ספר ישמח משה, חלק א, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות ספר בראשית, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. לעמבערג (לבוב), דפוס אורי זאב סאלאט, תרמ"ז 1887. מהדורה נדירה - במהדורה זו נדפס חלק א' בלבד על ספר בראשית.
בדף [2 ע"א], הקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", למהדורה הראשונה (לבוב, תר"ט), ולצדה הסכמת בנו האדמו"ר רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט". בהסכמתו מספר ה"קדושת יו"ט" על הביקוש הרב לספר "ישמח משה": "אשר זה יותר משלשים שנים יצאו לאור... וכעת לא נמצאו כמעט רק אחד בעיר ורבים נכספה וגם כלתה נפשם לראות בתפארת פרי קודש הלולים... ואמנם להיות כי ההדפסה זו מרבה להכיל הוצאה גדולה... ע"כ יעשו נא זאת למען טובתם וטובת נפשם... לקנות את הספר הקדוש חלק כחלק כאשר יצא מהדפוס להביא הברכה ההוא לתוך ביתם... והשומע לדברי יתברך ממעון הברכות והצלחות". מצדו השני של הדף, דברי מו"ל ההוצאה החדשה, רבי משה דוד אשכנזי מו"צ בקאליש.
חתימת בעלים: "אבא הכהן ר"ג" [רוזנברג?].

[2], קך דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים; סימני פטריה (בעיקר בדפים הראשונים). קמטים ובלאי קל. קרע בדף קב. חיתוך דפים על גבול הטקסט. דף השער מודבק על נייר לחיזוק (הדבקת נייר בשוליים של דף [2]). חתימה וחותמת בשולי דף השער. כריכה חדשה.

מהדורה נדירה! פרידברג מונה אותה כמהדורה שלישית (בית עקד ספרים, אות י, מס' 1102); בן מנחם כותב עליה: "אינה קיימת" (מספרות ישראל באונגאריה, עמ' 132).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".