כתובה לנישואי החתן יעקב דה קוסטא עם הכלה רחל בת יצחק עטיאס. חתומה בידי רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה. אמשטרדם, ט"ו סיון תכ"ג [20 ביוני 1663].
נוסח הכתובה וה"תנאים" נכתבו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית, על גבי יריעת קלף איכותית במיוחד, דקה ובהירה, המעוטרת במסגרת תחריט-נחושת בהדפסה חדה ונקייה, כפי הנראה הודות לכך שעותק זה נמנה עם העותקים הראשונים שנדפסו מן הגלופה המקורית.
בשני צדי המסגרת מופיעים זרי פרחים ענקיים העולים מתוך אגרטלים, מקושטים בציפורים ובבעלי חיים שונים, ומעליהם – חתן וכלה בלבוש תקופתי (מימין) ואם עם שני ילדיה (משמאל; אלגוריה לחסד – Caritas); במסגרת הפנימית שני עמודים מעוגלים המעוטרים בענפים ונושאים על כותרותיהם קשת. משני עברי הקשת מופיעים שני כרובים האוחזים בידיהם יריעת בד עליה מופיעה הכתובת "בסימן טוב". תיבת "ברביעי" אף היא נדפסה בתחריט. בחלקה התחתון קרטוש גדול אשר שימש לכתיבת תנאים לנדוניה.
התחריט אינו חתום. מקובל כי עיטורי המסגרת נעשו בהשראת עיטורים שיצר קודם לכן האמן וחרט-הנחושת שלום איטליה לשתי כתובות הולנדיות, אחת מרוטרדם, 1648 (לפנים באוסף מוזס היימן גנז וכיום באוסף מוזיאון ישראל, פריט B51.04.0257) והשנייה מאמשטרדם, 1654 (אוסף ספריית עץ חיים, אמשטרדם, Pl. 1, מס' קטלוג 385). שלום בכמ"ר מרדכי איטאליאה (גם: שלום ד'איטליה / איטליאה), שהגיע להולנד ממנטובה, נודע בעיקר כיוצרן וכמעטרן של מגילות אסתר וכן כיוצר דיוקנאותיהם של יעקב יהודה ליאון ושל מנשה בן ישראל. הוא נפטר בסביבות שנת 1655 ויש לשער כי לאחר פטירתו שימשו הכתובות שעיטר בתחריטיו כהשראה וכמודל ליצירת טופס הכתובה שלפנינו.
עיצוב זה של שטר הכתובה, שראשיתו בשנת 1660 בקירוב, היה בשימוש בקרב הקהילות הספרדיות-פורטוגזיות בהולנד – בגרסאות שונות קמעה וברמות הדפסה וגימור שונות – עוד במשך שנים רבות, לכל אורך המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19.
בשולי נוסח הכתובה ובשנית בשולי ה"תנאים" מופיעות שלוש חתימות: חתימת החתן, יעקב דה קוסטה (Jacob da Costa, מימין), וחתימות העדים, רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה, רבהּ של אמשטרדם (חתימה עברית-ספרדית מסולסלת, במרכז), ומרדכי חלס (Mordohay Hallas, משמאל).

