מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מציג 265 - 276 of 353
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
"ספר עבודת עבודה - דברות קודש על התורה - אשר זכינו לשמוע מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א" - האדמו"ר מטאהש-קנדה רבי משולם פייש לאווי. שני חלקים: חלק א' על בראשית ושמות - קרית טאהש קנדה, הוצאה חדשה, תשס"ז [2007]; חלק ב' על ויקרא, במדבר ודברים - קרית טאהש קנדה, תשס"ד [2004 - מהדורה ראשונה].
בדף המגן של כרך ב', חתימת יד קדשו של האדמו"ר "משולם פייש סגל", מחבר הספר. בדף המגן של כרך א' מודבקת הקדשה מודפסת, מאת ר' יואל אלחנן פאפלאנאש, לנדיב מ"מחזיקי מוסדותינו הקדושים" של "רבינו הקדוש שליט"א".
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטהאש (הראשון). הגיע למונטריאול קנדה בשנת תשי"א, והקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים נהרו לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בשני חלקי הספר "עבודת עבודה" שלפנינו.
שני כרכים: [7], ו-שפח, [1] עמ'; [4], ה-תטו, [17] עמ'. 23.5-24 ס"מ. מצב טוב. כריכות מקוריות.
בדף המגן של כרך ב', חתימת יד קדשו של האדמו"ר "משולם פייש סגל", מחבר הספר. בדף המגן של כרך א' מודבקת הקדשה מודפסת, מאת ר' יואל אלחנן פאפלאנאש, לנדיב מ"מחזיקי מוסדותינו הקדושים" של "רבינו הקדוש שליט"א".
האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), נכדו של רבי משולם פייש לאווי מטהאש (הראשון). הגיע למונטריאול קנדה בשנת תשי"א, והקים בשנת תשכ"ג את קרית "בית הלוי" לחסידות טאהש. נודע בתפילותיו הארוכות והנהגתו בעבודת ה' בדבקות נפלאה. רבים נהרו לחסות בצל קורתו בשבת קודש, מהם מגדולי המשפיעים החסידיים בארה"ב וקנדה. דברי תורתו נדפסו בשני חלקי הספר "עבודת עבודה" שלפנינו.
שני כרכים: [7], ו-שפח, [1] עמ'; [4], ה-תטו, [17] עמ'. 23.5-24 ס"מ. מצב טוב. כריכות מקוריות.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ספר כד הקמח, ענייני מוסר והנהגות עפ"י סדר א-ב, עם ספר שולחן של ארבע, סדר השולחן והנהגות האכילה, מאת רבינו בחיי תלמיד הרשב"א (מחבר ביאור רבינו בחיי על התורה). ירושלים, דפוס אופסט ישראלי ליצוא, ירושלים, תשכ"א [1961].
בדף המגן הקדמי, הקדשה לחתן בר מצוה [משנת תשכ"ח בקירוב], בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור שליט"א: "בס"ד, לבן הבר-מצוה חיים-יעקב שיח'. ביום הכנסך בעול מצוות, עלה והצלח, יעקב ארי' אלתר".
האדמו"ר רבי יעקב אריה ליב אלתר מגור שליט"א נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לאביו רבי שמחה בונים אלתר - האדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה". בשנת ת"ש, בהיותו כבן שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו (האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת"). בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת דודו האדמו"ר בעל ה"פני מנחם", החל לכהן באדמו"רות, ומנהיג כבר למעלה מעשרים וחמש שנה את חסידות גור, החצר החסידית הגדולה בישראל.
[2], צח דף; [1], ק-קי דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
בדף המגן הקדמי, הקדשה לחתן בר מצוה [משנת תשכ"ח בקירוב], בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור שליט"א: "בס"ד, לבן הבר-מצוה חיים-יעקב שיח'. ביום הכנסך בעול מצוות, עלה והצלח, יעקב ארי' אלתר".
האדמו"ר רבי יעקב אריה ליב אלתר מגור שליט"א נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לאביו רבי שמחה בונים אלתר - האדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה". בשנת ת"ש, בהיותו כבן שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו (האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת"). בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת דודו האדמו"ר בעל ה"פני מנחם", החל לכהן באדמו"רות, ומנהיג כבר למעלה מעשרים וחמש שנה את חסידות גור, החצר החסידית הגדולה בישראל.
[2], צח דף; [1], ק-קי דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
משניות, סדר קדשים וסדר טהרות, עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא, ועם תוספות יום טוב. קראקא, דפוס מנחם נחום מייזלש, ת"ד-ת"ה [1644-1645]. מהדורה בתרא של הפירוש "תוספות יום טוב" שנדפסה בחיי המחבר (וכפי שנכתב בשער: "ונתחדשו בו מהדורות ראשונות ואחרונות מהגאון המחבר נר"ו..."). מהדורה נדירה שנדפסה שנים ספורות לפני פרעות ת"ח ות"ט.
שני חלקים (קדשים וטהרות) בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. בדפי הכרך עשרות רבות של הגהות ארוכות בכתיבה איטלקית. הכותב אינו מזוהה, אך מן ההגהות עולה כי היה אחד מתלמידי הרב"ך - המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי אב"ד ריג'יו. בכ-15 הגהות מזכיר הכותב את רבו בברכת החיים: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו", ומצטט אותו (לדוגמה, בדף קד/2: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו כתב ז"ל [זה לשונו], ונלע"ד ב"ך...").
רוב ההגהות המובאות כאן בשם הרב"ך נדפסו (בשינויי לשון קלים) בקבצי "בית אהרן וישראל" מעותק מקביל של כרך משניות (אף הוא ממהדורת קראקא הנ"ל), שהיה בבית מדרשו של רב"ך, ואשר נמצא כיום בספריית האדמו"ר מקרלין (ראה שם, קבצים קעא, קעג, קעה, קעז-קעח). לפי התיאור שם, עותק ספריית האדמו"ר מקרלין כולל הגהות בכתיבת הרב"ך עצמו ובכתיבת תלמיד. בקבצים הנ"ל נדפסו הגהות נוספות מאת הרב"ך, המופיעות לפנינו בסתם, מבלי לציין כי מקורן מהרב"ך. עם זאת, חלק מההגהות שלפנינו לא נדפסו שם. בנוסף, לא נדפסו כלל הגהות על מסכתות זבחים, מנחות וחולין, ולפנינו מספר הגהות במסכתות אלו, בהן גם שתי הגהות בשם הרב"ך שלא נדפסו.
חתימה בדף השער, מחוקה בדיו: "--- סגרי בר' זרח ז"ל".
הרב"ך - רבי בנימין הכהן ויטאלי (תי"א-תפ"ז), תלמידו המובהק של רבי משה זכות (הרמ"ז). שימש כרב וראש ישיבה בעיר ריג'יו, היה גדול מקובלי איטליה בדורו ופוסק הלכה חשוב. כרבו אף הוא עסק בהעתקת כתבי האר"י ובהפצתם. חתנו ותלמידו, רבי ישעיהו באסאן, היה רבו הנודע של הרמח"ל. בשנותיו האחרונות של הרב"ך עמד עמו הרמח"ל בקשר מכתבים. באחד מן המכתבים מכנהו הרמח"ל: "ראש שבטי ישראל". בין תלמידיו של הרב"ך נמנים (מלבד רבי ישעיהו באסאן) מקובלי איטליה: רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים"; רבי שמשון חיים נחמני, בעל "זרע שמשון"; רבי אביעד שר שלום באזילה, בעל "אמונת חכמים", ועוד.
