסיום המכתב מבקש ר' זלמן מהאדמו"ר "לטכס עצה ולעורר את הרבנים הגאונים וראשי הציבור החרדי שיעשו כל הפעולות הנחוצות בכדי לעצור הזרם העכור הזה, המשתולל ביהדות החרדית והעלול ח"ו להיות גרוע יותר ויותר...".
בשולי מכתבו של ר' זלמן, נוסף מכתב-הסכמה מאת דייני ה"עדה החרדית" בירושלים [בכתב-ידו של ה"ספרא דדיינא" רא"מ ברייטשטיין], הכותבים: "ג"א [גם אנו] הביד"צ דפעיה"ק תובב"א נאמנים לבקשה הדחופה, ומבקשים לעשות כל מה שאפשר לביטול 'הגזרה האיומה' של 'גיוס-בנות'. שרוצים לחקוק כעת שהכול צריכות לעבור בדיקות רפואית... שזהו להכעיס ולהעביר על דת יהודית וצניעות בנות ישראל, והרי"ז [והרי זה] בכלל אביזרייהו דג"ע רח"ל [דגילוי עריות רחמנא ליצלן], ויש להרעיש עולמות ע"ז [על זה]. גם נבקשה שיפעלו לשחרורן של 2 האסירים בגלל חנות התועבה שיצאו מאפילה לאו"ג [לאור גדול]... נאום יצחק יעקב וייס ראב"ד פעיה"ק, נאום משה אפרים פריינד... נאום אלי' זלאטניק".
[2] דף, נייר מכתבים רשמי (מודפסים בצד אחד). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
אוסף של שבעה-עשר מכתבים בחתימת רבני ודייני "העדה החרדית" בירושלים, שנשלחו אל רבם גאב"ד ה"עדה החרדית" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי. ירושלים, שנות התש"י-תש"ל.
כמה מהמכתבים על נייר מכתבים רשמיים, כמה מהם עם חותמות דיו רשמיות של "העדה החרדית"; חלקם בכתב-יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה; כמה מהם ארוכים.
על המכתבים חתומים דייני, רבני ומנהלי "העדה החרדית" בירושלים, בהם: הראב"ד רבי יצחק יעקב ווייס, הדיין רבי משה אריה פריינד, הדיין רבי אליהו זלאטניק, הדיין רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, הדיין רבי דוד הלוי יונגרייז, מזכיר העדה רבי יוסף שיינברגר, רבי חיים יצחק שווארץ, רבי עמרם בלוי, רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן, רבי הלל שלעזינגער, רבי ישעיה צוובנר, רבי גרשון שטמר, רבי מרדכי צבי שיינברגר.
תוכן המכתבים: ביקורי האדמו"ר בארץ ישראל, עניני עסקנות וצרכי הכלל, פעילות בקרב העולים, התנגדות לציונות, דו"ח מנסיעה ללונדון למטרת תעמולה וגיוס כספים, הזכרת שמות לברכה, ברכות לרגל השנה החדשה וברכות שונות, תמיכה במוסדות, בקשות סיוע עבור נזקקים מבני-העליה ונקיי-הדעת שבירושלים, מחאה על הבריכה המעורבת בירושלים, פולמוס אתרוגי השמיטה, קבלת פנים מטעם מוסד "קופת חולים לבני הישיבות" בהשתתפות הנגידים רבי ישראל זופניק ורבי געציל ברגר, ועוד.
מצורף: מכתב בחתימת רבי הלל שלעזינגער ורבי יצחק צוובנר, אל מזכיר העדה רבי יוסף שיינברגר, בענין הזכרת רבי גרשון שטמר בפני האדמו"ר רבי יואל מסאטמר.
18 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
שני פריטים העוסקים בפולמוס נישואיו של מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי (בלויא):
1. מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של ראב"ד ה"עדה החרדית" הגאון רבי פנחס אפשטיין, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מכתב חריף המספר על השתלשלות הפולמוס והחרם שהוטל על מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי בגין נישואיו עם הגיורת רות בן-דוד, בניגוד לדעת הבי"ד, גירושו מירושלים לבני-ברק והאיסור שהוטל עליו לשוב ולהתגורר בירושלים. ירושלים, י"ט אלול תשכ"ה [1965].
2. "קונטרס – חלק ב – תשובה בהלכה של הרב... רבי עמרם ברש"י בלויא שליט"א, שכתב להשיב לאחד היראים בברוקלין שבאמריקה, אודות טועה אחד שכתב שבית דין של זמנינו כוחו יפה כמו בית דינו של רבן גמליאל". בני-ברק, ג' ניסן תשכ"ו [1966]. חמישה עמודים (מודפסים במכונת כתיבה), בהם מוכיח רבי עמרם בלוי על פי הש"ס והראשונים כי אין כוח בידי בית דין של זמננו – בית דין של הדיוטות, לעקור מצות "לא תעשה" מן התורה. הקונטרס לא הופץ ברבים ונשמר בסוד כדי לא לעורר מחדש את הפולמוס.
רבי עמרם בלוי (תר"ס בערך-תשל"ד), מנהיג פלג "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, שנגרמה בעקבות נישואיו לגיורת רות בן דוד. רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. רות בן-דוד (לשעבר: מדלן לוסט פיריי) נולדה בצרפת להורים קתולים, היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. השתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), בו סיפרה על פרשה כואבת זו.
2 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של שמונה מכתבים מאת מנהיג "נטורי קרתא" הרה"צ רבי עמרם בלוי, ופריטים נוספים. ירושלים, תש"י-תש"כ [שנות ה-50-60].
1-5. חמישה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי עמרם בלוי (אחד המכתבים מודפס במכונת כתיבה). תשי"ב-תשכ"ד [1952-1964]. המלצות עבור נזקקים מבני העליה בירושלים, בקשת סיוע כספי לקניית מכונית עבור עסקני "העדה החרדית הספרדית" בירושלים הנוסעים למעברות ולקיבוצים להציל את העולים משמד, בקשת עזרה כספית להדפסת בטאוני "נטורי קרתא" - "משמרת חומתינו" ו"אום אני חומה".
6-8. שלושה מכתבים אל רבי יוסף אשכנזי, משמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. תשכ"א-תשכ"ח [1961-1968]. אחד המכתבים (מודפס על נייר מכתבים של תלמוד תורה וישיבת "קרית ספר" ובית תבשיל למען ילדי פליטי הספרדים ועדות המזרח בירושלים) חתום גם בידי הרב יעקב מוצפי והרב ישעיה נפתלי חנון.
9. מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מנהלי "העדה החרדית" בירושלים, בחתימת רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן "בן מלכה יענטא". מכתב בענין מאסרו של רבי עמרם בלוי בגין מחאתו על חילול שבת בירושלים, ובקשת איגרת ברכה ועידוד לקראת חגי תשרי. אלול תשי"ג [1953].
מצורף: גזיר עיתון – תצלום רבי עמרם בלוי מושב בלוית שוטר לבית הסוהר, לאחר השתתפותו בברית מילה לנכדו.
הרה"צ רבי עמרם בלוי (בלויא; תר"ס בערך-תשל"ד), מגדולי היראים וה"קנאים" בירושלים, מנהיג ומייסד חוג "נטורי קרתא". נטל חלק בפולמוסים ומאבקים שונים בארץ ישראל. ידוע בעמידתו העקבית במלחמות ומחאות כנגד חילולי שבת, גיוס בנות, ופרצות שונות בדת. אחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. נישא בזיוו"ש לגיורת רות בן-דוד, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה, דבר שעורר פולמוס סוער בקרב "נטורי קרתא" וה"עדה החרדית" בירושלים.
10 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של כ-380 מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מרביתם נשלחו מירושלים, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. רובם בלשון הקודש ומיעוטם ביידיש.
המכתבים מאת רבנים, אדמו"רים, דיינים, חסידים ומקורבים, מאנשי-מעשה ונקיי-הדעת שבירושלים וארץ ישראל, ומאת אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד בארץ ישראל.
מכתבים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. מרביתם כתובים בכתב יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה. בשולי רבים מהם נוספו מכתבי-המלצה מרבנים שונים. בשולי כמה מהמכתבים רישומים וחותמות של מזכירות האדמו"ר, עם קיצור תוכן הבקשה.
מרבית המכתבים עוסקים בבקשת סיוע ותמיכה כספית, או קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה שנשלחו מאת האדמו"ר מסאטמר. רבים מהמכתבים כוללים ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; ועוד.
