מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מציג 337 - 348 of 353
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. [איטליה, המאה ה-18/19].
מחזור בפורמט גדול. כפי הנראה, יועד לחזן בית הכנסת.
כתיבה מרובעת, מנוקדת. הוראות בכתיבה מרובעת ובינונית לא מנוקדת. פירושים והוספות בכתיבה איטלקית בינונית. תיבות פתיחה וקישוטים מאוירים נאים. לאורך המחזור תיקונים והגהות בכתב-יד. במספר מקומות נעשו תיקונים על ידי הדבקת סרטי נייר שעליהם נכתב הנוסח המתוקן.
כולל תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם הנוסח והפיוטים הייחודים למנהג אפ"ם, כדוגמת סדר העבודה "אתה כוננת עולם ברוב חסד / ובו תתנהג עד קץ הימין..." (מאת הפייטן יוסי בן יוסי).
מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות, המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד עתיקים (על מנהג אפ"ם ראה: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65).
[116] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
מחזור בפורמט גדול. כפי הנראה, יועד לחזן בית הכנסת.
כתיבה מרובעת, מנוקדת. הוראות בכתיבה מרובעת ובינונית לא מנוקדת. פירושים והוספות בכתיבה איטלקית בינונית. תיבות פתיחה וקישוטים מאוירים נאים. לאורך המחזור תיקונים והגהות בכתב-יד. במספר מקומות נעשו תיקונים על ידי הדבקת סרטי נייר שעליהם נכתב הנוסח המתוקן.
כולל תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם הנוסח והפיוטים הייחודים למנהג אפ"ם, כדוגמת סדר העבודה "אתה כוננת עולם ברוב חסד / ובו תתנהג עד קץ הימין..." (מאת הפייטן יוסי בן יוסי).
מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות, המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד עתיקים (על מנהג אפ"ם ראה: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65).
[116] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
לא נמכר
כתב-יד, "סידור ליל כפור" - תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם תפילות על הפרנסה. אסטי, י"ז אלול תקנ"א [1791].
כתיבה איטלקית נאה, מנוקדת בחלקה (כתיבה בינונית ומרובעת).
בראש כתב-היד דף שער, בו נכתב: " אני הכותב אברהם שמשון הרטום בכמ"ר המנוח יונה מנחם זצ"ל. פה אסטי י"ז לחודש אלול שנת התקנ"א לפ"ק".
כתב-היד פותח ב"תפלה על הפרנסה", הנאמרת בלילי ראש השנה ויום הכיפורים. הכותב מציין את מקור התפילה: "כפי הנמצא בתהילים דפוס ליוורנו יע"א" (הכוונה כנראה למהדורת ליוורנו תק"ם, שנדפסה כעשר שנים לפני כתב-היד שלפנינו, אז נדפסה תפילה זו לראשונה). אחריה מובא "סדר ותשליך", עם תפילות "יהי רצון" אחרי תשליך (בהן "יהי רצון... שתחבר כל הנצוצות הקדושה...", שחיבר המקובל רבי יוסף אירגאס). לאחר מכן מופיעים "פזמונים ליל כפור", המיועדים לאמירה לאחר השלמת ספרי התהילים. בשולי הפזמונים הוסיף הכותב ביאורים משלו במספר מקומות. בדף האחרון, תפילה נוספת לפרנסה, ותפילת "יהי רצון" לסעודת ליל ראש השנה: "כשאוכל דבר מתוק יאמר זה בליל ראש השנה: יה"ר... שתחדש עלינו שנ"ה טובה ומתוקה (כי הוא הנקרא שנה בסוד) מראשית השנה ועד אחרית שנה".
הכותב הוא כנראה מאבות משפחת הרטום האיטלקית, הידועה בשמירתה על מנהגי קהילות אפ"ם (אסטי, פוסאנו ומונקאלוו), אשר יסודם במנהג צרפת ממנה גלו בשנת קנ"ד. נוסח התפילה של יהודי צרפת שקע בעקבות הגירושים, אך בקהילות אפ"ם שמרו על הנוסח בימים הנוראים למשך עוד מאות שנים. עם זאת, בכתב-היד שלפנינו לא מופיעים נוסחים ייחודיים למנהג אפ"ם (על הנוסח ששימרו משפחת הרטום ראה: "מנהגי משפחת הרטום", בתוך: מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מנחם עמנואל הרטום, ירושלים תשס"ה, כרך ב, עמ' 1506-1513).
[26] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. מעטפת קרטון.
כתיבה איטלקית נאה, מנוקדת בחלקה (כתיבה בינונית ומרובעת).
בראש כתב-היד דף שער, בו נכתב: " אני הכותב אברהם שמשון הרטום בכמ"ר המנוח יונה מנחם זצ"ל. פה אסטי י"ז לחודש אלול שנת התקנ"א לפ"ק".
כתב-היד פותח ב"תפלה על הפרנסה", הנאמרת בלילי ראש השנה ויום הכיפורים. הכותב מציין את מקור התפילה: "כפי הנמצא בתהילים דפוס ליוורנו יע"א" (הכוונה כנראה למהדורת ליוורנו תק"ם, שנדפסה כעשר שנים לפני כתב-היד שלפנינו, אז נדפסה תפילה זו לראשונה). אחריה מובא "סדר ותשליך", עם תפילות "יהי רצון" אחרי תשליך (בהן "יהי רצון... שתחבר כל הנצוצות הקדושה...", שחיבר המקובל רבי יוסף אירגאס). לאחר מכן מופיעים "פזמונים ליל כפור", המיועדים לאמירה לאחר השלמת ספרי התהילים. בשולי הפזמונים הוסיף הכותב ביאורים משלו במספר מקומות. בדף האחרון, תפילה נוספת לפרנסה, ותפילת "יהי רצון" לסעודת ליל ראש השנה: "כשאוכל דבר מתוק יאמר זה בליל ראש השנה: יה"ר... שתחדש עלינו שנ"ה טובה ומתוקה (כי הוא הנקרא שנה בסוד) מראשית השנה ועד אחרית שנה".