מן הכתובות המוקדמות מטיפוס זה. ידועות רק שתי דוגמאות מוקדמות יותר לטיפוס זה של הכתובה האמשטרדמית, שתיהן משנת תכ"א, אחת מהן באוסף פרטי (1660) והשנייה באוסף ספריית עץ חיים (1661). לפיכך, הכתובה שלפנינו הנה הכתובה השנייה המוקדמת ביותר הנמצאת בידיים פרטיות. יתר על כן, הכתובה שלפנינו הנה אחת ממספר מועט ביותר של כתובות הנושאות את חתימתו של רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה בתור עד.
חתונתם של בני הזוג דה-קוסטה-אטיאס מתועדת גם ברשומות הנישואין של הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם (רשומה מס' 1817), המספקות מידע ביוגרפי נוסף אודותם: מוצאו של החתן, יעקב דה קוסטה, בעיר Pinheiro (כנראה בפורטוגל, אם כי קיים מקום בשם זה גם בברזיל) ומוצאה של הכלה, רחל אטיאס, בברזיל.
הכלה, רחל אטיאס (ילידת 1634 או 1639) היתה בתו של רבי יצחק אטיאס (אטיאש) טרטז. החכם רבי יצחק אטיאס היה מתלמידיו של רבי יצחק עוזיאל באמשטרדם (שהיה גם רבו של יצחק אבוהב דה פונסיקה), כיהן כרב באמשטרדם, כרבהּ הראשון של הקהילה הפורטוגזית בהמבורג ובהמשך גם בוונציה, שם נפטר. חיבר את הספר Thesoro de preceptos – "אוצר המצוות" על תרי"ג מצוות (מהדורה ראשונה ונציה 1627, מהדורה שניה אמשטרדם 1649); למידע נוסף אודותיו ראו חומר מצורף וראו Jewish Encyclopedia, כרך 2, עמ' 268.
החתן, יעקב דה קוסטה, יליד 1633 בקירוב, נפטר באמשטרדם בשנת 1694.

רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה (השלישי, שס"ה-תנ"ג 1605-1693) – מחשובי רבני אמשטרדם במאה ה-17 – רב, מקובל, מחבר ומתרגם ספרים. יליד פורטוגל, היגר לאמשטרדם בשנת 1612, למד אצל רבי יצחק עוזיאל ובהיותו בן 21 שנים כבר כיהן כ"חכם" בקהילה היהודית-פורטוגזית באמשטרדם, תפקיד בו ישא במשך עשרות שנים. היה מיוזמי הקמת ה"אסנוגה", בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. החל משנת 1642 כיהן כרב בפרנאמבוקו (Pernambuco), ברזיל (שהיתה אז מושבה הולנדית), ובכך היה לרב הראשון שהתיישב ושכיהן ביבשת אמריקה ולמחבר היהודי הראשון ביבשת. לאור המלחמה בין הולנד ובין פורטוגל וגירוש היהודים מברזיל נאלץ לשוב לאמשטרדם בשנת 1649, בה חזר לכהן כ"חכם" בקהילה הפורטוגזית. היה בין החתומים על החרם על ברוך שפינוזה בשנת 1656 וכעשר שנים מאוחר יותר היה בין התומכים במשיח השקר שבתי צבי ובין החתומים על איגרת ההודיה שנשלחה אליו. למידע נוסף אודותיו ראו Jewish Encyclopedia, כרך 1, עמ' 75-74.
מרדכי (דה אספרנסה) חלס נולד בפרנאמבוקו שבברזיל בשנת 1628 ונפטר באמשטרדם בשנת 1685.
כפי הנראה, הכלה ומשפחתה היו בעלי קשר אישי עם שני העדים החתומים על הכתובה – רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה ומרדכי חלס, אותם הכירו מתקופתם בפרנאמבוקו, ברזיל. כמו כן, יש לציין כי אביה של הכלה ורבי יצחק אבוהב דה פונסיקה היו שניהם תלמידיו של רבי יצחק עוזיאל באמשטרדם, וייתכן כי גם היכרות מוקדמת זו מקשרת את רבי אבוהב דה פונסיקה למשפחת הכלה.

34X40.5 ס"מ. מצב טוב. קלף איכותי ונקי. כמה סימנים קטנים של הדבקה וקילוף בצדה האחורי. חמש פיסות קטנות של סרט נייר דביק בצדה האחורי. סימני קיפול וקמטים קלים.

ספרות:
• Shalom Sabar, Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of Hebrew Union College, Skirball Museum, and Klau Library, (ניו יורק, 1990), עמ' 270-265, מס' 171.
• מרדכי נרקיס, יצורתו של שלום בכמ"ר מרדכי איטאליאה, תרביץ, כה, ד (תשט"ז), עמ' 441-451; שם, כו, א (תשי"ז), עמ' 87-101.
תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, The Sephardic Journey: 1492-1992", 1990-1992. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 77, 336, מס' 560.
צילום הכתובה מופיע גם באתר האינטרנט של הספריה הלאומית ובפרויקט "כתיב".
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 035.012.004.