שש כרזות ומודעות מודפסות: מכתבים וקריאות לחיזוק, דרשות ועצרות תפילה - רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. [שנות התרע"ב-תרצ"ב בקירוב 1912-1932].
1. "עם ה' חזקו ונתחזקה", קריאה מטעם רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד, המבשרת על "יום תפלה ותשובה וצדקה" עם תענית, בערב ראש חודש שבט [יום היארצייט של המהרי"ל דיסקין], למען "אחינו ב"י היושבים בגלות רוסיא, פולין, אוקריינא וכו' אשר בעוה"ר הנם נתונים כצאן לטבח, להרוג ולאבד, למכה ולחרפה". ירושלים, [שנות התר"ע?]. חותמת: "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים פעיה"ק ירושלים".
2. "ביום השבת - שביעי של פסח...". הזמנה לדרשות רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי מרדכי ליב רובין, בהיכל ישיבת מאה שערים. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות ה-20?].
3. "שבת שובה", הזמנה לדרשות "שבת שובה" בבית מדרשו של רבי יוסף חיים זוננפלד, בית הכנסת הגדול "בתי מחסה". [ירושלים, דפוס צוקרמן, שנות ה-20?].
4. "מודעה לבני כולל שומרי החומות נתיני ממשלת טשכוסלובקיא". הזמנה לדרשה מפי רבי יוסף חיים זוננפלד, בביהמ"ד "בית שמואל" לרגל יום הולדתו ה-80 של נשיא צ'כוסולבקיה, טומאש מסריק. ירושלים, דפוס מוריה מ.ש. עץ הדר (שעהנבוים), ו' אדר, [תר"צ 1930].
5. "להצלת התורה" – קריאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלצקין גאב"ד לובלין, לתמיכה בישיבות ובלומדי התורה, הנמצאים בחרפת-רעב [בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בארצות הגולה]. ירושלים, אלול תר"ץ.
6. מודעה תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית), מאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, המזהירה מפני שינויים בחלוקת התרומות למוסדות צדקה ותורה בארץ ישראל: "נצטערתי מאד על השמועה כי באה שאנשים שונים מתאמצים לנעול דלת בפני המשולחים של המוסדות הקדושים בא"י...". ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
6 כרזות. גודל משתנה. מצב כללי טוב.