הכותב הוא כנראה מאבות משפחת הרטום האיטלקית, הידועה בשמירתה על מנהגי קהילות אפ"ם (אסטי, פוסאנו ומונקאלוו), אשר יסודם במנהג צרפת ממנה גלו בשנת קנ"ד. נוסח התפילה של יהודי צרפת שקע בעקבות הגירושים, אך בקהילות אפ"ם שמרו על הנוסח בימים הנוראים למשך עוד מאות שנים. עם זאת, בכתב-היד שלפנינו לא מופיעים נוסחים ייחודיים למנהג אפ"ם (על הנוסח ששימרו משפחת הרטום ראה: "מנהגי משפחת הרטום", בתוך: מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מנחם עמנואל הרטום, ירושלים תשס"ה, כרך ב, עמ' 1506-1513).
[26] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. מעטפת קרטון.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סדר תפלה של פרנסה ותפילות נוספות. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מרובעת נאה, מנוקדת. על נייר איכותי ועבה.
בראש כתב-היד: "סדר תפלה של פרנסה בלילי ראש השנה ובליל יום הכפורים", כולל מזמור כד בתהילים, ואחריו שתי תפילות קבליות לאמירה לאחר אמירת המזמור. על פי רוב, מופיעה בדפוס רק אחת משתי התפילות.
לאחר מכן מופיעים "מסירת מודעה" - תפילה ארוכה להינצל מפיתוי השטן לכפור בה' בעת פטירתו של אדם ("לפי שהשטן בשעת יציאת האדם אומר לו כפור באלהי ישראל לכך צריך להקדים בעודו בשכלו להתפלל..."); "סדר התרת קללות"; "סדר התרת נדרים".
בעמוד האחרון קולופון: "זה ספר של הבחור הנכבד כמ"ר מנחם בר אברהם שבתי מודיליאני יצ"ו".
[16] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, בלאי וקרעים. הדף האחרון מנותק. עטיפת נייר, בלויה ופגומה.
כתיבה מרובעת נאה, מנוקדת. על נייר איכותי ועבה.
בראש כתב-היד: "סדר תפלה של פרנסה בלילי ראש השנה ובליל יום הכפורים", כולל מזמור כד בתהילים, ואחריו שתי תפילות קבליות לאמירה לאחר אמירת המזמור. על פי רוב, מופיעה בדפוס רק אחת משתי התפילות.
לאחר מכן מופיעים "מסירת מודעה" - תפילה ארוכה להינצל מפיתוי השטן לכפור בה' בעת פטירתו של אדם ("לפי שהשטן בשעת יציאת האדם אומר לו כפור באלהי ישראל לכך צריך להקדים בעודו בשכלו להתפלל..."); "סדר התרת קללות"; "סדר התרת נדרים".
בעמוד האחרון קולופון: "זה ספר של הבחור הנכבד כמ"ר מנחם בר אברהם שבתי מודיליאני יצ"ו".
[16] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, בלאי וקרעים. הדף האחרון מנותק. עטיפת נייר, בלויה ופגומה.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרושים על עניינים שונים, על התורה והמגילות, ענייני מוסר, שבת ומועדים, ימי השובבי"ם, ועוד - על דרך הקבלה והרמז, מאת מחבר לא ידוע. [איטליה, המאה ה-19]. חיבור שלא נדפס.
חיבור בכתיבה אוטוגרפית. כתיבה איטלקית רהוטה. כל עמוד מחולק לשתי עמודות. גוף החיבור נכתב בעמודות הפנימיות, ואילו העמודות החיצוניות משמשות להוספות, הערות, וכן תיקון או עריכה של טקסטים שהמחבר מחק בפנים.
המחבר מרבה להביא מספרי מוסר וקבלה ומכתבי המקובלים, דוגמת ספר הזוהר, ראשית חכמה, האריז"ל, הרמ"ז, ועוד, כשהוא מוסיף חידושים רבים משלו, וכן כוונות, גימטריות, ראשי תיבות ורמזים קבליים שחידש (כך לדוגמה הוא כותב בכוונת נטילת ידים: "...ועוד נלע"ד שטוב שקודם נטילת ידים לאכילה יאמר בפה מלא כלשון הזה... ואח"כ יאמר לשם יחוד וכו'... והטעם לתיבות הנזכרות הוא... ואם כן מסוגלות הן להצלחה והרוחה..."). בין היתר מזכיר המחבר מספר פעמים את החיד"א בברכת המתים (ומכאן שהחיבור נכתב לאחר שנת תקס"ו, שנת פטירת החיד"א). כך לדוגמה, בדף ט/1 הוא כותב: "...ואחר זמן אחרי כתבי הכוונה הנ"ל בעשיית הצדקה דהיינו לפדות הניצוצות... שמחתי במצוא סמך ברור לדעתי הקצרה בספר כף אחת להרב חיד"א זלה"ה...". קטעים נרחבים במיוחד מקדיש המחבר לתיקון ימי השובבי"ם.
בראש החיבור הקדמה מחורזת קצרה, אך אין בה פרטים מזהים על המחבר: "בראשון באחד לחדש, דברי חדוש על דברי קדש, יהיה ברכתי שוכני סנה, בראשית עולם חסד יבנה, בהכנס בכי טוב, טוב ה' לכל...".
כתיבת החיבור לא הושלמה, והוא מסתיים באמצע קטע.
