מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים, ומכתב מאת רעייתו הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ארה"ב?, אחרי תש"ז].
נשלח אל אביהם האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בצדו האחד של הדף מכתב בכתב-יד וחתימת חתנו הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא, ומעברו השני מספר שורות בכתב-ידה וחתימתה של בתו הרבנית חיה רויזא [הרבנית חיה רויזא היתה בתו היחידה של האדמו"ר מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה (שתי אחיותיה נפטרו עוד בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א), בתקופת השואה עלתה יחד עם בעלה לירושלים, כשנה לפני שאביה האדמו"ר מסאטמר הגיע לירושלים, ואח"כ הם עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב. המכתב שלפנינו כתוב אמנם על נייר מכתבים רשמי מתקופת ירושלים, אך מתוכנו עולה כי הוא נכתב לאחר המעבר לארה"ב].
נכתב בסמיכות לשובו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מאחת מנסיעותיו לעיר שיקגו, לצורך גיוס תרומות למוסדותיו ולשם חיזוק הדת בעיר. רבי חנניה יו"ט כותב: "ברכה ושלום למע"כ קדושת דו"ח [=דודי וחמי] אדמו"ר הגה"צ שליט"א... הנני להודיעיהו בזה משלומינו ומבריאותינו, יעזרינו א[לוקי] ישעינו שנשמע ונתבשר בשו"ט [בשורות טובות] ואך טוב וחסד כה"י [=כל הימים]. נהניתי לשמוע מבריאות קדשו ומשלומו הטוב. ופרט לאחר החגים ועבודתו בק[ודש] נ[דושים] הללו. השבתים בטשיקאקא [=השבתות בשיקגו] שמענו שעברו ב"ה ברוב שמחה בכבוד ויקר, ובודאי עי"ז עלה בידו לנטוע ולהרחיב בשם קצת גבול דקדושה...". בהמשך המכתב הוא מספר על קבלת סכום כסף כתרומה לטובת הישיבה ולטובת בית הרבי, וחותם: "...חתנו ב"ג [=בן גיסו] הדושת"ה באהבה, הק' חנני"ט ליפא טייטלבוים".
בצדו השני של הדף, בתו הרבנית חיה רויזא הוסיפה מספר שורות (ביידיש), בכתב ידה ובחתימתה: "אויך איך שליססע בייא א הערצליכען גרוס פיר כ"ק אבי הה"צ שליט"א וכבוד דודתי הה"צ שתחי'..." [=גם אני מצרפת פרישת שלום לבבית לכבוד קדושת אבי הרב הצדיק שליט"א, ולכבוד דודתי הרבנית הצדקנית שתחיה – אימה-החורגת הרבנית מרת אלטא פייגא טייטלבוים]; ומסיימת בחתימתה: "וואס האפט [=המקווה] לישועת ה', חי' רויזא".

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא - בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר.
בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבור ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.
רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 14X22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים עם פגיעה בטקסט. קרעים קלים בשוליים.