כתב-יד, "ספר עניית אמן" - הספד על האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, מאת רבי נחום שמריהו שכטר אב"ד הואש (הושי Huşi, רומניה), [תרצ"ג 1933].
כתיבה נאה (עם מחיקות ותיקונים) בכתב-יד המחבר, כפי הנראה לצורך הכנת הספר לדפוס. חיבור זה נדפס בשנת תרצ"ו, בעיר קלוז' (קלויזנבורג) תחת השם "ספר עניית אמ"ן".
בשער נכתב: "ספר עניית אמן - מה שעניתי ואמרתי והרימותי את קולי וקראתי לבכי ולמספד גדול בביהמ"ד הגדול דפה, בתוך קהל ועדה, על פטירת אדמו"ר ציס"ע... סבא קדישא כו' מרן הרב ר' אברהם מתתיהו 'זכר הצדיק לברכה' לפ"ק... ביום כ"א תמוז נלקו המאורות ונשבה ארון הקודש, והספדתיו במישלם יומיא דשלשים ביום א"ך מנחם אב...".
כפי שנכתב בהמשך נוסח השער, במעמד זה נשא הרב שכטר גם דברי הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מאיצ'קן (Ițcani, בוקובינה), בן-אחיו של רבי אברהם מתתיהו, שהיה אמור למלאות את מקום דודו הישיש באדמו"רות שטפנשט, אך נפטר בקיצור ימים - בכ"א סיון תרצ"ג, חודש לפני פטירת דודו הגדול.
רבי נחום שמריהו שכטר (תרמ"ו-תשכ"ז), מחשובי רבני בית רוז'ין (בויאן, בוהוש, ווסלוי ושטפנשט). כיהן ברבנות בדרבן (Darabani) ובהושי (חוש Huşi) שברומניה. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן בה כרב שכונת קרית היובל (בית מזמיל). מחבר פורה בהלכה ובאגדה, מחבר הספרים: "פרח שושן" (קלוז', תרפ"ה); "עניית אמ"ן"; שו"ת חזון נחום (נותר בכתבי יד); "בית המדרש שם ועבר" על שמות גיטין (ירושלים, תשכ"ה).
היה ממקורבי האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט - בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא רבי אברהם מתתיהו את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך למעלה משישים שנה. עצמותיו הועלו לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
[2], כ עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי רב וקרעים בשוליים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
מצורפת המהדורה המודפסת של ההספד: ספר עניית אמ"ן, קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ו [1936]. עם תמונת האדמו"ר משטפנשט ועם שער מעטפת נוסף. נתון בכריכה חדשה.