האוסף כולל בין היתר, מכתבים מאת הרבנים: • דיין הבד"צ רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן; • דיין הבד"צ רבי אליהו זלאטניק; • האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג בעל ה"בית ישראל"; • האדמו"ר רבי נפתלי מרדכי שמרלר (פרימישלאנר רבי), עכו; • המו"צ רבי שלום הלוי אייזען; • המגיד רבי שבתי יודלביץ; • רבי שניאור זלמן וועבר; • המקובל רבי יהושע שהרבני; • המקובל רבי יצחק וויינגרטן; • המקובל רבי משה יאיר וויינשטוק; • הרב מרוסטוב ומז'יבוז' רבי ברוך דרוביטשער; • "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער ובנו רבי חיים יאדלער; • רבי משה יהושע לנדא ראש ישיבת "שאגת אריה"; • רבי אהרן קאצינעלבויגן ראש ישיבת "תורה ויראה"; • רבי אפרים זלמן היילפרין; • רבי שלמה זלמן בריזל; • רבי אברהם אהרונוביץ; • רבי יעקב משה קרעמער; • רבי חיים יעקב קלפהולץ; • רבי יצחק אריאלי בעל "עינים למשפט"; • האדמו"ר מקומרנא רבי שלום סאפרין; • רבי יצחק דוד שאג-צוובנר; • רבי הלל שלעזינגער מהנהלת "העדה החרדית"; • מזכיר "העדה החרדית" רבי יוסף שנברגר; • רבי גרשון שטמר; • רבי יוסף הופמן; מנהיג חוג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי; • רבי ישעיה נפתלי חנון; • הרבנית יהודית אשכנזי אלמנת הגה"צ רבי מתתיהו אשכנזי; • רבי מרדכי דוד דייטש; • רבי שמואל שמעלקי הלוי איש הורוויץ; • רבי אברהם הלוי איש הורוויץ; • רבי פנחס הלוי הורוויץ; • רבי אברהם משה קירשנבוים ובנו רבי ישראל שמעון קירשנבוים; • רבי משה אברהם שטיינמעץ; • רבי מרדכי הרשטיק; • רבי זיידיל שפירא; • ראש ישיבת המתמידים רבי שמעון רוזנברג; • הרבנית לאה שינקר "אלמנת הרה"צ ר' מנחם מענדל זצ"ל, נכדת הגרי"ח זוננפלד זיע"א ונכדת הגרי"ז סלנט זיע"א"; • רבי מרדכי אהרון שיינברגר; • רבי משה יהושע אייזנבאך; • רבי בעריש זאלץ מצפת ובנו רבי יעקב; • רבי משה חיים שטראלי מבני ברק (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט); • רבי פנחס מרדכי זינגר; • רבי משה מאנדרער; • רבי ישראל שמעון חשין; • רבי שמחה בונם דוד סופר; • רבי נתן אהרן מושקוביץ; • רבי אברהם מרדכי קליערס; • רבי יפת מוגרבי; • רבי יוסף אשר הלוי פולק; • רבי יוסף הלוי צימרמן; • רבי חנני' יו"ט ליפא שווארץ; • הרה"ח רבי עקיבא יוסף אייזנבאך; ורבים נוספים.
בנוסף, מופיעים באוסף מכתבים מאת ישיבות, מוסדות וארגונים: • "אחוד הישיבות בארץ ישראל"; • ישיבת "שאגת אריה"; • ישיבת "לפלגות ראובן"; • "הנהלת העדה החרדית (הספרדית) של בני עדות המזרח"; • "מרכז להצלת היהדות בכל השטחים"; • "מפעל עזרה לנצרכים"; • "ישיבת המתמידים"; • כולל "שומרי החומות"; • "מפעל לקליטת ילדי העולים"; • "ליגה להצלת ילדי ישראל מן השמד"; • "תלמוד תורה וישיבת קרית ספר ובית התבשיל"; • "בית המדרש תפארת צבי"; • "בית הכנסת דחסידי ותלמידי סטמר" בבני ברק, מפעל "אור החיים"; • "ישיבת הבחורים ובית התבשיל 'תורה ויראה'"; • ישיבת "רבנו חיים יוסף"; • ישיבת "מאור תורה"; • ישיבת "עטרת ירושלים"; • ועוד.