קדשים: ריג דף. טהרות: [1], ג-רצב דף. דף אחרון מסדר טהרות חסר, והושלם בכתב-יד, בכתיבה איטלקית נאה. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער והדפים הראשונים של סדר קדשים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. קונטרס דפים ראשון רופף. סימני עש קלים. כריכת עור עתיקה ופגומה, עם סימני עש וקרעים חסרים.
שני חלקים (קדשים וטהרות) בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. בדפי הכרך עשרות רבות של הגהות ארוכות בכתיבה איטלקית. הכותב אינו מזוהה, אך מן ההגהות עולה כי היה אחד מתלמידי הרב"ך - המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי אב"ד ריג'יו. בכ-15 הגהות מזכיר הכותב את רבו בברכת החיים: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו", ומצטט אותו (לדוגמה, בדף קד/2: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו כתב ז"ל [זה לשונו], ונלע"ד ב"ך...").
רוב ההגהות המובאות כאן בשם הרב"ך נדפסו (בשינויי לשון קלים) בקבצי "בית אהרן וישראל" מעותק מקביל של כרך משניות (אף הוא ממהדורת קראקא הנ"ל), שהיה בבית מדרשו של רב"ך, ואשר נמצא כיום בספריית האדמו"ר מקרלין (ראה שם, קבצים קעא, קעג, קעה, קעז-קעח). לפי התיאור שם, עותק ספריית האדמו"ר מקרלין כולל הגהות בכתיבת הרב"ך עצמו ובכתיבת תלמיד. בקבצים הנ"ל נדפסו הגהות נוספות מאת הרב"ך, המופיעות לפנינו בסתם, מבלי לציין כי מקורן מהרב"ך. עם זאת, חלק מההגהות שלפנינו לא נדפסו שם. בנוסף, לא נדפסו כלל הגהות על מסכתות זבחים, מנחות וחולין, ולפנינו מספר הגהות במסכתות אלו, בהן גם שתי הגהות בשם הרב"ך שלא נדפסו.
חתימה בדף השער, מחוקה בדיו: "--- סגרי בר' זרח ז"ל".
הרב"ך - רבי בנימין הכהן ויטאלי (תי"א-תפ"ז), תלמידו המובהק של רבי משה זכות (הרמ"ז). שימש כרב וראש ישיבה בעיר ריג'יו, היה גדול מקובלי איטליה בדורו ופוסק הלכה חשוב. כרבו אף הוא עסק בהעתקת כתבי האר"י ובהפצתם. חתנו ותלמידו, רבי ישעיהו באסאן, היה רבו הנודע של הרמח"ל. בשנותיו האחרונות של הרב"ך עמד עמו הרמח"ל בקשר מכתבים. באחד מן המכתבים מכנהו הרמח"ל: "ראש שבטי ישראל". בין תלמידיו של הרב"ך נמנים (מלבד רבי ישעיהו באסאן) מקובלי איטליה: רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים"; רבי שמשון חיים נחמני, בעל "זרע שמשון"; רבי אביעד שר שלום באזילה, בעל "אמונת חכמים", ועוד.
קדשים: ריג דף. טהרות: [1], ג-רצב דף. דף אחרון מסדר טהרות חסר, והושלם בכתב-יד, בכתיבה איטלקית נאה. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער והדפים הראשונים של סדר קדשים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. קונטרס דפים ראשון רופף. סימני עש קלים. כריכת עור עתיקה ופגומה, עם סימני עש וקרעים חסרים.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
"קונטרס ר' חיים יונה", חידושים בסוגיית "דינא דגרמי", עם קטע לדוגמא מהחיבור "סדר משנה" על הרמב"ם הלכות עדות וסנהדרין, מאת הגאון רבי חיים יונה תאומים אב"ד ברעסלא. [יעסניץ, דפוס ישראל בן אברהם, תפ"ג 1723 - מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר, כנספח לספר ים של שלמה].
העותק של הגאון הנודע רבי וואלף בוסקוביץ. בשער הספר חתימת ידו: " הוא הק' וואלף הלוי באסקוויץ W.B. ", וחותמותיו: "וואלף הלוי...". בדפי הספר מספר הגהות קצרות בכתב-יד, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי וואלף. בדף המגן הקדמי רישומים ארוכים בגרמנית. רישומים וחותמות נוספות.
הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בנו ותלמידו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ [שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג], פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה ורבים מגדולי דורו הוקירוהו והעריכוהו ביותר, כולל בעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, ה"חתם סופר", רבי עקיבא איגר, ועוד. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת ה"חתם סופר"]. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר משנה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו.
החיבור שלפנינו, שנדפס לאחר מכן תחת השם "קונטרס ר' חיים יונה", נתחבר ע"י הגאון רבי חיים יונה תאומים (ת"נ-תנ"ה בערך-תפ"ח), אשר נפטר בגיל צעיר. הספר התקבל אצל גדולי הפוסקים כספר יסוד לדיני נזיקין וגרמא בנזיקין, ונדפס במהדורות חוזרות כספר בפני עצמו. רבי חיים יונה היה בנו וממלא מקומו של רבי פייביל תאומים אב"ד ברעסלא, וחתנו (בזיווגו הראשון) של הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג. חיבורו "סדר משנה" השלם על הרמב"ם הלכות סנהדרין ועדות, נדפס מכתב-יד רק בשנת תשמ"א.
מעניין לציין כי גם רבי וואלף בוסקוביץ, שהספר שלפנינו היה בבעלותו, חיבר ספר על הרמב"ם, שנקרא אף הוא בשם "סדר משנה".
[16] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה שיערו כי הקונטרס שלפנינו לא נדפס ביעסניץ, ורק צורף לספר "ים של שלמה" שנדפס באותה שנה ביעסניץ. אולם מהקדמת רבי אברהם העלין (המביא לבית הדפוס של שני הספרים) נראה כי הדפסת הקונטרס נעשתה מראש כדי לצרפו לספר "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, העוסק גם הוא בסוגיות אלו של "דינא דגרמי".
העותק של הגאון הנודע רבי וואלף בוסקוביץ. בשער הספר חתימת ידו: " הוא הק' וואלף הלוי באסקוויץ W.B. ", וחותמותיו: "וואלף הלוי...". בדפי הספר מספר הגהות קצרות בכתב-יד, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי וואלף. בדף המגן הקדמי רישומים ארוכים בגרמנית. רישומים וחותמות נוספות.
הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בנו ותלמידו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ [שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג], פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה ורבים מגדולי דורו הוקירוהו והעריכוהו ביותר, כולל בעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, ה"חתם סופר", רבי עקיבא איגר, ועוד. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת ה"חתם סופר"]. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר משנה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו.
החיבור שלפנינו, שנדפס לאחר מכן תחת השם "קונטרס ר' חיים יונה", נתחבר ע"י הגאון רבי חיים יונה תאומים (ת"נ-תנ"ה בערך-תפ"ח), אשר נפטר בגיל צעיר. הספר התקבל אצל גדולי הפוסקים כספר יסוד לדיני נזיקין וגרמא בנזיקין, ונדפס במהדורות חוזרות כספר בפני עצמו. רבי חיים יונה היה בנו וממלא מקומו של רבי פייביל תאומים אב"ד ברעסלא, וחתנו (בזיווגו הראשון) של הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג. חיבורו "סדר משנה" השלם על הרמב"ם הלכות סנהדרין ועדות, נדפס מכתב-יד רק בשנת תשמ"א.