בקטע האחרון כותב המחבר באריכות על ההתייחסות הנכונה לצומות, ומוסיף "תוכחה" ארוכה, מחורזת ומליצית, הפותחת במילים הבאות: "...ולא יכולתי להתאפק מלכתוב דברי תוכחה נגד אלו האנשים אשר בחשך ידמו ועושים את הטפל עיקר ואת העיקר טפל אף כי איני כדאי להוכיח ומה אני מה חיי, אבל נתלהב רוחי בקרבי וכתבתי מה שלבי אמר לי על זה: תוכחה גדולה ומרה לאותם אשר כל ימיהם בצומות, ולבם מלא זמה ומרמות, ויחשבו לעלות אל ראש רמות; אוי לך מוא"ב, מא"ב רם ונשא, אשר פנים לא ישא, כאשר תעלה ממקומך, ותאסף אל עמך, וקולו ישא לעומתך...".
54 עמ' כתובים (ועוד עמודים רבים ריקים; העמודים ממוספרים א-קנד). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
חיבור בכתיבה אוטוגרפית. כתיבה איטלקית רהוטה. כל עמוד מחולק לשתי עמודות. גוף החיבור נכתב בעמודות הפנימיות, ואילו העמודות החיצוניות משמשות להוספות, הערות, וכן תיקון או עריכה של טקסטים שהמחבר מחק בפנים.
המחבר מרבה להביא מספרי מוסר וקבלה ומכתבי המקובלים, דוגמת ספר הזוהר, ראשית חכמה, האריז"ל, הרמ"ז, ועוד, כשהוא מוסיף חידושים רבים משלו, וכן כוונות, גימטריות, ראשי תיבות ורמזים קבליים שחידש (כך לדוגמה הוא כותב בכוונת נטילת ידים: "...ועוד נלע"ד שטוב שקודם נטילת ידים לאכילה יאמר בפה מלא כלשון הזה... ואח"כ יאמר לשם יחוד וכו'... והטעם לתיבות הנזכרות הוא... ואם כן מסוגלות הן להצלחה והרוחה..."). בין היתר מזכיר המחבר מספר פעמים את החיד"א בברכת המתים (ומכאן שהחיבור נכתב לאחר שנת תקס"ו, שנת פטירת החיד"א). כך לדוגמה, בדף ט/1 הוא כותב: "...ואחר זמן אחרי כתבי הכוונה הנ"ל בעשיית הצדקה דהיינו לפדות הניצוצות... שמחתי במצוא סמך ברור לדעתי הקצרה בספר כף אחת להרב חיד"א זלה"ה...". קטעים נרחבים במיוחד מקדיש המחבר לתיקון ימי השובבי"ם.
בראש החיבור הקדמה מחורזת קצרה, אך אין בה פרטים מזהים על המחבר: "בראשון באחד לחדש, דברי חדוש על דברי קדש, יהיה ברכתי שוכני סנה, בראשית עולם חסד יבנה, בהכנס בכי טוב, טוב ה' לכל...".
כתיבת החיבור לא הושלמה, והוא מסתיים באמצע קטע.
בקטע האחרון כותב המחבר באריכות על ההתייחסות הנכונה לצומות, ומוסיף "תוכחה" ארוכה, מחורזת ומליצית, הפותחת במילים הבאות: "...ולא יכולתי להתאפק מלכתוב דברי תוכחה נגד אלו האנשים אשר בחשך ידמו ועושים את הטפל עיקר ואת העיקר טפל אף כי איני כדאי להוכיח ומה אני מה חיי, אבל נתלהב רוחי בקרבי וכתבתי מה שלבי אמר לי על זה: תוכחה גדולה ומרה לאותם אשר כל ימיהם בצומות, ולבם מלא זמה ומרמות, ויחשבו לעלות אל ראש רמות; אוי לך מוא"ב, מא"ב רם ונשא, אשר פנים לא ישא, כאשר תעלה ממקומך, ותאסף אל עמך, וקולו ישא לעומתך...".
54 עמ' כתובים (ועוד עמודים רבים ריקים; העמודים ממוספרים א-קנד). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
קטגוריה
יהדות איטליה - כתבי יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
פריט 341 "מצבם הנוכחי של היהודים" - מחקר על יהדות צפון אפריקה - לונדון, 1675 - תחריט - מהדורה ראשונה
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
The Present State of the Jews (more particularly relating to those in Barbary), wherein is contained an exact account of their customs, secular and religious, to which is annexed a summary discourse of the Misna, Talmud, and Gemara, מאת Lancelot Addison. לונדון, J. C. for William Crooke,
י1675 [תל"ה]. מהדורה ראשונה. אנגלית.
"מצבם הנוכחי של היהודים" הוא מחקר מקיף אודות האוכלוסיה היהודית הברברית (צפון אפריקנית) במאה ה-17, מאת הכומר האנגליקני לנסלוט אדיסון (Lancelot Addison). הספר סוקר את המנהגים, הטקסים ועיקרי דתם של יהודי צפון אפריקה. בסופו פרק העוסק במשנה, בתלמוד ובגמרא. המחבר שירת ככומר של חיל המצב בטנג'יר (צפון מרוקו) במשך שבע שנים, במהלכן התעניין במנהגים ובהליכות של הקהילה היהודית במקום.
בראש הספר, דף קדם-שער עם תחריט נאה - איור של יליד המחזיק כידון בידו, ממנו משתלשל דגלון, עליו מופיע שם הספר: "The Present State of the Jews in Barbary".
[8], 249, [6] עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרע קטן באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חסרון. דף התחריט צמוד לכריכה ומנותק מיתר הדפים. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור עתיקה, מנותקת בחלקה, עם פגמים וקרעים.