כ-380 דפים (חלקם על נייר מכתבים רשמי או אגרות דואר אוויר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מוסדות סאטמר בארץ ישראל - אוסף גדול ומגוון של מכתבים, דוחות, מסמכים והסכמים. ארץ ישראל וארה"ב, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. עברית ומעט יידיש.
באוסף תשעה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: • שלושה מכתבים מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בעניני מוסדות סאטמר בירושלים ובחיפה, דו"חות, סכסוכים ונושאים שונים. ירושלים וחיפה, תשי"ט-תשכ"ב [1959-1962]; • מכתב מנהלי בית המדרש "אהל רחל" בקטמון, בענין שליח ציבור הנוגע בזקנו. ירושלים, חשון תשי"ט [1958]; • מכתב מנהלי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בקטמון, בקשת תמיכה וסיוע. ירושלים, תשט"ז [1956]; • מכתב רבי בן ציון יעקובוביטש מנהל מוסדות סאטמר בבני ברק, הזכרה לחולה וענינים שונים. בני ברק, תשכ"א [1961]. • מכתב רבי שמואל שטיינבערג, מחלוקות ופיטורים בהנהלת מוסדות סאטמר בבני-ברק. ירושלים, תשכ"א [1961]. • מכתב ועד התלמוד תורה והישיבה של סאטמר בחיפה, בחתימת רבי ישעיה זאב גרוס, בקשת סיוע ותמיכה. חיפה, תשכ"א [1961]; • דו"ח (עמ' אחד; לא שלם) על פעילות מוסד "מחזיקי תורה" בחיפה. חיפה, תשכ"ב [1961].
האוסף כולל בנוסף למעלה מ-40 מכתבים שנשלחו אל המשמש-בקודש רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, מאת מנהלי מוסדות סאטמר בארץ ישראל ואנשי "העדה החרדית" בירושלים - הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, הגה"ח רבי חנניה יו"ט ליפא (חי"ל) שווארץ, הגה"ח רבי בן ציון יעקובוביטש, מנהל ישיבת מהרי"ט ומקים שיכון "קרית יואל" בבני ברק, דיין ה"עדה החרדית" רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן, מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, מוסד "קופת חולים לבני הישיבות", ועוד. מכתבים בענינים שונים - החזקת ומימון המוסדות; יישוב מחלוקות וסכסוכים בהנהלת המוסדות; בעלות על מבנים ומגרשים; מינויים שונים; דו"חות של הכנסות והוצאות; שמות האברכים, המלמדים ותלמידי המוסדות ומשכורותיהם וקצבותיהם; המלצות; ביקורו הצפוי של האדמו"ר בירושלים בקיץ תשי"ב; בניית מבנה חדש תלמוד תורה ולישיבה בירושלים; עניני בניית מוסדות סאטמר בבני ברק ושיכון "קרית יואל"; שאלות בענין כספי קבלת שילומים; גאולת בית הגה"ק מטאלשווא (חמיו של ה"ייטב לב") בעיר העתיקה בצפת; אודות המחלוקת עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג; פרסום התנצלות ראש ישיבת חברון רבי יחזקאל סרנא בעיתון המודיע על דבריו אודות אי-הצבעה בבחירות; ונושאים שונים ומגוונים נוספים. ירושלים וחיפה, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-70-60].
• חמישה מכתבים אל רבי שלמה בראווער (מנהל המשרד "יטב לב" בברוקלין להחזקת מוסדות סאטמר בארץ ישראל), מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטערנבערג, רבי אהרן בערקאוויטש, "קופת חולים לבני הישיבות", בעניני המוסדות ותמיכה כספית. ירושלים וחיפה, תשי"ז-תשכ"א [1956-1961].
• מכתב אל הגאון רבי שמחה בונם סופר, הזמנה מטעם הנהלת ה"עדה החרדית" להשתתף בקבלת הפנים שתיערך לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בתחנת הרכבת בירושלים. ירושלים, תשי"ט [1959].
• מכתב בחתימת מנהלי "מרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים" בירושלים הגאון רבי משה וובר ורבי יהודה דייטש, בקשת תמיכה מאת אב"ד סיגט רבי משה טייטלבוים (לימים האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר), ראש הוועד להצלת ילדי מרוקו. ירושלים, תשכ"ט [1969].