מעניין לציין כי גם רבי וואלף בוסקוביץ, שהספר שלפנינו היה בבעלותו, חיבר ספר על הרמב"ם, שנקרא אף הוא בשם "סדר משנה".
[16] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה שיערו כי הקונטרס שלפנינו לא נדפס ביעסניץ, ורק צורף לספר "ים של שלמה" שנדפס באותה שנה ביעסניץ. אולם מהקדמת רבי אברהם העלין (המביא לבית הדפוס של שני הספרים) נראה כי הדפסת הקונטרס נעשתה מראש כדי לצרפו לספר "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, העוסק גם הוא בסוגיות אלו של "דינא דגרמי".
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
ספר כרתי ופלתי, על שו"ע יורה דעה (סימנים א-קי), מאת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ. אלטונא, חסר שם מדפיס, [תקכ"ג 1763]. מהדורה ראשונה. ספרו היחיד של המחבר שנדפס בחייו. בשער הספר הוא כותב על עצמו: "אני הדל והצעיר באלפי ישראל זקן ולק"ח [=ולא קנה חכמה] יושב בשבת תחכמוני ק"ק אלטונא המבורג וואנזיבעק... יהונתן בהרב ה"ה מהור"ר נתן נטע זלה"ה, טפחתי ורביתי זה חמישים שנה לערך שאני יושב על כס הוראה, ראיתי מעשה ונתעורר הלכה...".
רישומי בעלות בדף השער (מחוקים בחלקם): "הק' (מ/א?)שה ---"; "הק' צבי אלימלך[?]"; "שייך לעדת ק"ק שטאקהאלם". במספור דף ט (של הספירה הראשונה) רישום: "טיקטין".
עשרות הגהות ותיקונים בדפי הספר, מתוכם למעלה מעשר הגהות למדניות, משני כותבים. הכותב השני משיג בכמה מקומות על דברי הראשון. ראה למשל בדף סו/2 בו מקשה הראשון: "לא זכיתי להבין...", והמגיה השני מתרץ קושיותיו ובפתיחת דבריו כותב בחריפות: "ב' פעמים עבר על בל תשחית ומה היה לו כי לכלך הספרים ומדוע לא כתב לו ספר בפ"ע...".
[2], ג-לד, [1]; [4], ה-קסה דף. חסרים 3 דף בהתחלה: [1], א-ב. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז דף ה מהספירה השניה (כתוצאה משריפה) עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
רישומי בעלות בדף השער (מחוקים בחלקם): "הק' (מ/א?)שה ---"; "הק' צבי אלימלך[?]"; "שייך לעדת ק"ק שטאקהאלם". במספור דף ט (של הספירה הראשונה) רישום: "טיקטין".
עשרות הגהות ותיקונים בדפי הספר, מתוכם למעלה מעשר הגהות למדניות, משני כותבים. הכותב השני משיג בכמה מקומות על דברי הראשון. ראה למשל בדף סו/2 בו מקשה הראשון: "לא זכיתי להבין...", והמגיה השני מתרץ קושיותיו ובפתיחת דבריו כותב בחריפות: "ב' פעמים עבר על בל תשחית ומה היה לו כי לכלך הספרים ומדוע לא כתב לו ספר בפ"ע...".
[2], ג-לד, [1]; [4], ה-קסה דף. חסרים 3 דף בהתחלה: [1], א-ב. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז דף ה מהספירה השניה (כתוצאה משריפה) עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
ספר אהל דוד, חדושים על הש"ס "על מסכ[ו]ת שונות" (יבמות, בבא קמא, שבת, עירובין וכתובות), מאת רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש. וינה, דפוס אנטאן שטרויס, תקפ"ב 1822. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.
בגליונות הספר עשרות הגהות עם הוספות ותיקונים בכתב-יד - העתקות בכתיבת סופר של הגהות הגאון המחבר.
רבי דוד דייטש טרח להדפיס ולהפיץ את חידושיו, והיה נוהג להגיה בכתב-יד את חידושיו המודפסים. בספר תולדות אנשי מופת (עמ' קג) כותב כי "קיים אל תשכן באהלך עוולה ובעצם כתב ידו הגיה כל ספרי אוהל דוד וויען שנדפסו בחייו, על הגליון". מצויים גם עותקים (כמו העותק שלפנינו) בהם ההגהות נכתבו בכתב-יד מעתיק. ידועים עשרות עותקים של ספריו שעליהם הגהות, אך ההגהות משתנות מעותק לעותק. במבוא לספר ''אהל דוד' (בני ברק תש"ע, בעריכת הרב שבתי שמואל ווייס) כותב העורך כי רבי דוד דייטש היה מחלק עותקים עם הגהות שונות לתלמידי חכמים - כל אחד לפי דרגתו: "שמעתי מפי הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל שרבינו היה מבקר בהיכלי התורה ומפלפל עם תלמידי החכמים, ולפי רוב ידיעותיהם היה מעדיף לתת להם עותק מוגה בלבד, או עם הוספות רבות..." (ראה עוד במאמר "ר' דוד דייטש בעל אוהל דוד - תהליך הדפסת חידושיו", בבלוג "נוטריקון", מתאריך 3.12.2013).
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש (תקט"ז-תקצ"א; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קיג), בעל "אהל דוד". מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה" בפראג והמהר"ם ברבי בפרשבורג. כיהן כאב"ד יעמניץ, פראונקירכן, וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). מחידושיו על הש"ס נדפסו בספריו "אהל דוד". עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה"נודע ביהודה", החתם סופר ובעל ה"ישמח משה". החתם סופר כתב בהסכמה על ספרו: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע".
[4], ב-כה דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי (בעיקר בשולי דף השער). סימני עש זעירים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בגליונות הספר עשרות הגהות עם הוספות ותיקונים בכתב-יד - העתקות בכתיבת סופר של הגהות הגאון המחבר.
רבי דוד דייטש טרח להדפיס ולהפיץ את חידושיו, והיה נוהג להגיה בכתב-יד את חידושיו המודפסים. בספר תולדות אנשי מופת (עמ' קג) כותב כי "קיים אל תשכן באהלך עוולה ובעצם כתב ידו הגיה כל ספרי אוהל דוד וויען שנדפסו בחייו, על הגליון". מצויים גם עותקים (כמו העותק שלפנינו) בהם ההגהות נכתבו בכתב-יד מעתיק. ידועים עשרות עותקים של ספריו שעליהם הגהות, אך ההגהות משתנות מעותק לעותק. במבוא לספר ''אהל דוד' (בני ברק תש"ע, בעריכת הרב שבתי שמואל ווייס) כותב העורך כי רבי דוד דייטש היה מחלק עותקים עם הגהות שונות לתלמידי חכמים - כל אחד לפי דרגתו: "שמעתי מפי הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל שרבינו היה מבקר בהיכלי התורה ומפלפל עם תלמידי החכמים, ולפי רוב ידיעותיהם היה מעדיף לתת להם עותק מוגה בלבד, או עם הוספות רבות..." (ראה עוד במאמר "ר' דוד דייטש בעל אוהל דוד - תהליך הדפסת חידושיו", בבלוג "נוטריקון", מתאריך 3.12.2013).
