קונטרס (שלשה דפים) בכתב–יד, "והיה מעשה הצדקה שלום..." – כתב שד"רות לשד"ר רבי "יהושע שטאמפפער", הנוסע לחו"ל בשליחות "כולל שומרי החומות", עם חתימות רבות של ממוני וחשובי הקהילה ההונגרית בירושלים. סיון תרנ"ג. עברית וגרמנית (2 עמ' כתובים וחתומים בעברית ו–4 עמ' כתובים וחתומים בגרמנית).
בראש הקונטרס מכתב ארוך בעברית בכתיבה נאה. נכתב לרגל שליחותו של רבי יהושע שטמפפר (מייסד העיר פתח תקוה, עסקן רב–פעלים לתורה ולבנין ארץ ישראל) שנסע לגיוס כספים בשם הכולל, ל"עמוד הצדקה על המחי'[ה] והכלכלה ועל בנין בתים בתי חסד...". עם עשר חתימות בעברית של "טובי ומנהלי כולל עסט. אונגארן בעהמן מעהרן וכו', בעה"ק ירושלם חברן צפת וטברי'[ה] ת"ו". חתימות בכתב–ידם של: רבי טוביה אריה גולדברגר; רבי "משה עקשטיין"; רבי "יוסף בנימין שעהן"; רבי "יעקבמז"ל [יעקב בר' משה ז"ל] בלומנטאהל"; רבי "יוסף חיים זאנענפעלד"; רבי "יצחק אפלאטקא מפראג"; רבי "משה נחום וואללענשטיין"; רבי "מרדכי בהרב מו"ה חיים קרויז"; רבי "מנחם יצחק לאם מבאסקאוויץ", ורבי "יוסף משה קרויז – סופר הכולל" [כותב הכתב–שד"רות שלפנינו]. עם חותמות הכולל.
בהמשך הקונטרס [4] עמודים בגרמנית, עם מספר חותמות, ומספר חתימות (בגרמנית) של ממוני הכולל, רבי טוביה אריה גולדברגר ועוד.
מעניין לציין את הרישום הארוך שהוסיף הרב הישיש רבי יצחק אופלטקה–פראג (תק"פ–תר"ס(. הרב אופטלקה–פראג זכה להיות מתלמידיו האחרונים של ה"חתם סופר", ועלה לירושלים בחיי רבו בסביבות שנת תקצ"ט (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ–רמא), וכך הוא חותם במכתב שלפנינו: "הק' יצחק אפלאטקא מפראג, מתלמידי רשכבה"ג מהרמ"ס זיע"א בעהמ"ח תשו' חתם סופר – מחבק לאדמת הקודש באהבה רבה זה ארבע וחמישי'[ם] שנה לטובה ולא יצאתי תלי"ת מיום ביאתי לקודש חוצה".
השד"ר רבי יהושע שטמפפר (תרי"ב–תרס"ח), נולד בקומראן (הונגריה) לאביו רבי בנימין שטמפפר הדיין בשטיינאמנגר (סומבטהיי). בשנת תרכ"ט, בהיותו נער כבן 17 שנה, עלה לירושלים במסע רגלי שארך קרוב לחצי–שנה, אל בית הורי–אמו סביו רבי שלמה ראבּ ואשתו שעלו לירושלים לפניו. בירושלים נשא את בת רבי יצחק רוזנטל–דנציג (תקע"ח–תרכ"ח; תלמיד ה"חתם סופר" שעלה לירושלים בבחרותו בשנת תקצ"ה). עסקן רב–פעלים לתורה ולבנין ארץ ישראל. בשנת תרל"ח היה בין מייסדי המושבה פתח תקוה, יחד עם ר' יואל משה סלומון וחבריהם. בכתב השד"רות שלפנינו מתגלה מידע מעניין ולא–ידוע, על מסעו של שטמפפר הפתח–תקוואי לחו"ל, בשליחות הכולל של ה"ישוב הישן" לצורך ארבעת ערי–הקודש (ולא בשליחות המושבה).
[3] דף (6 עמ' כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בלאי וקרעים, עם פגיעות קלות בטקסט (משוקמים במילוי נייר והדבקה).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.012.

תעודה גדולה בכתב–יד, עם מכתבי המלצה מגבאי ורבני ירושלים. ירושלים, תמוז תרמ"ט [1889].
כתיבה בינונית נאה (רש"י אשכנזי), עם כותרות והבלטות בכתב מרובע (קליגרפי). המלצה לאיסוף כספים ע"י רבי זאב וואלף מירושלים, עני בן–טובים מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין. על החתום באו הגבאים הממונים: רבי שמאי הכהן ווידאווסקי, רבי שמעון אלעזר כהנא, הדיין רבי ב'[נימין] וואלף בן רבי יצחק (חתימה מחוקה), ורבי אריה ליב הכהן.
בשוליים נוספו שורות המלצה בחתימת ראב"ד בית הדין רבי "יעקב ליב לעווי", ובפינת הדף מכתב המלצה בחתימת דייני בית הדין האשכנזי: רבי "בנימין במו"ה שמואל", רבי "בנימין דוד ווילנער" ורבי "ב' וואלף במוהר"י ז"ל", עם חותמות שונות: "חותם העדה האשכנזים פרושים... דק"ק הוראדנא..."; "חותם הכולל דק"ק אשכנזים פרושים..."; חותם רבי "יעקב....לעווי"; ו"חותם בית דין צדק – קהל אשכנזים מעיר הקודש ירושלם. ירושלים תובב"א".
מעבר לדף מכתב המלצה בכתיבה מזרחית בינונית (רש"י), עם חתימתו וחותמתו של רבי יששכר אצראף, מעדת הקודש המערביים [יוצאי מרוקו וארצות המגרב].
[1] דף. 40 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעות קלות בטקסט (משוקמים במילוי נייר והדבקה מקצועית). סימני קיפול.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.030.

כתב–יד, לקסיקון חרוזים ומליצות, שכתב "הראשון לציון" רבי חיים ניסים אבולעפיא (הרב חנ"א). [ארץ ישראל, שנות הת"ק, סוף המאה ה–18 או ראשית המאה ה–19 בקירוב].
חיבור שלם, שבעזרתו ניתן לכתוב מליצות בחרוזים, ערוך לפי סדר הא"ב, וכולל אלפי ביטויים מהמקורות המסתיימים בצלילי חרוזים שונים.
פורמט צר וגבוה, כתיבה ספרדית–מזרחית רהוטה. שני טורים בעמוד. החיבור הוכן ונכתב על ידי רבי חיים ניסים אבועלפיא, כפי שכתב בהקדמה מליצית המופיעה בדף א1: "...לשון חכמים קראתי נועם מעשה ידי קצת חרוזי ההבר[ה] והמבטא ליפוי הלשון וקושט המליצה... את כל אלה ידי עשתה לא בתורת קבע עתים חלי"ם כ"א בשעה שבני אדם [––]לים ודרך אגב ועם שמעט המדה הכל לפי מה שהייתה השעה מספקת ויהי שירי הלא כה דברי".
מתחת לרישום זה מופיע הקדשה מליצית בכתב–ידו וחתימתו של הרב חנ"א, לגביר יצחק אלפאנדארי, מחודש סיון תקצ"ד: "מנחה היא שלוחה הרי זה מקטני המנ"ה, יד חרוזים כאן כשאוחזים וללצי"ם הוא יליץ ארשינ"ו רעננה, הנה ארש"ו אר"ש טובה לית דין צריך לא כחל ולא פרכוס לא יתן עליה לבונה, מה דודך מדוד מתוק ומרפה לנפש אפי' שיחתו הקלה בעיא צלותא כיומא דאסתנא לאחד קראתי נועם החכם הגביר השלם המשובח והמפואר בחכמה ובתבונה, זרע רב לי יאורי כמהר"ר יצחק אלפאנדארי נר"ו יאיר דלא שלטא ביה עינא, אנא נפשאי זעי"ר שם קטינא קטינא הצעיר חנ"א ס"ט היום א"ך טוב סיון שנת בשלום ובעישו"ר [=תקצ"ד] לפ"ק".

הגאון רבי חיים ניסים אבולעפיה – הרב חנ"א (תקל"ד–תרכ"ז), מגדולי חכמי טבריה, ירושלים וארץ ישראל. משנת תרט"ו כיהן במשרת ה"ראשון לציון" – כרבה הראשי של ירושלים (אביו הגאון רבי יצחק היה נכדו של רבי חיים אבולעפיא מייסד היישוב בטבריה, ואף הוא היה מראשי הרבנים ובוני העיר טבריה).

הגביר יצחק אלפאנדארי, לו הוענק כתב–היד, הוא כפי הנראה יצחק רפאל אלפאנדארי שהיה גבאי ארץ ישראל בביירות. נודע כפעיל מרכזי דרכו עברו הכספים לכוללות הספרדים והאשכנזים בארץ ישראל, ובמסגרת זו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים שונים, וכן עם ר' צבי הירש לעהרן נשיא הפקוא"ם [פקידים ואמרכלים] באמשטרדם, עם פקידי ארץ ישראל בקושטא, ועוד. הוא מוזכר במכתבו של הרב חנ"א אל הרב אג"ן מחודש תמוז תר"ו: "ויען שמע שהלך מבירות... ידידנו הגביר סי' יצחק אלפאנדארי הי"ו..." (פורסם אצל: אליאב שוחטמן, הירצחו של ה'שר' חיים פרחי בעכו ופרשת עזבונו, בתוך: אסופות, ספר שישי, ירושלים תשנ"ב, עמ' קצז).

קנו דף (בהתחלה ובסוף דפים שמקורם בחיבור זהה, אך נעשה בהם שימוש משני כדפי מגן). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קלים. קרעים גדולים בדפים בודדים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.030.

פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".

הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.

[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – תפילות שבת, קידוש וסעודת שבת. [שאלוניקי, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[35] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה חדשה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 4.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.016.