סידור תפלה ישרה וכתר נהורא, נוסח ספרד, עם כוונות האריז"ל, פירושים והוספות רבות, בהם: ספר נתיב מצותיך וספר תהילים (עם שערים נפרדים). סאטמר – "כמש"נ [כמו שנדפס] בברדיטשוב", בהוצאת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, תש"ב 1942. שני שערים. כולל הסכמות נוספות שניתנו למהדורה זו, מאת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא ומאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, רב העיר סאטמר. שמו "יואל טייטלבוים" מוטבע בחזית הכריכה.
בדפי המגן, דפי השער והדפים הראשונים, וכן בצד תפילות שונות (על תורה, רפואה וכדומה) – רישומים רבים בכתב-ידם של חסידים ומקורבים שרשמו את שמותיהם ושמות אמותיהם בסידורו של האדמו"ר, כדי שיעמדו לפניו לזכרון בעת התפילה.
בדפי הסידור ניכרים סימני שימוש רב. סידור זה ליווה כנראה את האדמו"ר בתפילותיו במשך שנים רבות – מזמן הדפסת הסידור בסאטמר בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת השניה, בתלאות השואה ובמסע ההצלה, ועד לשנותיו האחרונות בארה"ב.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם.
[8], 4-11, [10] עמ'; [2], 36 עמ'; 5-464, [24] עמ'; [1], 2-80, 40 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בלאי רב, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. דפים ראשונים מנותקים. הדבקות נייר דבק במספר דפים. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה, מנותקת חלקית, עם הטבעה בשדרה: "סדור תפלה ישרה ברדיטשוב". הטבעה במרכז הקישוט שבחזית הכריכה: "יואל טייטלבוים".