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש (תקט"ז-תקצ"א; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קיג), בעל "אהל דוד". מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה" בפראג והמהר"ם ברבי בפרשבורג. כיהן כאב"ד יעמניץ, פראונקירכן, וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). מחידושיו על הש"ס נדפסו בספריו "אהל דוד". עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה"נודע ביהודה", החתם סופר ובעל ה"ישמח משה". החתם סופר כתב בהסכמה על ספרו: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע".
[4], ב-כה דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי (בעיקר בשולי דף השער). סימני עש זעירים. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר שאגת אריה, מאת רבי אריה לייב גינצבורג. ברין, דפוס יאזעף ראסמאן, [תקנ"ז 1797].
העותק של הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר אב"ד קויברסדורף, עם חתימותיו והגהותיו.
בראש עמוד השער חתימת הבעלים הראשון "הק' מאיר טאסק" [בנו של רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרשבורג], שהעניק את הספר כ"דורון דרשה" לרבי אברהם שאג. סמוך לחתימה זו, חתימות של רבי אברהם שאג: "ניתן לי לד"ד [=לדורון דרשה] מהתורני הקצין הנ"ל הק' אברהם צוועבנער מפריישדאט", ורישום וחתימה נוספים: "ניתן לי לד"ד מאת... הנגיד מאיר טאסק מפ"ב [=מפרשבורג]", "הק' אברהם צוועבנער מפ"ש [=מפריישטאט]". חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער.
בדפי הספר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו של רבי אברהם שאג.
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ו), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ומגדולי דורו. נולד בפריישטאט לאביו רבי יהודה ליב משאג. נישא לבת רבי אהרן הלוי שפיץ אב"ד האליטש, והתגורר בפריישטאט, שם התמנה בשנת תקפ"ז לאב"ד שאטלסדורף ומשנת תרי"ב שימש כאב"ד קויברסדורף. בשנת תרל"ג עלה לירושלים יחד עם תלמידו הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד.
[1], עח [צ"ל: עט]; [10] דף; ז דף. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ההגהות במספר מקומות. כריכה חדשה.
בסוף הספר נכרכו: [10] דף עם "קונטרס אחרון" (כפי הנראה, מתוך מהדורת יוזעפאף תרט"ו); ז דף "הוספה לספר שאגת אריה... שתי תשובות מאת רבינו... ארי' ליב זצוקללה"ה בעהמח"ס שאגת ארי'... והיה כל החפץ יחברם יחד אל ס' שאגת ארי'...." (דפים אלה נדפסו כנראה בקניגסברג).
העותק של הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר אב"ד קויברסדורף, עם חתימותיו והגהותיו.
בראש עמוד השער חתימת הבעלים הראשון "הק' מאיר טאסק" [בנו של רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרשבורג], שהעניק את הספר כ"דורון דרשה" לרבי אברהם שאג. סמוך לחתימה זו, חתימות של רבי אברהם שאג: "ניתן לי לד"ד [=לדורון דרשה] מהתורני הקצין הנ"ל הק' אברהם צוועבנער מפריישדאט", ורישום וחתימה נוספים: "ניתן לי לד"ד מאת... הנגיד מאיר טאסק מפ"ב [=מפרשבורג]", "הק' אברהם צוועבנער מפ"ש [=מפריישטאט]". חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער.
בדפי הספר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו של רבי אברהם שאג.
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ו), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ומגדולי דורו. נולד בפריישטאט לאביו רבי יהודה ליב משאג. נישא לבת רבי אהרן הלוי שפיץ אב"ד האליטש, והתגורר בפריישטאט, שם התמנה בשנת תקפ"ז לאב"ד שאטלסדורף ומשנת תרי"ב שימש כאב"ד קויברסדורף. בשנת תרל"ג עלה לירושלים יחד עם תלמידו הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד.
[1], עח [צ"ל: עט]; [10] דף; ז דף. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ההגהות במספר מקומות. כריכה חדשה.
בסוף הספר נכרכו: [10] דף עם "קונטרס אחרון" (כפי הנראה, מתוך מהדורת יוזעפאף תרט"ו); ז דף "הוספה לספר שאגת אריה... שתי תשובות מאת רבינו... ארי' ליב זצוקללה"ה בעהמח"ס שאגת ארי'... והיה כל החפץ יחברם יחד אל ס' שאגת ארי'...." (דפים אלה נדפסו כנראה בקניגסברג).
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פירוש "אור יקר" על זוהר איכה, מאת רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). כתיבה אשכנזית עתיקה. [ראשית שנות הת' בקירוב, 1640-1660 בקירוב].
שינויים קלים מהנדפס.
בעמוד האחרון, רישום בכתיבה אחרת: "לפרט תי"ט פרשתי מבית אבי ואמי אחר סוכ[ו]ת. אחר שבועת שבע ימים היתה התחלת תענית תכ"ה לפ"ק".
חיבורו של הרמ"ק "אור יקר", הוא פירוש לספר הזוהר בעל היקף רחב מאוד. על חיבור זה שקד הרמ"ק במשך שנים רבות. לאורך דורות רבים היה ספון החיבור בכתבי-יד בלבד, ורק בין השנים תשכ"ב-תשס"ט נדפס בעשרות כרכים על ידי בני משפחת אלבוים.
[15] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
כתב-היד היה בעבר חלק מכתב-יד לונדון, ספריית בית הדין Ms. 119 (דפים 167א-181ב), שהיה קובץ חיבורים בקבלה מבית מדרשו של האריז"ל, ונמכר בבית המכירות קריסטיס, ניו יורק, יוני 1999.
שינויים קלים מהנדפס.
בעמוד האחרון, רישום בכתיבה אחרת: "לפרט תי"ט פרשתי מבית אבי ואמי אחר סוכ[ו]ת. אחר שבועת שבע ימים היתה התחלת תענית תכ"ה לפ"ק".
חיבורו של הרמ"ק "אור יקר", הוא פירוש לספר הזוהר בעל היקף רחב מאוד. על חיבור זה שקד הרמ"ק במשך שנים רבות. לאורך דורות רבים היה ספון החיבור בכתבי-יד בלבד, ורק בין השנים תשכ"ב-תשס"ט נדפס בעשרות כרכים על ידי בני משפחת אלבוים.
[15] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
כתב-היד היה בעבר חלק מכתב-יד לונדון, ספריית בית הדין Ms. 119 (דפים 167א-181ב), שהיה קובץ חיבורים בקבלה מבית מדרשו של האריז"ל, ונמכר בבית המכירות קריסטיס, ניו יורק, יוני 1999.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העתק מכתב תשובה מאת הגאון רבי "משה סופר פ"פ" אב"ד פרשבורג, בעל ה"חתם סופר", אל הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש, שנכתב בחודש טבת שנת תקצ"א [1831].
בראש הדף כתוב "העתק". החתם סופר משיב על קושיה שכתב לו רבי דוד דייטש בשם הגאון רבי זלמן עמריך, בסתירת סוגיות ממסכת שבועות ומסכת מנחות. התשובה נדפסה בשו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים סימן קע"ד, אולם בהשמטת קטע חשוב: בהעתקה שלפנינו מופיעות כשלוש שורות נוספות בנוסח השאלה שמעתיק החתם סופר. שורות אלה אינן מופיעות בנדפס: "...וסתרי ש"ס אהדדי - ונכדו של הגאון הנ"ל, הרבני המופליג מו"ה שמעון עמריך הוסיף סתירא מש"ס כריתות...".