"מצבם הנוכחי של היהודים" הוא מחקר מקיף אודות האוכלוסיה היהודית הברברית (צפון אפריקנית) במאה ה-17, מאת הכומר האנגליקני לנסלוט אדיסון (Lancelot Addison). הספר סוקר את המנהגים, הטקסים ועיקרי דתם של יהודי צפון אפריקה. בסופו פרק העוסק במשנה, בתלמוד ובגמרא. המחבר שירת ככומר של חיל המצב בטנג'יר (צפון מרוקו) במשך שבע שנים, במהלכן התעניין במנהגים ובהליכות של הקהילה היהודית במקום.
בראש הספר, דף קדם-שער עם תחריט נאה - איור של יליד המחזיק כידון בידו, ממנו משתלשל דגלון, עליו מופיע שם הספר: "The Present State of the Jews in Barbary".
[8], 249, [6] עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרע קטן באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חסרון. דף התחריט צמוד לכריכה ומנותק מיתר הדפים. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור עתיקה, מנותקת בחלקה, עם פגמים וקרעים.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
Orden de Roshasanah y Kipur, מחזור לראש השנה וליום כיפור, עם סדר הסליחות, בתרגום לספרדית. [דורדרכט (הולנד)], דפוס Yahacob Israel, [בבית הדפוס של P. Verhagen, שד"מ 1584].
מהדורת מחזור זו היא לפי הידוע ההדפסה הראשונה בהולנד של ספר תפילה עבור היהודים הספרדים שהתיישבו במקום (החלק הראשון של מחזור זה, לשלושת הרגלים, נדפס כחודשיים לפני החלק שלפנינו). ההתיישבות היהודית בהולנד היתה בחיתוליה באותה תקופה. בשעת הדפסת המחזור שלפנינו טרם קמה הקהילה היהודית באמשטרדם.
בקולופון שבעמוד האחרון, החסר בעותק שלפנינו, מופיעה העיר מיינץ (Maguntia) כמקום הדפוס (על פי קולופון זה כונה המחזור "Machzor Maguntia"), אך כפי הנראה מקום הדפוס שובש לצורך הטעיית הצנזורה הנוצרית, והמחזור נדפס באמת בעיר דורדרכט בדפוס P. Verhagen.
מחיקות צנזורה במספר מקומות. רישומים בשער ובדפי המגן.
24, 326-33 דף. חסרים דפים 32-25 ודף אחרון (סך הכל 9 דפים; במקומם נכרכו דפים ריקים). 14 ס"מ. חיתוך דפים צבעוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים במספר דפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה.
מהדורת מחזור זו היא לפי הידוע ההדפסה הראשונה בהולנד של ספר תפילה עבור היהודים הספרדים שהתיישבו במקום (החלק הראשון של מחזור זה, לשלושת הרגלים, נדפס כחודשיים לפני החלק שלפנינו). ההתיישבות היהודית בהולנד היתה בחיתוליה באותה תקופה. בשעת הדפסת המחזור שלפנינו טרם קמה הקהילה היהודית באמשטרדם.
בקולופון שבעמוד האחרון, החסר בעותק שלפנינו, מופיעה העיר מיינץ (Maguntia) כמקום הדפוס (על פי קולופון זה כונה המחזור "Machzor Maguntia"), אך כפי הנראה מקום הדפוס שובש לצורך הטעיית הצנזורה הנוצרית, והמחזור נדפס באמת בעיר דורדרכט בדפוס P. Verhagen.
מחיקות צנזורה במספר מקומות. רישומים בשער ובדפי המגן.
24, 326-33 דף. חסרים דפים 32-25 ודף אחרון (סך הכל 9 דפים; במקומם נכרכו דפים ריקים). 14 ס"מ. חיתוך דפים צבעוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים במספר דפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים בשדרה.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
Orden de las oraciones de Ros- Ashanah y Kipur, [סדר התפילות לראש השנה וליום כיפור], מתורגם לספרדית בידי רבי יצחק ניטו. לונדון, דפוס Ricardo Reily, ת"ק [1740]. ספרדית.
המתרגם, רבי יצחק ניטו, בנו וממלא מקומו של רבי דוד ניטו בעל "כוזרי שני", רבה הנודע של הקהילה הספרדית בלונדון.
מהדורה זו שמשה כבסיס לתרגומים עתידיים של המחזור לאנגלית.
XVIי, [24], XXVIIי, 578 עמ'.
18 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
[24] עמ' - לוח שנה בספרדית לשנים תק"א-תקכ"ב (1740/1 - 1761/2), הכולל רשימת מאורעות היסטוריים חשובים, מבריאת העולם ועד לשנת תק"א - כפי הנראה אינם מופיעים בכל העותקים.
ראה עוד: David Katz, The Jews in the History of England 1485-1850, Oxford 1994, pp. 278-280.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
לא נמכר
כרך מתוך מהדורת נביאים וכתובים שנדפסה באמשטרדם בשנת תקל"ז-תקל"ח - כולל שני ספרים: "ספר שלישי מנביאים אחרונים והוא ספר יחזקאל" ו"ספר רביעי מנביאים אחרונים והוא תרי עשר". אמשטרדם, דפוס יוסף בן שלמה פרופס, [תקל"ז-תקל"ח 1777-1778]. דף שער נפרד לכל ספר.
העותק של הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון - רישום (קצוץ וחסר בחלקו) על גבי דף הבטנה הקדמי: " שייך להגאון כמ[ו"ה] [של]מה אב"ד[?] דק"ק פרענצלוי בן להגאון אב"ד דק"ק --- והמדינה יע"א דברי המעיד הק' --- שרגא פייבל ---". בדף השער, חותמת הקהילה היהודית בלונדון: "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון Jews College London" [ספרייתו של רבי שלמה הירשל, העשירה בספרים וכתבי-יד חשובים, נקנתה מיורשיו, לאחר פטירתו, ע"י המוסד הנ"ל].
