מכתב ברכות לנישואין, בחתימת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים], "א' לס' תשא את ראש בני ישראל" [ט"ז אדר א'] תש"ו [1946].
כתיבת-יד סופר, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר בתקופת מגוריו בירושלים לאחר השואה; חתום בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר.
מכתב ברכה לנישואין: "מכתבו בבשורת הנשואין שלו שהוגבל על יום ט"ז אדר ב' הבעל"ט נכון הגיעני, והשי"ת יהי' בעוזרו שיהיה' הנשואין בשעה טובה ומצלחת, בכף מלא נחת, וזווגו יעלה יפה... לבנין עדי עד, ויצליח בכל עניניו, ואך טוב וחסד ירדפוהו כ"ה [כל הימים]... ידידו דו"ש באה"ר [ידידו דורש שלומו באהבה רבה] - הק' יואל טיייטלבוים". כפי הנראה המילים האחרונות לפני החתימה – "ידידו דו"ש באה"ר", נכתבו אף הן בעצם כתב-יד קדשו של האדמו"ר.
נשלח אל החתן "בנש"ק" – "מו"ה אלעזר בן רבקה", לרגל חתונתו עם הכלה "נעכא מינדל בת שפרה רויזא" - רבי אלעזר שנדורף, אשר נשא בשנת תש"ו את בת-אחותו נעכא מינדל בת שפרה רויזא קויפמן.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
מקבל המכתב, רבי אלעזר שענדארף (שנדורף), מחבר ספר "אחשבה לדעת" (נפטר כ"ה מנחם אב תשמ"ה), מחסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנם של רבי חיים שאול הלוי שנדורף מחסידי האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ושל רבקה בת רבי חיים גרונער דיין בברדיוב (גיסו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז); מצאצאי הרה"ק רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה.

[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל.