ספר ישמח משה על התורה, חלק ראשון על בראשית ושמות, וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. שני חלקים בכרך אחד.
מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט) עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב] מספר הרב מלאפוש כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב' ... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור.
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף; חלק ב: [2], קנד דף, נ עמ’. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי כמה דפים (בעיקר בראש ובסוף הכרך). כריכה מקורית, עם שדרה ופינות מעור; קרעים ובלאי קל בכריכה ובשדרה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".