כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית בינונית ורהוטה, אופיינית לשנות הת'-ת"ק. כתיבה צפופה, עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות (חלק מתיקונים והוספות אלה, בכתיבה שונה מכתיבת הסופר). ניכר שסידור זה נכתב בידי מקובל שאף עשה בו שימוש תדיר (בדפים כתמי שימוש רבים וכתמי שעווה מנרות).
דף 167, שמופיע לפני "סדר העבודה", נכרך מאוחר יותר על ידי הבעלים של הסידור, ובו רישום עם הערה ותיקון על הנוסח הרווח בסידורי האר"י בכתב-יד: "הנה להודיע מה שמבואר בסידור האר"י ז"ל... הנה בכמה סידורים של האר"י זלה"ה נאמר בהם ארבע עבודת והכהנים וכו' ואינו נכון כי אנן לא מצינו... והנה בסידר שלי מהאר"י ז"ל שתחת ידי לא נאמר באמת רק שלשה עבודת והכהנים, ונראה באמת מה שנכתוב בסדורים ד"פ [=ד' פעמים] כנ"ל הוא טעות, וגם בסדור שלי השמות לא נכתבים לדעת מכוון כפי כוונת האר"י וכך צריך להיות... ולדעתי המה שלשה עבודת הנ"ל כנגד יצירה בריאה אצילות אבל בעשי' אין שם שם מ"ב כידוע" (הטעות עליה הוא מצביע, מצויה בכמה כתבי-יד של סדור האר"י, בהם מופיעה בין "צעד לו לילך..." ל"צבע זהורית קשר..." פסקת נוספת – רביעית – של "והכהנים והעם", אך בסידור שלפנינו מופיע הנוסח הנכון).
דף מקופל נמצא בין דפי ליל הסדר עם כוונות נוספות לארבע כוסות ועוד, וכפי הנראה היה בשימוש המקובל שבבעלותו היה הסידור.
בסופו: "סוד הספירה" (178א-181א), "תפלה גדולה להתפלל שליח צבור בשמע קולינו בעיר שיושבת במצור ובמצוק" (182א-182ב), קמע "ליולדת המקשה לילד" (183ב), ותפלה לעקרה (184א).
[185] דף (ממוספרים בעפרון. בין הדפים הממוספרים 105-106 ישנו דף שדילגו עליו במספור. דפים 52, 177 ריקים). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים וסימני עש, במספר דפים (בשנים מהדפים פגמים וקרעים חסרים גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. בדף הראשון חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". כריכת עור חדשה.
מקור:
1. לונדון – בית הדין ובית המדרש, כת"י מס' 99. ראו: Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Jew's College, London, אוקספורד, 1886, עמ' 30.
2. כריסטי'ס ניו יורק, 23.6.1999, פריט 109.
3. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.025.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.