חמישה כרוזים בעניין פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, [שנות ה-30].
• "על הלקח ארון אלקים" – כרוז מטעם ישיבת ותלמוד תורה מאה שערים, על פטירת רבי יוסף חיים זוננפלד, המודיע על דברי הספד שישאו הגאונים, רבי ליב חסמן, רבי פנחס עפשטין, רבי יצחק יעקב וכטפאגעל ורבי יעקב הנך סנקוביץ, בהיכל הישיבה. דפוס צוקרמן.
• כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א דכוללות אשכנזים, קריאה להתפלל תפלת שחרית וסליחות ביום ז' אדר, כפי תקנות החברה קדישא, ודברי הספד שיאמרו אחר התפילה על הגאונים רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלעצקין; וקריאה לעצרת תפילה והתעוררות "לשלום אחינו שבגולה הנתונים בצרה", על קברות הצדיקים. דפוס צוקרמן.
• "אבל גדול ליהודים", כרוז מטעם בית מדרש בית שמואל לעדת פרושים, קריאה לבכי ולמספד על פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שתיערך על ידי רבי פנחס ליכטנשטיין. דפוס מוריה.
• כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א הראשית והכללית דכוללות אשכנזים, קריאה להשתתף בעליה לקברו בהר הזיתים של רבי יוסף חיים זוננפלד, לכבוד יום השנה לפטירתו, בי"ט אדר. דפוס "יהודה וירושלים".
• "מספד מר" – כרוז מטעם ישיבת אהל משה, התכנסות לעצרת בכי ומספד על הסתלקות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, בהשתתפות הגאונים רבי יצחק שלמה בלויא, רבי דוד יונגרייז, ורבי בן ציון יאדלר. [דפוס "יהודה וירושלים"].

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

5 כרוזים. גודל ומצב משתנים. כתמים. קרעים חסרים בשני כרוזים.