מעניין לציין את לשונות הענוה וההכנעה של רבנו החתם סופר במכתב שלפנינו, בו הוא כותב לרבי דוד דייטש: "...והדרת גאונו כ'[תב] שיש לדחות, אלא שמ"מ בדיק לן בהא מילתא. ואודה ולא אבוש כי לקושטא דמילתא לא ידעתי איך לדחות ק'[ושיות] עצומות הללו...". [בנדפס מופיעה רק קושיה אחת של ר' זלמן עמריך. בכתב-היד שלפנינו מופיעה קושיה נוספת, של נכדו ר' שמעון עמריך, ומתברר מדוע כתב החתם סופר "קושיות עצומות אלו"].
נמען המכתב: הגאון רבי דוד דייטש (תקט"ז-תקצ"א) בעל ה"אהל דוד", אב"ד עיר-חדש (נאוואמעסטא). מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה". עמד בקשרי שו"ת ובקשרי ידידות רבה עם בעל החתם סופר. נפטר בחודש סיון תקצ"א, ונספד ע"י החתם סופר (ראה דרשות חתם סופר, שפה). בהסכמה על ספרו "אהל דוד" כתב עליו החתם סופר: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' קיג).
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים.
בראש הדף כתוב "העתק". החתם סופר משיב על קושיה שכתב לו רבי דוד דייטש בשם הגאון רבי זלמן עמריך, בסתירת סוגיות ממסכת שבועות ומסכת מנחות. התשובה נדפסה בשו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים סימן קע"ד, אולם בהשמטת קטע חשוב: בהעתקה שלפנינו מופיעות כשלוש שורות נוספות בנוסח השאלה שמעתיק החתם סופר. שורות אלה אינן מופיעות בנדפס: "...וסתרי ש"ס אהדדי - ונכדו של הגאון הנ"ל, הרבני המופליג מו"ה שמעון עמריך הוסיף סתירא מש"ס כריתות...".
מעניין לציין את לשונות הענוה וההכנעה של רבנו החתם סופר במכתב שלפנינו, בו הוא כותב לרבי דוד דייטש: "...והדרת גאונו כ'[תב] שיש לדחות, אלא שמ"מ בדיק לן בהא מילתא. ואודה ולא אבוש כי לקושטא דמילתא לא ידעתי איך לדחות ק'[ושיות] עצומות הללו...". [בנדפס מופיעה רק קושיה אחת של ר' זלמן עמריך. בכתב-היד שלפנינו מופיעה קושיה נוספת, של נכדו ר' שמעון עמריך, ומתברר מדוע כתב החתם סופר "קושיות עצומות אלו"].
נמען המכתב: הגאון רבי דוד דייטש (תקט"ז-תקצ"א) בעל ה"אהל דוד", אב"ד עיר-חדש (נאוואמעסטא). מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה". עמד בקשרי שו"ת ובקשרי ידידות רבה עם בעל החתם סופר. נפטר בחודש סיון תקצ"א, ונספד ע"י החתם סופר (ראה דרשות חתם סופר, שפה). בהסכמה על ספרו "אהל דוד" כתב עליו החתם סופר: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' קיג).
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושי סוגיות, מאת רבי יהודה סג"ל, כולל חידושים מרבו ה"חתם סופר". [פרשבורג ו"עיר חדש" (נוישטאדט, נאוואמעסטא, Nové Mesto), תקצ"ט-תר"ג].
חידושי סוגיות, על מסכתות ביצה, כתובות, יבמות, חולין ועוד, שנכתבו בעת לימודיו של הכותב בעיר הולדתו "עיר חדש" ולאחר מכן בפרשבורג, בשלהי ימי חייו של ה"חתם סופר" ובתחילת כהונתו של ה"כתב סופר".
הכרך מכיל שני חלקים, בכתיבות שונות, שניהם מאותו כותב (בראש הכרך רשם תוכן עניינים לשני החלקים, עם מספור דפים רציף בכל הכרך). החלק שנכרך שני הוא מתקופת צעירותו, ובראשו (דף סה/1) הוא רושם את שמו: "זה הפנקס שייך לי לשמי הצעיר יהודה סג"ל, רבונא דעלמא כולו תן לי פרנסתי וצרכי הק' יהודה סג"ל". כפי הנראה, מדובר ברבי יהודה סג"ל (נפטר תרל"ו), יליד "עיר חדש". היה תלמיד החתם סופר ולאחר מכן תלמיד בנו הכתב סופר, ובהמשך כיהן בעיר הולדתו כדיין (בנו הוא רבי משה שמעון סג"ל אב"ד יאקא ופרויקירכען, בעל "ישמח לב").
מרבית החידושים הם של הכותב עצמו מתקופת לימודיו בפרשבורג ומתקופות מוקדמות יותר, אך במספר מקומות הוא מביא דברים בשם רבותיו, בהם חידושים מרבו החתם סופר - אותו הוא מכנה: "אמ"ו מהרמ"ס" [=אדוני מורי ורבי מרן הרב רבי משה סופר]. חידושים אלו נדפסו בנוסח שונה בספרי ה"חתם סופר" (חידוש בדף ו/2, על דברי הרמב"ם במסוכנת, נדפס בנוסח שונה בחידושי חת"ס על חולין לג ע"א; חידושים בדף סג על ביצה דפים ג-ד, נדפסו בנוסח שונה בחידושי חתם סופר לביצה דף ג ע"ב ודף ד' ע"ב ובתורת משה לפר' וישב).
כאמור, החלק השני בכרך נכתב בנערותו, בעירו עיר-חדש. במפתח העניינים שבראש הכרך הוא מפנה לקטעים בחלק השני כשהוא מציין כי כתב או אמר זאת "בילדות", או "בילדותי". לעומת זאת, החלק הראשון נכתב מאוחר יותר, כאשר למד המחבר בישיבת פרשבורג, וכפי שעולה מן החידושים לאורך החלק הראשון, הנפתחים לרוב בציון העיר פ"ב [=פרשבורג], לצד התאריכים תקצ"ט-תר"א. לדוגמה, בראש בדף א (המשמש כעין שער לחידוש הראשון) נכתב: "מה שחנני ה' פ"ב שנת תקצ"ט בקיץ ובתחילת שנת ת"ר לפ"ק". מרבית החידושים נושאים תאריכים המאוחרים לתחילת שנת ת"ר, כלומר אחר פטירת ה"חתם סופר".