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842), הרב הראשי הראשון של בריטניה הגדולה. בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". בצעירותו כיהן כאב"ד פרנצלאו (גרמניה), ובהמשך התמנה על מקום אביו כרב הקהילה האשכנזית בלונדון. בשנת תקס"ב התמנה לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה הגדולה, תפקיד בו כיהן במשך ארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תר"ג (1842).
[1], קיח; קכה דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. נייר דף הבטנה, עם רישום הבעלות בכתב-יד, יבש ושביר, עם קרעים חסרים ופגיעה ברישום. כתמים ובלאי. קונטרסים מנותקים חלקית. מספר דפים מנותקים (בהם דף הבטנה הקדמי ודף השער, עם הרישום והחותמת). כריכה קדמית ושדרה חסרים. פגמים ובלאי בכריכה האחורית.
העותק של הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון - רישום (קצוץ וחסר בחלקו) על גבי דף הבטנה הקדמי: " שייך להגאון כמ[ו"ה] [של]מה אב"ד[?] דק"ק פרענצלוי בן להגאון אב"ד דק"ק --- והמדינה יע"א דברי המעיד הק' --- שרגא פייבל ---". בדף השער, חותמת הקהילה היהודית בלונדון: "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון Jews College London" [ספרייתו של רבי שלמה הירשל, העשירה בספרים וכתבי-יד חשובים, נקנתה מיורשיו, לאחר פטירתו, ע"י המוסד הנ"ל].
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842), הרב הראשי הראשון של בריטניה הגדולה. בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". בצעירותו כיהן כאב"ד פרנצלאו (גרמניה), ובהמשך התמנה על מקום אביו כרב הקהילה האשכנזית בלונדון. בשנת תקס"ב התמנה לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה הגדולה, תפקיד בו כיהן במשך ארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תר"ג (1842).
[1], קיח; קכה דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. נייר דף הבטנה, עם רישום הבעלות בכתב-יד, יבש ושביר, עם קרעים חסרים ופגיעה ברישום. כתמים ובלאי. קונטרסים מנותקים חלקית. מספר דפים מנותקים (בהם דף הבטנה הקדמי ודף השער, עם הרישום והחותמת). כריכה קדמית ושדרה חסרים. פגמים ובלאי בכריכה האחורית.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
לא נמכר
מחזור ליום כפור, כמנהג פולין, חלק ראשון עם סדר תפילות ערבית, כל נדרי, ושחרית, וחלק שני עם סדר תפלות מוסף, מנחה ותפילת נעילה, עם תרגום לאנגלית. לונדון, דפוס E. Justins, [תקס"ז 1807]. שני חלקים בשני כרכים.
בכרך הראשון, מול דף השער, תחריט דיוקן של רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון, עם הכיתוב: "תמונת אדמ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מה"ו שלמה בן אדמ"ו הגאון הגדול מה"ו צבי זצ"ל, אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה יע"א, שלשלת היחוסי[!] הגאונים מה"ו העשיל וחכם צבי זצ"ל".
דף שער מאויר בראש הכרך השני.
שני כרכים. כרך ראשון: [1], 250 דף. כרך שני: [1], 212 דף. 22.5-23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים בכרך השני, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר באחד מהדפים בכרך השני, עם פגיעה בטקסט. בכרך הראשון כריכת עור עתיקה, צדה האחורי מנותק. בכרך השני, כריכת עור עתיקה ובלויה, צדה הקדמי מנותק. פגמים בכריכות (כריכות שונות זו מזו). קרעים בשדרה של הכרך השני.
הכרך הראשון של יום כיפור לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. בכרך השני של יום כיפור נרשמו במפעל הביבליוגרפיה [1], 199 דף בלבד (כך גם באחד מהעותקים שבספריה הלאומית), ואילו בעותק שלפנינו ישנם [1], 212 דף.
יחד עם כרכים אלו נדפסו באותה שנה מחזורים לראש השנה ולשלושה רגלים.
בכרך הראשון, מול דף השער, תחריט דיוקן של רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון, עם הכיתוב: "תמונת אדמ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מה"ו שלמה בן אדמ"ו הגאון הגדול מה"ו צבי זצ"ל, אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה יע"א, שלשלת היחוסי[!] הגאונים מה"ו העשיל וחכם צבי זצ"ל".
דף שער מאויר בראש הכרך השני.
שני כרכים. כרך ראשון: [1], 250 דף. כרך שני: [1], 212 דף. 22.5-23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים בכרך השני, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר באחד מהדפים בכרך השני, עם פגיעה בטקסט. בכרך הראשון כריכת עור עתיקה, צדה האחורי מנותק. בכרך השני, כריכת עור עתיקה ובלויה, צדה הקדמי מנותק. פגמים בכריכות (כריכות שונות זו מזו). קרעים בשדרה של הכרך השני.
הכרך הראשון של יום כיפור לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. בכרך השני של יום כיפור נרשמו במפעל הביבליוגרפיה [1], 199 דף בלבד (כך גם באחד מהעותקים שבספריה הלאומית), ואילו בעותק שלפנינו ישנם [1], 212 דף.
יחד עם כרכים אלו נדפסו באותה שנה מחזורים לראש השנה ולשלושה רגלים.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
סדר הגדה של פסח, עם תרגום לאנגלית - Service for the Two First Nights of Passover. לונדון, דפוס E. Justins, תקס"ח [1808]. "מתורגם מלשון הקודש ללשון ענגלאטירא... כפי צחות הלשון, ולא לשון עלגים, כאשר הורגלו מלפנים". המתרגם הוא רבי יצחק ב"ר עקיבא.
בסוף ההגדה תרגום ליידיש של השירים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".
מול דף השער תחריט: "תמונת אדמ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מה"ו שלמה [הירשל] בן אדמ"ו הגאון הגדול מה"ו צבי זצ"ל, אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה יע"א".
[1], 26 דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (במספר דפים כתמים רבים וקשים). קרעים קטנים בשולי מספר דפים. קרעים בשולי דף התחריט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
דף התחריט נדיר (נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מאוסף פלורסהיים).
יערי 360; אוצר ההגדות 516.
בסוף ההגדה תרגום ליידיש של השירים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".
מול דף השער תחריט: "תמונת אדמ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מה"ו שלמה [הירשל] בן אדמ"ו הגאון הגדול מה"ו צבי זצ"ל, אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה יע"א".
[1], 26 דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (במספר דפים כתמים רבים וקשים). קרעים קטנים בשולי מספר דפים. קרעים בשולי דף התחריט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
דף התחריט נדיר (נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מאוסף פלורסהיים).
יערי 360; אוצר ההגדות 516.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת משה מונטיפיורי (1784-1885), אל רבי נתן מרקוס אדלר - הרב הראשי לאימפריה הבריטית. רמסגייט (אנגליה), 18 בדצמבר, 5643 [1882]. אנגלית.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו כותב משה מונטיפיורי להרב אדלר (תרגום מאנגלית): " אני מודה לך מאד על טרחתך בעניין הביארה [ערבית: "בית באר"; פרדס] ביפו; זו חלקת אדמה יפהפייה ואין לי ספק שביום מן הימים הקרובים, מיד כאשר תונח מסילת רכבת באותה שכונה, היא תהפוך לבעלת ערך רב".
המכתב מתייחס לפרדס שרכש מונטיפיורי ביפו בשנת 1855. הפרדס, המכונה "פרדס מונטיפיורי" או "גן מונטיפיורי" - ובמכתב שלפנינו מכונה "גן יפו" (Jaffa garden) ו"ביארא" (Biara) על דרך הערבית - נחשב לפרדס היהודי הראשון שניטע על אדמת ארץ ישראל.
לאורך השנים ידע הפרדס עליות ומורדות, נקלע לקשיים שונים ומנהליו הוחלפו. רבים מעמיתיו של מונטיפיורי, ובהם רבי נתן מרקוס אדלר, ניסו להביא למכירת הפרדס או להחכרתו מנימוקים כלכליים, אולם מונטיפיורי התעקש להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו. מסילת רכבת אכן הונחה בקרבת מקום שנים ספורות לאחר כתיבת המכתב (קו יפו-ירושלים שנחנך רשמית ב-1892), ומחיר הקרקע אכן האמיר, אך הפרדס עצמו לא האריך ימים.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן מרקוס אדלר (תקס"ג-תר"נ, 1803-1890), רבה הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (Synagogue United), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף מקופל (4 עמודים כתובים). 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של הדף, ללא פגיעה בטקסט; קרעים זעירים בשוליים.
כתיבת יד סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימת ידו של מונטיפיורי.
במכתבו כותב משה מונטיפיורי להרב אדלר (תרגום מאנגלית): " אני מודה לך מאד על טרחתך בעניין הביארה [ערבית: "בית באר"; פרדס] ביפו; זו חלקת אדמה יפהפייה ואין לי ספק שביום מן הימים הקרובים, מיד כאשר תונח מסילת רכבת באותה שכונה, היא תהפוך לבעלת ערך רב".
המכתב מתייחס לפרדס שרכש מונטיפיורי ביפו בשנת 1855. הפרדס, המכונה "פרדס מונטיפיורי" או "גן מונטיפיורי" - ובמכתב שלפנינו מכונה "גן יפו" (Jaffa garden) ו"ביארא" (Biara) על דרך הערבית - נחשב לפרדס היהודי הראשון שניטע על אדמת ארץ ישראל.
לאורך השנים ידע הפרדס עליות ומורדות, נקלע לקשיים שונים ומנהליו הוחלפו. רבים מעמיתיו של מונטיפיורי, ובהם רבי נתן מרקוס אדלר, ניסו להביא למכירת הפרדס או להחכרתו מנימוקים כלכליים, אולם מונטיפיורי התעקש להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו. מסילת רכבת אכן הונחה בקרבת מקום שנים ספורות לאחר כתיבת המכתב (קו יפו-ירושלים שנחנך רשמית ב-1892), ומחיר הקרקע אכן האמיר, אך הפרדס עצמו לא האריך ימים.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן מרקוס אדלר (תקס"ג-תר"נ, 1803-1890), רבה הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (Synagogue United), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף מקופל (4 עמודים כתובים). 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של הדף, ללא פגיעה בטקסט; קרעים זעירים בשוליים.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
לא נמכר
שני מכתבים שנשלחו למשה מונטיפיורי בעקבות פעילותו לטובת יהודי מרוקו בפרשת עלילת הדם בעיר סאפי:
• מכתב מרבני סאפי שבמרוקו, אל משה מונטיפיורי, בעניין התערבותו בפרשת עלילת הדם בעיר. סאפי, כסליו [תרכ"ד 1863].
על המכתב חתומים שני רבני סאפי: רבי סעדיה ן' רבוח, ורבי יהודה ן' מוייאל.
הרבנים כותבים למונטיפיורי כי שמעו שכבר החל לפעול לטובתם, אך שניים מהיהודים הנאשמים בפרשה הוצאו להורג בטרם שמע על הפרשה. הם כותבים לו כי הם יודעים שבזכות התערבותו נצלו שני יהודים נוספים שעמדו בפני גורל דומה ("ותהלות לאל... שה' עזרו ודבריו עשו רושם להציל השנים האחרים ממות שעדיין הם בבית הסוהר אסורים בכבלי ברזל..."), ומתארים את גורלם הרע של היהודים ברחבי מרוקו, החווים התעמרות והתעללות מצדם של המקומיים ("באופן כללות הדברים הוא שכל מגמתם של זאת האומה להתעולל עלילות ברשע כדי לנקום נקם..."). הרבנים מוסיפים ומפצירים במונטיפיורי שימשיך לפעול לטובתם.
