כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת, בינונית ורהוטה). העתקה מסודרת של סופר מומחה, עם [14] דפים בראש כתב-היד שהם כפי הנראה השלמה מסופר אחר.
בדף צ שתי "מנורות" המשמשות כסגולה למגפה (כחלק מ"תיקון למגיפה", שמתחיל בדף פח): מנורת "למנצח" ומנורת טקסט נוספת – מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר".
בדף ס2 עיטור גיאומטרי נאה לכוונות שולחן שבת (הסופר כתב אותו במהופך, ומתנצל על כך: "לסיבת טעות נתהפך הדף הזה...").
בדף נה1, כותב הסופר בראש אחת הפסקאות: "העתקתי מסידר הרב המגיד דק"ק סקאלי' והוא שמע מפה קדוש מהרב המגיד מוהר"ר חיים מטארני...", ובהמשך: "מפי מוהר"ר חיים מטארני...". לא התברר לנו מיהו הרב המגיד מסקאלי' שכתב סידור כוונות האר"י – ניתן להעלות שתי השערות בעניין זהותו, האחת: הרה"ק רבי שלמה לוצקר (נפטר תקע"ג), תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש, שערך והוציא לאור את הספר "מגיד דבריו ליעקב" של רבו. ידוע כי שימש כמגיד בעיר סקאל. בהסכמה לספרו של רבי שלמה לוצקר, "דברת שלמה" (זולקווא, תר"ח), מכנהו ה"חוזה מלובלין": "הרב המגיד מה"ו שלמה המ"מ דק' סקאהל...". אפשרות שניה היא שמדובר ב"המגיד המופלג ר' מאיר מסקאליא" (נפטר תצ"ח), שנזכר בין יושבי הקלויז הנודע בברודי (ראו: ערים ואמהות בישראל, כרך ששי, ירושלים תשט"ו, עמ' 60, 74, 340).
כמו כן, לא התברר לנו מיהו המגיד רבי חיים מטארני הנזכר פה (בספר נוהג כצאן יוסף, לרבי יוסף יוזפא סג"ל, הלכות שבת, אות כג, מביא דברים ששמע "בשם מוהר"ר חיים מוכיח מק"ק טארני...").
בדף נה2: "תפלה נגד כותל מערבי – מנהג מורי ז"ל היה לו לילך בכל יום שבת לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהי' בירושלים..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-יד האשכנזיים של סידורי האר"י).

[14] דף; יא-קמה, קמה-קנז, [1], קנח-רא דף (המספור המקורי מפסיק בדף קסח, ומשם ואילך מספור מאוחר בעפרון). הדפים המסומנים קצח-ר נכרכו בטעות בסוף ובמקור אמורים להיות לפני דף קסב. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי כמה דפים, עם פגיעות ספורות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר דבק. כריכת קלף עתיקה, עם סימני עש ופגמים (משוקמת).

ספרות: Hasidic Art and the Kabbalah, מאת בת שבע גולדמן אידה. הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, 2018. תמונות כתב-היד שלפנינו מופיעות בעמ' 47 ו-50.
צילום מכתב-היד מופיע בספר "מאה ואחד פיוטים: לכל עת, לשבת, למעגל החיים, למעגל השנה", אורי קרויזר, יאיר הראל ועוד (עורכים), ירושלים, עמותת סנונית, [2017], עמ' 93.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.032.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.