נראה כי תוך כדי לימודיו בפרשבורג חזר מדי פעם לביתו. באמצע החלק הראשון (נט/1) הוא רושם: "שיל"ת מה שחנני השם בסוגי' דחרש פה פ"ב מה שדרשתי ברבים בע"ח [=בעיר חדש] אצל הרב דפה שנת תא"ר [=תר"א] לפ"ק ביום ש"ק ל"ט למב"י". מקטע אחר עולה כי שהה שנתיים בפרשבורג ולאחר מכן חזר לביתו (סב/2): "הנה הדרשה הזו בסוגי' דחרש גם הי' תחילת דרשה שדרשתי ברבים כשבאתי מק"ק פ"ב לביתי שהיתי שם ב' שנים ובאתי לבית לכבד אב ואם ואמרתי ג"כ דרשה זו בשביל... לבאר היטב הפסוק... כבד את אביך...". בסיום הקטע (אחרי שני דפים), כתב: "ועתה ה' כשם שעזרתני לכבד אבות... ולא תמוש תורת השם מפי ומפי זרעי... אמן אמן סלה ועד". בדף סו/1: "בסוגי' דפסח פסוח(!) כתובת דף ט ע"ב... והקשה אמ"ו כאן ג' קושיות... ודוק היטב כי נכון הוא זו מה ששמעתי מהרב הגאון אב"ד ק"ק ע"ח" [באותן שנים כיהן בעיר רבי אלעזר שטראסער (תק"נ?-תר"ט), תלמיד רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח". הוא התמנה לרב בעיר חדש בשנת תקצ"ד ונפטר שם בשנת תר"ט; ראה אודותיו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עז].
אישים נוספים שחידושיהם מובאים בכתב-היד הם: "מאמ"ו דק"ק שאכטיץ מו' מאיר סאבטיש... איזה דברים נחמדים מ"ש ממנו בילדות כשלמדת[י] אצלו ברבוצה" (תוכן העניינים, בהפניה לדף סו) - רבי מאיר סאבטיש (נפטר תקצ"ח), מחכמי קהילת עיר-חדש בשנת תקע"ט בקירוב, ומשנת תקפ"א אב"ד שאכטיץ (נזכר בשו"ת חת"ס, סי' פז; שם, אה"ע ח"א, סי' קמו; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שז); "שיל"ת יום ג י"ט מנחם תר"ג לפ"ק. מה שחנני ה' כשלמדתי הלכות יו"ט עם הגאון מו"ה זלמן באנהארד..." (ז/1) - רבי שלמה זלמן באניהאד (נפטר תרי"ח), תלמיד רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. דיין בפרשבורג החל משנת תקצ"א. לאחר פטירת רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג, בשנת תר"ו, מילא את מקומו בתפקיד זה (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תכט-תל).
החידושים מתוארכים בכתב-היד לשנים תקצ"ט-תר"ג, מלבד מקום אחד בו מופיעה תוספת מאוחרת (בראש הכרך, בדף השני שלאחר המפתחות), בראשה נכתב: "שיל"ת... עש"ק פ' מקץ תרל"ה לפ"ק... כ' לי גיסי הצדיק מו"ה דוד שפיגלר...". רבי דוד שפיגלר אב"ד דיאנדיאש, נפטר תרנ"ח (ראה אודותיו: שם הגדולים מארץ הגר, מערכת גדולים, דף כו ע"א).
[116] דף (מספור דפים משובש). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.
חידושי סוגיות, על מסכתות ביצה, כתובות, יבמות, חולין ועוד, שנכתבו בעת לימודיו של הכותב בעיר הולדתו "עיר חדש" ולאחר מכן בפרשבורג, בשלהי ימי חייו של ה"חתם סופר" ובתחילת כהונתו של ה"כתב סופר".
הכרך מכיל שני חלקים, בכתיבות שונות, שניהם מאותו כותב (בראש הכרך רשם תוכן עניינים לשני החלקים, עם מספור דפים רציף בכל הכרך). החלק שנכרך שני הוא מתקופת צעירותו, ובראשו (דף סה/1) הוא רושם את שמו: "זה הפנקס שייך לי לשמי הצעיר יהודה סג"ל, רבונא דעלמא כולו תן לי פרנסתי וצרכי הק' יהודה סג"ל". כפי הנראה, מדובר ברבי יהודה סג"ל (נפטר תרל"ו), יליד "עיר חדש". היה תלמיד החתם סופר ולאחר מכן תלמיד בנו הכתב סופר, ובהמשך כיהן בעיר הולדתו כדיין (בנו הוא רבי משה שמעון סג"ל אב"ד יאקא ופרויקירכען, בעל "ישמח לב").
מרבית החידושים הם של הכותב עצמו מתקופת לימודיו בפרשבורג ומתקופות מוקדמות יותר, אך במספר מקומות הוא מביא דברים בשם רבותיו, בהם חידושים מרבו החתם סופר - אותו הוא מכנה: "אמ"ו מהרמ"ס" [=אדוני מורי ורבי מרן הרב רבי משה סופר]. חידושים אלו נדפסו בנוסח שונה בספרי ה"חתם סופר" (חידוש בדף ו/2, על דברי הרמב"ם במסוכנת, נדפס בנוסח שונה בחידושי חת"ס על חולין לג ע"א; חידושים בדף סג על ביצה דפים ג-ד, נדפסו בנוסח שונה בחידושי חתם סופר לביצה דף ג ע"ב ודף ד' ע"ב ובתורת משה לפר' וישב).
כאמור, החלק השני בכרך נכתב בנערותו, בעירו עיר-חדש. במפתח העניינים שבראש הכרך הוא מפנה לקטעים בחלק השני כשהוא מציין כי כתב או אמר זאת "בילדות", או "בילדותי". לעומת זאת, החלק הראשון נכתב מאוחר יותר, כאשר למד המחבר בישיבת פרשבורג, וכפי שעולה מן החידושים לאורך החלק הראשון, הנפתחים לרוב בציון העיר פ"ב [=פרשבורג], לצד התאריכים תקצ"ט-תר"א. לדוגמה, בראש בדף א (המשמש כעין שער לחידוש הראשון) נכתב: "מה שחנני ה' פ"ב שנת תקצ"ט בקיץ ובתחילת שנת ת"ר לפ"ק". מרבית החידושים נושאים תאריכים המאוחרים לתחילת שנת ת"ר, כלומר אחר פטירת ה"חתם סופר".
נראה כי תוך כדי לימודיו בפרשבורג חזר מדי פעם לביתו. באמצע החלק הראשון (נט/1) הוא רושם: "שיל"ת מה שחנני השם בסוגי' דחרש פה פ"ב מה שדרשתי ברבים בע"ח [=בעיר חדש] אצל הרב דפה שנת תא"ר [=תר"א] לפ"ק ביום ש"ק ל"ט למב"י". מקטע אחר עולה כי שהה שנתיים בפרשבורג ולאחר מכן חזר לביתו (סב/2): "הנה הדרשה הזו בסוגי' דחרש גם הי' תחילת דרשה שדרשתי ברבים כשבאתי מק"ק פ"ב לביתי שהיתי שם ב' שנים ובאתי לבית לכבד אב ואם ואמרתי ג"כ דרשה זו בשביל... לבאר היטב הפסוק... כבד את אביך...". בסיום הקטע (אחרי שני דפים), כתב: "ועתה ה' כשם שעזרתני לכבד אבות... ולא תמוש תורת השם מפי ומפי זרעי... אמן אמן סלה ועד". בדף סו/1: "בסוגי' דפסח פסוח(!) כתובת דף ט ע"ב... והקשה אמ"ו כאן ג' קושיות... ודוק היטב כי נכון הוא זו מה ששמעתי מהרב הגאון אב"ד ק"ק ע"ח" [באותן שנים כיהן בעיר רבי אלעזר שטראסער (תק"נ?-תר"ט), תלמיד רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח". הוא התמנה לרב בעיר חדש בשנת תקצ"ד ונפטר שם בשנת תר"ט; ראה אודותיו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עז].