• מכתב מאת ראשי הקהילה היהודית בקוצ'ין, אל משה מונטיפיורי. קוצ'ין (הודו), תרכ"ד [1864].
המכתב נכתב על ידי רבי דוד שם טוב חליגואה, ממנהיגי יהודי קוצ'ין, והוא חתום עליו יחד עם עוד שלושה ממנהיגי הקהילה: רבי יצחק יהודה מזרחי, רבי שמואל רחבי, ורבי "דוד יוסף..." (החתימה לא פוענחה לגמרי).
מנהיגי קוצ'ין משבחים את מונטיפיורי על פועלו הרב לטובת עם ישראל, ומדגישים במיוחד את פעילותו באותה שנה במרוקו: "...ועתה בימי זקנתו ושיבתו... עבר לארץ מרחקים... לעבור בנבכי ים ולהתגורר במדבר הרים... לעיר מראקא... למען אחיו האביונים... שעינו אותם בכבלי ברזל ודנו אותם להריגה על לא חמס בכפם... וה' ב"ה נתן חנו בעיני הסולטאן מראקא... וחפץ ה' בידו הצליח נשא חן בעיני הסולטאן... וניצולו אחיו הלקוחים למות... ולא עוד אלא היטיב להם ביתר שאת... כיתר יושבי הארץ בשווי הזכיות להם ולבניהם אחריהם...".
בשנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863-1864), כשנתיים לאחר כיבוש מרוקו על ידי הספרדים, סבלה הקהילה היהודית במרוקו מרדיפות והשפלות קשות, והיתה נתונה לסכנת שמד וכליון. מאורעות אלה הביאו להתערבותו של משה מונטיפיורי, בפעילות שהיתה לאחת מהגדולות והחשובות שבמפעליו. הוא הטיל את כל כובד משקלו לטובתם של יהודי מרוקו, והביא להטיית הכף לטובתם, כאשר גרם לסולטן מרוקו ולממשלת ספרד להתחייב להגן על יהודי מרוקו ולתת להם שוויון זכויות. כבר באותם ימים נדפסו שני ספרים המתעדים את פועלו של מונטיפיורי במרוקו, האחד ספר "שם עולם", מאת אשר אמשעיעוויץ (וורשא תרכ"ד), וספר "נוה תהלה" מאת יוסף כהן צדק מלבוב (לבוב תרכ"ד).
במרכז המאורעות עמדה עלילת הדם בעיר סאפי. פקיד ספרדי, ששימש כגובה המכס בעיר מטעם ממשלת ספרד, חלה ומת תוך מספר ימים. נער יהודי, שעבד בביתו כמשרת, נאסר כשהוא מואשם בהרעלתו. בעלילה זו הואשמו עוד שלושה יהודים ושלוש נשים שנטען כי סייעו בהרעלה. לאחר עינויים קשים אולץ הנער להודות בפשע, ונהרג באכזריות. בהמשך עונו יהודים נוספים, והוצא להורג יהודי נוסף. גם על ראשיהם של היהודים הנוספים שנאסרו בפרשה ריחפה סכנת מוות. כל זאת נעשה באישורו של סולטן מרוקו, שהיה נתון למרותה של ממשלת ספרד. הדבר עורר סערה בקרב יהודי אירופה, ומונטיפיורי, שהיה אז בן 79, החל לפעול נמרצות לטובת הנאשמים בעלילה. בנוסף על פעילותו האינטנסיבית דרך הערוצים הדיפלומטיים, החליט מונטיפיורי לנסוע בעצמו לספרד, שם נפגש עם מלכת ספרד ובעלה, ועם שרי ממשלה, וקיבל את הבטחתם להגן על היהודים. משם נסע למרוקו, פגש את השגריר הספרדי במקום ומסר לו את כתבי ההגנה שקיבל בספרד, ובעקבות כך שוחררו כל האסירים היהודים. לאחר מכן נפגש עם סולטן מרוקו והביא לכך שהלה יחתום על ביטול גזירת הקלון שהיתה מוטלת על היהודים, שחייבה אותם ללכת יחפים, וכן יוציא פקודה שלא להפלות את היהודים לרעה ולהעניק להם זכויות שוות. גם לאחר חזרתו לאנגליה, דאג מונטיפיורי לוודא שהישגיו לטובת היהודים במרוקו נשמרים, והריץ מכתבים לאנשי שלטון שונים כשנודע לו על מקומות בהם עדיין התנכלו ליהודים ולא קיימו את שוויון הזכויות שהשיג עבורם.
על פרשה זו, ראו בהרחבה: מאיר בניהו, מפעלות משה מונטיפיורי להגנת יהודי מארוקו, אסופות טו, עמ' קפט ואילך; אליעזר בשן, משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו - על פי תעודות חדשות מן השנים 1845-1885, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ט 2008.
המכתבים שלפנינו לא פורסמו במאמרו של בניהו ובספרו של בשן.
שני מכתבים. 23-26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. מעט כתמים. סימני קיפול ובלאי.
• מכתב מרבני סאפי שבמרוקו, אל משה מונטיפיורי, בעניין התערבותו בפרשת עלילת הדם בעיר. סאפי, כסליו [תרכ"ד 1863].
על המכתב חתומים שני רבני סאפי: רבי סעדיה ן' רבוח, ורבי יהודה ן' מוייאל.