• מכתב בחתימת מנהלי "אחוד הישיבות בארץ ישראל", דיין ה"עדה החרדית" רבי אליהו זלאטניק ורבי יצחק דוד שאג (צוובנר), בענין מינוי רבי מנדיל ברנט לשד"ר לטובת המוסד. אלול תשט"ז [1956].
האוסף כולל בנוסף מסמכים, חוזים, הסכמים ופרוטוקולים: • הסכם משפטי (3 עמודים מודפסים במכונת כתיבה, לא חתום) בין "תלמוד תורה יטב לב בע"מ", לבין חברה קבלנית, לבניית בנין מוסדות סאטמר ברחוב יחזקאל פינת רחוב אבינועם ילין בירושלים. ירושלים, תש"כ [1960]; • דו"ח (חמישה עמודים מודפסים במכונת כתיבה; לא שלם) שנשלח אל האדמו"ר מסאטמר ע"י הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בענין הנהלת הישיבה ובית המדרש, עם פירוט הכנסות והוצאות, שמות המלמדים והתלמידים, סכום המשכורות, ענינים משפטיים, ועוד; • שני מסמכים עם פירוט שמות מקבלי קצבה מתלמידי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בירושלים. [שנות התש"י בקירוב]; • דו"ח מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, על ביקורו בקהילות אנ"ש באנגליה ובשווייץ 4 עמ']; • פרוטוקול בית המדרש "אהל רחל" חסידי סאטמר, בענין המאבק על הבעלות על מבנה בית המדרש. ירושלים, תשכ"ג [1963]; • דף מודפס – "סדר והנהגה להמלמדים בישיבתינו הקדוש כפי שזכינו לשמוע מפי כבוד קדושת מרן רבינו שליט"א", ובו ט"ז הוראות.
• ועוד.
למעלה מ-70 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יידיש (אחד המכתבים באנגלית).
מכתבים בכתב-יד, חלקם על נייר מכתבים רשמי. הזכרה אצל בעלה האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, ברכות שונות, עצה והדרכה, בקשת תמיכה וסיוע כספי, ועוד.
האוסף כולל מכתבים מאת: • הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון; בצדו השני של הדף מכתב רעייתו הרבנית הצדקת מרת חנה איזאקסון, בת האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט [בן האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט ואחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר]. חיפה, אדר ב תשי"ד [1954]; • מכתב הרבנית רייזל בענגיס, אשת הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד ה"עדה החרדית"; בחלקו התחתון מכתב נוסף מאת הרבנית אסתר דושינסקי, אשת המהרי"ץ דושינסקי גאב"ד ה"עדה החרדית". ירושלים, אייר תש"כ [1960]; • מכתב האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. רמלה, אדר תשי"ב [1952]; • מכתב הרבנית מרת מלכה פעסיל מוטצען, בת ר' יעקב פרידמן מסיגט; • מכתב ר' צבי הירש קויפמאן מסאטמר. ירושלים, שבט תש"כ [1960]; • מכתב רבי משה שאול סיראטה; עם מכתב המלצה מאת המו"צ רבי שלום הלוי אייזען. טבת תשל"ד [1973]; • מכתב ארוך (חמישה עמודים) מאת הרבנית מלכה סאקס, בת הרה"ח ר' יוסף שטיינברג. שבט תשכ"ט [1969]; • מכתב הרבנית מרת ברכה לופאוויטש, אשת האדמו"ר מטשרנוביץ-בוקרשט רבי משה יצחק לופאוויטש; • ועוד.
מצורף: הזמנה מטעם "מוסדות חינוך הבנות שע"י ה'עדה החרדית'", לטקס קבלת פנים לרגל ביקור הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים בירושלים, י"ג סיון [ללא ציון שנה].