אישים נוספים שחידושיהם מובאים בכתב-היד הם: "מאמ"ו דק"ק שאכטיץ מו' מאיר סאבטיש... איזה דברים נחמדים מ"ש ממנו בילדות כשלמדת[י] אצלו ברבוצה" (תוכן העניינים, בהפניה לדף סו) - רבי מאיר סאבטיש (נפטר תקצ"ח), מחכמי קהילת עיר-חדש בשנת תקע"ט בקירוב, ומשנת תקפ"א אב"ד שאכטיץ (נזכר בשו"ת חת"ס, סי' פז; שם, אה"ע ח"א, סי' קמו; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שז); "שיל"ת יום ג י"ט מנחם תר"ג לפ"ק. מה שחנני ה' כשלמדתי הלכות יו"ט עם הגאון מו"ה זלמן באנהארד..." (ז/1) - רבי שלמה זלמן באניהאד (נפטר תרי"ח), תלמיד רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. דיין בפרשבורג החל משנת תקצ"א. לאחר פטירת רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג, בשנת תר"ו, מילא את מקומו בתפקיד זה (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תכט-תל).
החידושים מתוארכים בכתב-היד לשנים תקצ"ט-תר"ג, מלבד מקום אחד בו מופיעה תוספת מאוחרת (בראש הכרך, בדף השני שלאחר המפתחות), בראשה נכתב: "שיל"ת... עש"ק פ' מקץ תרל"ה לפ"ק... כ' לי גיסי הצדיק מו"ה דוד שפיגלר...". רבי דוד שפיגלר אב"ד דיאנדיאש, נפטר תרנ"ח (ראה אודותיו: שם הגדולים מארץ הגר, מערכת גדולים, דף כו ע"א).
[116] דף (מספור דפים משובש). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
לא נמכר
כתב-יד, הספד על רבי ישראל דייטש אב"ד בייטעהן, מאת אחיו רבי דוד דייטש אב"ד זאהרוי. גלייוויץ (גליביצה Gleiwitz, שלזיה), תרי"ג [1853].
הספד על הגאון רבי ישראל דייטש (תק"ס-תרי"ג), אב"ד בייטעהן (שלזיה), בן רבי מרדכי דייטש אב"ד צילץ. מהלוחמים נגד הרפורמה. עמד בקשרי שו"ת עם ה"כתב סופר", המכנהו באחת מתשובותיו "לוחם מלחמת ה' שערה" (יו"ד, סי' קלג). ההספד חובר על ידי אחיו, רבי דוד דייטש (וכפי הנראה לפנינו כתב-ידו).
בשער נכתב: "הספד מר ואבל כבד ליהודים על מיתת אחי צדיק... מה"ו ישראל דייטש זללה"ה בן לאותו צדיק הדיין הגדול אאמ"ו מה"ו מרדכי דייטש זלה"ה מילידי ק"ק צילטץ אב"ד בק"ק בייטהען. הלך לעולמו בפתע פתאום אור ליום ד' ב' סיון שנת גלה כבוד מישראל [=תרי"ג]. נעשה פה גלייוויטץ בביה"כ הקטנה ביום אבֵד [=ז'] לחדש מנחם אב שנת נדחי ישראל יכנס [=תרי"ג]".
בתוך ההספד מזכיר רבי דוד את פטירתם של רבנים נוספים באותה שנה: רבי דוד שטויב, רבי איצק וואקסנר ורבי אלעזר הכהן קארפינקעל.
לאחר פטירת רבי ישראל דייטש, הוציא לאור אחיו רבי דוד את הספר "זרע ישראל" שבו קובץ מכתבים ודרשות שהשאיר אחריו רבי ישראל (גלייוויץ תרט"ו 1855). בעמ' 9-19 בספר זה נדפס הספד על רבי ישראל בגרמנית, מהתאריך י"ג סיון תרי"ג, ימים ספורים לאחר פטירתו. תוכן ההספד שלפנינו שונה מן הנדפס שם.
רבי דוד דייטש (תק"ע-תרל"ג), בן רבי מרדכי דייטש. למד אצל מהר"ם בנעט ואצל ה"חתם סופר". משנת תקצ"ח כיהן ברבנות מיסלאוויץ ומשנת תר"ה ועד לפטירתו ברבנות זאהרוי. היה מהלוחמים ברפורמה וחיבר ספר "אסוף אסיפה" נגד אסיפת הרבנים המתחדשים בברוינשוויג ובפרנקפורט דמיין (ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' קה-קו).
[4] דף (כ-6 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
הספד על הגאון רבי ישראל דייטש (תק"ס-תרי"ג), אב"ד בייטעהן (שלזיה), בן רבי מרדכי דייטש אב"ד צילץ. מהלוחמים נגד הרפורמה. עמד בקשרי שו"ת עם ה"כתב סופר", המכנהו באחת מתשובותיו "לוחם מלחמת ה' שערה" (יו"ד, סי' קלג). ההספד חובר על ידי אחיו, רבי דוד דייטש (וכפי הנראה לפנינו כתב-ידו).
בשער נכתב: "הספד מר ואבל כבד ליהודים על מיתת אחי צדיק... מה"ו ישראל דייטש זללה"ה בן לאותו צדיק הדיין הגדול אאמ"ו מה"ו מרדכי דייטש זלה"ה מילידי ק"ק צילטץ אב"ד בק"ק בייטהען. הלך לעולמו בפתע פתאום אור ליום ד' ב' סיון שנת גלה כבוד מישראל [=תרי"ג]. נעשה פה גלייוויטץ בביה"כ הקטנה ביום אבֵד [=ז'] לחדש מנחם אב שנת נדחי ישראל יכנס [=תרי"ג]".
בתוך ההספד מזכיר רבי דוד את פטירתם של רבנים נוספים באותה שנה: רבי דוד שטויב, רבי איצק וואקסנר ורבי אלעזר הכהן קארפינקעל.
לאחר פטירת רבי ישראל דייטש, הוציא לאור אחיו רבי דוד את הספר "זרע ישראל" שבו קובץ מכתבים ודרשות שהשאיר אחריו רבי ישראל (גלייוויץ תרט"ו 1855). בעמ' 9-19 בספר זה נדפס הספד על רבי ישראל בגרמנית, מהתאריך י"ג סיון תרי"ג, ימים ספורים לאחר פטירתו. תוכן ההספד שלפנינו שונה מן הנדפס שם.
רבי דוד דייטש (תק"ע-תרל"ג), בן רבי מרדכי דייטש. למד אצל מהר"ם בנעט ואצל ה"חתם סופר". משנת תקצ"ח כיהן ברבנות מיסלאוויץ ומשנת תר"ה ועד לפטירתו ברבנות זאהרוי. היה מהלוחמים ברפורמה וחיבר ספר "אסוף אסיפה" נגד אסיפת הרבנים המתחדשים בברוינשוויג ובפרנקפורט דמיין (ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' קה-קו).
[4] דף (כ-6 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושי תורה, על מסכת ביצה ועוד, מאת רבי מנחם צבי באש אב"ד אפאשטיג ותלמידיו. [הונגריה], תרמ"ג-תרמ"ד [1884]י-1883.