הרבנים כותבים למונטיפיורי כי שמעו שכבר החל לפעול לטובתם, אך שניים מהיהודים הנאשמים בפרשה הוצאו להורג בטרם שמע על הפרשה. הם כותבים לו כי הם יודעים שבזכות התערבותו נצלו שני יהודים נוספים שעמדו בפני גורל דומה ("ותהלות לאל... שה' עזרו ודבריו עשו רושם להציל השנים האחרים ממות שעדיין הם בבית הסוהר אסורים בכבלי ברזל..."), ומתארים את גורלם הרע של היהודים ברחבי מרוקו, החווים התעמרות והתעללות מצדם של המקומיים ("באופן כללות הדברים הוא שכל מגמתם של זאת האומה להתעולל עלילות ברשע כדי לנקום נקם..."). הרבנים מוסיפים ומפצירים במונטיפיורי שימשיך לפעול לטובתם.
• מכתב מאת ראשי הקהילה היהודית בקוצ'ין, אל משה מונטיפיורי. קוצ'ין (הודו), תרכ"ד [1864].
המכתב נכתב על ידי רבי דוד שם טוב חליגואה, ממנהיגי יהודי קוצ'ין, והוא חתום עליו יחד עם עוד שלושה ממנהיגי הקהילה: רבי יצחק יהודה מזרחי, רבי שמואל רחבי, ורבי "דוד יוסף..." (החתימה לא פוענחה לגמרי).
מנהיגי קוצ'ין משבחים את מונטיפיורי על פועלו הרב לטובת עם ישראל, ומדגישים במיוחד את פעילותו באותה שנה במרוקו: "...ועתה בימי זקנתו ושיבתו... עבר לארץ מרחקים... לעבור בנבכי ים ולהתגורר במדבר הרים... לעיר מראקא... למען אחיו האביונים... שעינו אותם בכבלי ברזל ודנו אותם להריגה על לא חמס בכפם... וה' ב"ה נתן חנו בעיני הסולטאן מראקא... וחפץ ה' בידו הצליח נשא חן בעיני הסולטאן... וניצולו אחיו הלקוחים למות... ולא עוד אלא היטיב להם ביתר שאת... כיתר יושבי הארץ בשווי הזכיות להם ולבניהם אחריהם...".
בשנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863-1864), כשנתיים לאחר כיבוש מרוקו על ידי הספרדים, סבלה הקהילה היהודית במרוקו מרדיפות והשפלות קשות, והיתה נתונה לסכנת שמד וכליון. מאורעות אלה הביאו להתערבותו של משה מונטיפיורי, בפעילות שהיתה לאחת מהגדולות והחשובות שבמפעליו. הוא הטיל את כל כובד משקלו לטובתם של יהודי מרוקו, והביא להטיית הכף לטובתם, כאשר גרם לסולטן מרוקו ולממשלת ספרד להתחייב להגן על יהודי מרוקו ולתת להם שוויון זכויות. כבר באותם ימים נדפסו שני ספרים המתעדים את פועלו של מונטיפיורי במרוקו, האחד ספר "שם עולם", מאת אשר אמשעיעוויץ (וורשא תרכ"ד), וספר "נוה תהלה" מאת יוסף כהן צדק מלבוב (לבוב תרכ"ד).
במרכז המאורעות עמדה עלילת הדם בעיר סאפי. פקיד ספרדי, ששימש כגובה המכס בעיר מטעם ממשלת ספרד, חלה ומת תוך מספר ימים. נער יהודי, שעבד בביתו כמשרת, נאסר כשהוא מואשם בהרעלתו. בעלילה זו הואשמו עוד שלושה יהודים ושלוש נשים שנטען כי סייעו בהרעלה. לאחר עינויים קשים אולץ הנער להודות בפשע, ונהרג באכזריות. בהמשך עונו יהודים נוספים, והוצא להורג יהודי נוסף. גם על ראשיהם של היהודים הנוספים שנאסרו בפרשה ריחפה סכנת מוות. כל זאת נעשה באישורו של סולטן מרוקו, שהיה נתון למרותה של ממשלת ספרד. הדבר עורר סערה בקרב יהודי אירופה, ומונטיפיורי, שהיה אז בן 79, החל לפעול נמרצות לטובת הנאשמים בעלילה. בנוסף על פעילותו האינטנסיבית דרך הערוצים הדיפלומטיים, החליט מונטיפיורי לנסוע בעצמו לספרד, שם נפגש עם מלכת ספרד ובעלה, ועם שרי ממשלה, וקיבל את הבטחתם להגן על היהודים. משם נסע למרוקו, פגש את השגריר הספרדי במקום ומסר לו את כתבי ההגנה שקיבל בספרד, ובעקבות כך שוחררו כל האסירים היהודים. לאחר מכן נפגש עם סולטן מרוקו והביא לכך שהלה יחתום על ביטול גזירת הקלון שהיתה מוטלת על היהודים, שחייבה אותם ללכת יחפים, וכן יוציא פקודה שלא להפלות את היהודים לרעה ולהעניק להם זכויות שוות. גם לאחר חזרתו לאנגליה, דאג מונטיפיורי לוודא שהישגיו לטובת היהודים במרוקו נשמרים, והריץ מכתבים לאנשי שלטון שונים כשנודע לו על מקומות בהם עדיין התנכלו ליהודים ולא קיימו את שוויון הזכויות שהשיג עבורם.
על פרשה זו, ראו בהרחבה: מאיר בניהו, מפעלות משה מונטיפיורי להגנת יהודי מארוקו, אסופות טו, עמ' קפט ואילך; אליעזר בשן, משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו - על פי תעודות חדשות מן השנים 1845-1885, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ט 2008.
המכתבים שלפנינו לא פורסמו במאמרו של בניהו ובספרו של בשן.
שני מכתבים. 23-26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. מעט כתמים. סימני קיפול ובלאי.
קטגוריה
קהילות ישראל - ספרי דפוס ומכתבים
קָטָלוֹג