כ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרבנית הצדקנית אלטע פייגא טייטלבוים (תרע"ב-תשס"א), מחברתו בקודש בזיוו"ש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ועזר כנגדו במשך מ"ב שנה. בת האדמו"ר מצ'נסטוחוב רבי אביגדור שפירא, מגזע המגיד מקוז'ניץ, בעל ה"מאור ושמש", ובעל ה"דברי חיים" מצאנז. ביום י"ג אלול תרצ"ז נישאה לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר (שהתאלמן כשנה וחצי קודם לכן מאשתו הראשונה). ניצלה בשואה יחד עם בעלה האדמו"ר ב"רכבת קסטנר". לאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. השתתפה בהקמת מוסדות החסידות, וסייעה בביסוסם ובגיוס כספים למענם. ניהלה קרנות צדקה וחסד. עסקה כל הימים במצות ביקור-חולים והכנסת כלה. אישה משכלת ויראת ה', נודעה בצדקתה המופלגת ותבונתה הרבה. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, הוקם בית המדרש וקהילת "בני יואל" בביתה שב"קרית יואל – מונרו". הרבנית עברה לברוקלין וכיהנה כאדמו"ר בפני עצמה, קיבלה קהל וקראה "קוויטלעך". נפטרה למעלה מעשרים שנה לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, ונטמנה לצדו ב"בית החיים" בקרית יואל. כמה מוסדות תורה וחסד בארה"ב ובישראל קרויים על שמה.
ארבעה כרכים וגיליון-דפוס מספריית האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם ראב"ד ודומ"ץ בעיר סאטמר, עם חותמותיו, חתימותיו והגהה ארוכה בכתב-יד קדשו:
1-2. ספר מעיני החכמה, על מסכת בבא מציעא, חלק א – מהדורה קמא, וחלק ב – מהדורה בתרא, מאת הגאון רבי אריה ליב (מהרא"ל) צינץ. ווארשא, שלום שכנא מונק, תרנ"ה 1895. שני חלקים בשני כרכים. חתימות בעלות בשערי שני החלקים: "לה' הארץ ומלואה הק' חיים הלברשטאם"; "הק' חיים הלברשטאם מראצפערטא יע"א וכעת בעי"ת..." (קצוצה בחלקה); חותמת בשער החלק הראשון: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
חלק א: [2], קלה דף. חלק ב: [2], ב-עא דף. חסרים 8 דף אחרונים. בראש חלק שני מופיע השער של החלק הראשון (השער נכרך במקור בחלק זה, שכן חתימת האדמו"ר מתנוססת בראש כל אחד מהשערים). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
3. ספר מנחת כהן, על דיני זמן בין השמשות, מאת רבי אברהם פימנטל. למברג (לבוב), אורי זאב סאלאט, תרנ"ב 1892. חותמותיו בשער ובדפים נוספים, מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "חיים האלבערשטאם ראצפערטא"; וחותמתו בשער מתקופת מגוריו בעיר סאטמר: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
בדפי המגן חתימות שני בניו: "הק' מרדכי דוב האלברשטאם" [ר' מאט'לע הלברשטאם, חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר. כיהן כרב בטיסא-לאק, ובהמשך פתח בית מדרש לעצמו בעיר מישקולץ. נספה בשואה]; "הק' יעקב יצחק הלברשטאם" [בנו השלישי והצעיר של רבי חיים, נשא בשנת תש"ג את בת הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק אב"ד טיסא-דאדא. נספה בשואה].
בדף המגן הקדמי רישום קוויטעל שרשם אחד מחסידיו להזכרה לרפואה שלמה. בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "משה הכהן גראסס – גענף יצ"ו" [הרה"ח ר' משה גרוס, מחשובי חסידי בעלז, תרע"ו-תש"מ]. רישום בראש השער: "זה הספר קניתי מר' אברהם שמואל שרייבער נ"י, פה קמנץ יצ"ו".
[1], ב-פח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. הדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
4. ספר חנוכת התורה, לקט מחידושי "רבן של כל בני הגולה" הגאון רבי העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [1900-1910 בקירוב - מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תר"ס]. בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "לה' הארץ ומלואה, הק' חיים האלבערשטאם מראצפערטא יע"א – זה הספר הקדוש קניתי מאת האברך ר' אפרים פישל הכהן מילדי ראצפערט"; חותמות רבות בשער ובדפי הספר, של "חברה ש"ס וקנין ספרים דביהמ"ד של כ"ק ה"הצ מרן מהרש"א ה"ש שליט"א ראצפערטא יע"א".
[1], 5-16 עמ'; 91, 90-114 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.
5. דף מתוך מסכת גיטין, פסקי הרא"ש [מהדורה בפורמט קטן, כנראה מאחת ממהדורות למברג שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, עמ' צט/1]. בשולי הדף הגהה ארוכה בכתב-יד, חתומה: "הק' חיים האלבערשטאם".
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב.
האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.