מספר קונטרסים כרוכים יחד, ממספר כותבים. בדף הראשון נכתב: "חדושי תורה מאדוני מורי ורבי הרב הגה"ג וכו' מו"ה מנחם צבי באש נ"י אב"ד דק"ק אפשטי[...] על הסוגי' מקצה והכנה. גמרתי ביום י"ג אדר תרמ"ג לפ"ק פה אפאשטאג יע"א. תלמידו הק' בנימין יהודא כ"ץ". כפי הנראה גם הכותבים האחרים הם תלמידיו של רבי מנחם צבי באש, שרשמו מפיו או שהעתיקו מכתביו, ויתכן שחלק מהחידושים נכתבו על ידו.
לפנינו חמשה קונטרסים. קונטרסים המסומנים ב, ג, ד, ושני קונטרסים ללא מספור. בנוסף, בראש כתב-היד נמצא דף מנותק, שמסומן כדף הראשון של קונטרס א'. יתכן שהקונטרס האחרון הוא למעשה קונטרס א' (המשכו של הדף הבודד).
בשני הדפים של הקונטרס האחרון חתימות "תלמידו הק' בנימין יהודא כהנא ראפאפארט".
רישום של תלמיד נוסף מופיע באמצע קונטרס ג': "ע"כ כתבתי אני הק' אשר זעליג בערקאוויטש מכפר טשאטפאלווא... בן לאדוני אבי פינחס בערקאוויטש. היום יום ר"ח כסליו שנת תרמ"ד לפ"ק" (השם "ברקוביץ" נרשם באותיות לטיניות במקומות נוספים, כמו על גב קונטרס ג' לצד התאריך 1883 ובראש קונטרס ב', לצד חותמת מטושטשת, עם המילה אפאסטאג - כפי הנראה חותמת הרב).
באמצע הקונטרס החמישי רישום של תלמיד נוסף: "ע"כ כתבתי אני הק' צבי [?] מנירעדיהאז שנת תרמ"ד...".
רבי מנחם צבי באש, מרבני הונגריה באמצע שנות הת"ר, אב"ד אפשטאג (Apostag, יישוב קטן באזור בודפשט שבהונגריה). בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר (או"ח סי' רא, אה"ע סי' עב) ובחידושי רבי עזריאל מובאות כמה שאלות שלו מהשנים תרט"ו-תרכ"ט עליהן הוא חותם "תלמידו הנאמן מנחם צבי באש". בתאריך א' אלול תרכ"ט הוא שלח מכתב לרבו רבי עזריאל הילדסהיימר, אודות מה ששמע שרבי עזריאל מתכונן לעזוב את הונגריה. במכתב הוא מספר, בין היתר: "אני הגבר אשר לפני חמשה עשר שנים נגעתי בשרביטו, ומצאתי חן בעיניו לשפות עלי מרוחו הטהור... אנכי לא אחשוך לקרא בגרון כבקול שופר אהה! לוקח אדוננו מעל ראשנו!...". בהמשך הוא מברכו בהצלחה בדרכו החדשה, ומוסיף פלפול בענייני שליחות (חידושי רבי עזריאל, נשים ב, נזיר דף יב ע"א, ירושלים תשנ"ב, עמ' כה). מתוך דבריו עולה כי בסביבות שנת תרי"ד הוא למד אצל רבי עזריאל, אשר באותו זמן עמד בראש "בית מדרש להכשרת רבנים" בעיר אייזנשטט. מתוך הדברים עולה כי הוא כיהן כאב"ד הקהילה, ומרישום התלמיד בכתב-היד נראה שהוא אף לימד תלמידים לכל הפחות עד לשנת תרמ"ג.
[1; 20; 32; 20; 34; 19] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. דף אחד שנותר מקונטרס א' וכן קונטרס ב' מנותקים. ללא כריכה.
מספר קונטרסים כרוכים יחד, ממספר כותבים. בדף הראשון נכתב: "חדושי תורה מאדוני מורי ורבי הרב הגה"ג וכו' מו"ה מנחם צבי באש נ"י אב"ד דק"ק אפשטי[...] על הסוגי' מקצה והכנה. גמרתי ביום י"ג אדר תרמ"ג לפ"ק פה אפאשטאג יע"א. תלמידו הק' בנימין יהודא כ"ץ". כפי הנראה גם הכותבים האחרים הם תלמידיו של רבי מנחם צבי באש, שרשמו מפיו או שהעתיקו מכתביו, ויתכן שחלק מהחידושים נכתבו על ידו.
לפנינו חמשה קונטרסים. קונטרסים המסומנים ב, ג, ד, ושני קונטרסים ללא מספור. בנוסף, בראש כתב-היד נמצא דף מנותק, שמסומן כדף הראשון של קונטרס א'. יתכן שהקונטרס האחרון הוא למעשה קונטרס א' (המשכו של הדף הבודד).
בשני הדפים של הקונטרס האחרון חתימות "תלמידו הק' בנימין יהודא כהנא ראפאפארט".
רישום של תלמיד נוסף מופיע באמצע קונטרס ג': "ע"כ כתבתי אני הק' אשר זעליג בערקאוויטש מכפר טשאטפאלווא... בן לאדוני אבי פינחס בערקאוויטש. היום יום ר"ח כסליו שנת תרמ"ד לפ"ק" (השם "ברקוביץ" נרשם באותיות לטיניות במקומות נוספים, כמו על גב קונטרס ג' לצד התאריך 1883 ובראש קונטרס ב', לצד חותמת מטושטשת, עם המילה אפאסטאג - כפי הנראה חותמת הרב).
באמצע הקונטרס החמישי רישום של תלמיד נוסף: "ע"כ כתבתי אני הק' צבי [?] מנירעדיהאז שנת תרמ"ד...".
רבי מנחם צבי באש, מרבני הונגריה באמצע שנות הת"ר, אב"ד אפשטאג (Apostag, יישוב קטן באזור בודפשט שבהונגריה). בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר (או"ח סי' רא, אה"ע סי' עב) ובחידושי רבי עזריאל מובאות כמה שאלות שלו מהשנים תרט"ו-תרכ"ט עליהן הוא חותם "תלמידו הנאמן מנחם צבי באש". בתאריך א' אלול תרכ"ט הוא שלח מכתב לרבו רבי עזריאל הילדסהיימר, אודות מה ששמע שרבי עזריאל מתכונן לעזוב את הונגריה. במכתב הוא מספר, בין היתר: "אני הגבר אשר לפני חמשה עשר שנים נגעתי בשרביטו, ומצאתי חן בעיניו לשפות עלי מרוחו הטהור... אנכי לא אחשוך לקרא בגרון כבקול שופר אהה! לוקח אדוננו מעל ראשנו!...". בהמשך הוא מברכו בהצלחה בדרכו החדשה, ומוסיף פלפול בענייני שליחות (חידושי רבי עזריאל, נשים ב, נזיר דף יב ע"א, ירושלים תשנ"ב, עמ' כה). מתוך דבריו עולה כי בסביבות שנת תרי"ד הוא למד אצל רבי עזריאל, אשר באותו זמן עמד בראש "בית מדרש להכשרת רבנים" בעיר אייזנשטט. מתוך הדברים עולה כי הוא כיהן כאב"ד הקהילה, ומרישום התלמיד בכתב-היד נראה שהוא אף לימד תלמידים לכל הפחות עד לשנת תרמ"ג.
[1; 20; 32; 20; 34; 19] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. דף אחד שנותר מקונטרס א' וכן קונטרס ב' מנותקים. ללא כריכה.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג